מומחי גרעין: הדליפה ביפן זה לא צ'רנוביל
למה צריך לקרר כור גרעיני כבוי? איך מגנים על הליבה? כיצד התחילו היפנים בפרויקט האנרגיה הגרעינית למרות הסכנות, ומה יקרה עכשיו? המומחים מנסים לענות
בעוד יפן מנסה להבין אט-אט את מימדי האסון הקולוסאלי, התמונה אינה ברורה לחלוטין מבחינת הסכנה מהדליפה הגרעינית מהכור בפוקושימה. האתר נפגע ברעידת האדמה העוצמתית אתמול (יום ו'), החזקה ביותר בהיסטוריה המתועדת במדינה. אחרי הפיצוץ במקום ולמרות צפירת הרגעה מסוימת בצהריים, "ייתכן שזה אינו סוף התהליך ובהמשך עשויה להתרחש התכה פנימית גמורה של הכור, שתביא לסגירתו הסופית", אמר ל-ynet פרופ' עוזי אבן, מומחה לכימיה באוניברסיטת תל-אביב ומדען בכור בדימונה בעברו.
דיווחים אחרונים מאסון הצונאמי ביפן:
- רמת הקרינה ירדה, 10,000 נעדרים בעיר אחת
- "ארזנו תיקי חירום לדליפת קרינה". ישראלי ביפן
- כיצד ישפיע האסון על כלכלת יפן?
- רעידה וצונאמי - איך זה קורה?
- אימה מתועדת: סרטונים מרגעי הרעש
פרופ' יגאל רונן מהמחלקה להנדסה גרעינית מאוניברסיטת בן גוריון, מסביר: "כל כור גרעיני, אפילו אם הוא כבוי (הכור בפוקושימה כובה אחרי רעידת האדמה - ת.ו), מייצר חום ברמות קטנות, המחייב את קירור ליבת הכור. אם מערכת הקירור מתקלקלת, כמו שקרה, ישנה בעיה משום שהחום מתפרץ ונוצרת תקלה בכור". עם זאת, הוא מדגיש כי לרוב, "אם בבניין יש מאטם, אזי אפילו אם יש דליפה רדיואקטיבית, הגזים הרעילים לא מתפרצים החוצה מהבניין ואין סכנה ממשית לפגיעה משמעותית גדולה".
פרופ' רונן מעריך כי ההרוגים בסביבת הכור נפגעו מדליפת הקיטור, "מאחר שאדי הקיטור עצמם נושאים רמה רדיואקטיבית קטנה משל עצמם. לפי דעתי, המאטם נותר שלם ולפיכך לפחות כרגע אין חשש לדליפה מאסיבית רדיואקטיבית כפי שלמשל ארע בכור בצ'רנוביל. אז לא היה מאטם לכור והחומרים הרדיואקטיביים התפרצו החוצה בצורה מאסיבית".
אבן מציין גם הוא ש"כמויות הקרינה שנפלטו קטנות, ובשלב הזה אין מקום להיכנס לפאניקה, בוודאי שלא מדובר בפיצוץ גרעיני. אבל יחד עם זאת, היה ברור כבר אתמול שיש לפנות את האוכלוסייה ברדיוס של כ-10 ק"מ מסביב לכור וכן חייבים לחלק לתושבים את תרופות המנע על מנת למנוע פגיעה רדיואקטיבית".
שליש מהחשמל - מאנרגיה גרעינית
ממשלת יפן הודיעה לסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) כי היא מתכוננת לחלק יוד לאנשים הגרים בסמוך לכורים הגרעינים שספגו פגיעה ברעידת האדמה, כדי להגן על גופן מסכנת חשיפה לקרינה רדיואקטיבית. מלבד הכור בפוקושימה, היו עוד ארבעה כאלה.
כמו כן, תושבים שגרים באזור המתחם הגרעיני בפוקושימה שנשארו בבתיהם הוזהרו שלא לצאת מהם ותודרכו לכבות את מערכות מיזוג האוויר ולהימנע משתיית מי ברז. בסוכנות היפנית לביטחון גרעיני דירגו את התאונה ברמה 4 מתוך 7 בסולם האירועים הרדיואקטיביים. הדליפה בצ'רנוביל הייתה ברמה 7.
עצם הבנייה של כורים גרעיניים במדינה כמו יפן, אשר מהווה אזור מועד לרעידות אדמה באופן קבוע, מסביר אבן, "היא לקיחת סיכון, שכן ברור מאליו כי רעידת אדמה עלולה לגרום נזק לכור גרעיני. עם זאת, מסתבר שהדבר לא הפריע ליפן, שבנתה עד כה 55 כורים גרעיניים, המספקים כמעט שליש מצריכת החשמל במדינה".
לזכותם של היפנים, הוא מציין, "על אף שרעידת האדמה הייתה חזקה מאוד, הכור הגרעיני החזיק עד כה מעמד ונשאר שלם. הבעיה קרתה דווקא מכך שכתוצאה מרעידת האדמה, מערכת החשמל הפסיקה לעבוד, כתוצאה מכך פסקה מערכת הקירור של הכור לעבוד ולכן החלה התחממות של ליבת הכור שגרמה לפיצוץ. אם כי לפי שעה הפיצוץ לא ארע בתוך המבנה האטום של הכור הגרעיני, אלא במבנה צדדי אשר ייתכן שאחראי על ייצור החשמל. הכור עצמו נשאר שלם".
הקאמבק של הנפט והפחם?
פרופ' שלמה אהרונסון מהאוניברסיטה העברית סקר את ההיסטוריה הגרעינית היפנית: "התוכנית הגרעינית שלהם נועדה כולה לצרכי שלום והיא מפוקחת לחלוטין על ידי הסוכנות לאנרגיה אטומית בווינה. למעשה, ההחלטה של ממשלת יפן על הקמת התוכנית הגרעינית, קיבלה תנופה בעקבות מלחמת יום הכיפורים וחרם הנפט הערבי.
"לפתע, הבינו היפנים שהם תלויים לגמרי במדינות ערב לצרכי נפט ולכן החלו בהקמת הכורים הגרעיניים, על אף שהנושא היה מאוד רגיש ביפן בשל מאורעות הירושימה ונגאסקי", הזכיר אהרונסון.
"אך התקבלה החלטה אסטרטגית להיות עצמאיים מבחינת מילוי צורכי החשמל של המדינה".
בנוסף, הוא ציין, "היפנים מקבלים הגנה אמריקנית מוחלטת אם חלילה קורה משהו עם צפון קוריאה. הכורים עצמם אמורים להיות בטוחים במיליון אחוז ובבנייתם הוכשרה השקעה רבה, אך הנה ההוכחה היא כי הטבע חזק מהכל. כעת סביר להניח ששוב תתעורר דעת הקהל היפני נגד הכורים הגרעיניים, והחשש הוא שהנפט והפחם יחזרו שוב להיות הגורמים העיקריים לייצור חשמל". ועדיין, פרופ' אהרונסון בטוח: "כורים גרעיניים הם המפתח לעתיד, ומי שמתנגד לכך, אין לו מושג על מה הוא מדבר, שכן כור גרעיני הוא המקור הבטוח ביותר לייצור חשמל בעולם".