שתף קטע נבחר
 

נקישת לשון

בלשנים מצאו שימוש חדש ויצירתי במיוחד לאולטרה-סאונד: פענוח שפות נדירות שעומדות להיעלם מן העולם

אמנדה מילר יושבת מול אישה מבוגרת באפינגטון שבדרום אפריקה ואוחזת בידה מכשיר מדידה גלילי מתחת לסנטר הקשישה. "דברי", היא מבקשת ממנה בשפת האם של האישה, N|uu, וכשהיא הוגה את המלים, מסך אולטרה-סאונד מציג את הלשון המתנועעת.

 

בלשנים משתמשים בדיוק באותה טכנולוגיה המשמשת לבדיקת עוברים כדי לחקור שפות העומדות בפני הכחדה. המעקב אחרי הלשון בשעת הדיבור חיוני לחוקרת כמו מילר, העוסקת בפונטיקה - התחום המדעי הבוחן את תפיסתם של צלילים בשפות שונות, את הגייתם ואת ארגונם.

 

מילר היא מרצה בכירה אורחת באוניברסיטה של מדינת אוהיו, ואחת מ-40 בלשנים המשתמשים באולטרה-סאונד ברחבי העולם. מדובר במכשיר נישא, שבלשנים יכולים להרשות לעצמם לרכוש מאז שנת 2000 בקירוב, המאפשר לחוקרים לצפות בתנועת הלשון בזמן אמת. זהו אחד ממכשירי הסריקה הרפואיים היחידים שעומד בקצב הדיבור. דימות בתהודה מגנטית (MRI), לדוגמה, היא טכנולוגיה אטית מדי.

 

לייבש את הלשון

לפני שהתאפשר השימוש באולטרה-סאונד, נאלצו בלשנים להסתמך על קרני רנטגן ועל חיישנים אלקטרוניים שהיו מדביקים אותם על הנבדקים. השימוש בקרני הרנטגן הופסק עקב חשיפת הנבדקים לקרינה מזיקה ואילו החיישנים לעתים קרובות לא היו נוחים לשימוש.

 

"אפשר לדמיין איך זה להיכנס לכפר כלשהו ולומר לאנשים: 'תראו, אני רוצה שפשוט תייבשו את הלשון שלכם במייבש-שיער ותדביקו אליה דברים'. הדבר עלול להלחיץ אותם", מסבירה דיאנה ארצ'אנג'לי, פרופסור לבלשנות באוניברסיטת אריזונה, הנעזרת במכשיר אולטרסאונד משנת 2004.

 

בזכות הטכנולוגיה החדשנית הזאת, הצליחו מילר ועמיתיה לתעד את אחד הצלילים המהירים ביותר בדיבור האנושי: עיצורים הנהגים בנקישת לשון, המופיעים בשפות אפריקניות נדירות רבות.

 

מכיוון שהמדענים לא ידעו בדיוק כיצד נוצרות הנקישות, הם נהגו למקם את הצליל תחת "שונות" באלפבית הפונטי הבין-לאומי, שיטה אוניברסלית לקטלוג כל הצלילים הקיימים בשפות העולם. בלשנים משתמשים באלפבית הזה לחקר הקשר שבין צלילים שונים, ולכן גם לחקר שורשיהם של עמים ושפות.

 

לנקוש ולשחרר

מילר חקרה יותר מ-40 סוגים שונים של עיצורי נקישה. מחקרה, שפורסם לראשונה ב-2009, סיווג את הנקישות לפי קריטריונים כמו מנגנון זרימת האוויר (מהיכן האוויר מגיע), בסיס החיתוך (המקום שבו הפה מתכווץ), ואופן החיתוך. ההבדלים האלה אפשרו לסווג את הנקישות במסגרת האלפבית.

 

"ברגע שמשיגים את הסיווגים של הנקישות ואת תת-הסיווגים, אפשר להתחיל לראות את הדמיון... ביניהן לבין צלילים אחרים, באנגלית לדוגמה", מסבירה מילר.

 

לעיצורים כמו ת' או ק' יש כמה מאפיינים דומים לעיצורי הנקישה. בנוסף מלבד זאת, יש גם בלשנים הנעזרים באולטרסאונד להוראת שפות זרות וכדי לסייע לחרשים ללמוד לדבר. מילר מצִדה תמשיך לחקור שפות נכחדות, ולשאוף להוסיף צלילים חדשים לאלפבית הפונטי הבין-לאומי.

 

המאמר התפרסם בגיליון פברואר-מרץ של המגזין "סיינטיפיק אמריקן - ישראל" בהוצאת אורט.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים