איך משפיעה הקרינה הגרעינית על הגוף? מדריך
החשש הגדול מפני קרינה רדיואקטיבית מהכורים הגרעיניים ביפן הופך לגדול יותר מרגע לרגע. האסון, אם יתרחש, עלול לגרום לקורבנות בנפש ולמגוון רחב של נזקים גופניים לטווח ארוך. כיצד משפיעה הקרינה הגרעינית על הגוף והאם בכלל ניתן לטפל במי שנחשף? כל התשובות
עשרות אלפי הרוגים כבר גבתה רעידת האדמה הגדולה ביפן, אך האיום הגדול יותר עוד עומד בפתח: קרינה רדיואקטיבית. החשש מפני דליפת קרינה מהכורים הגרעיניים שניזוקו הופך אט אט למציאות. על פי הדיווחים הקרינה הרדיואקטיבית מאזורי הכורים שנפגעו בפוקושימה הגיעה לאזור טוקיו - 100 קילומטרים צפונית מהעיר - והיא נמדדת ברמה של פי עשרה מהרגיל. הממשל פינה 180 אלף תושבים הנמצאים בטווח של 20 ק"מ מהכורים שניזוקו. במרחק של 20-30 ק"מ מהכור התבקשו התושבים שלא לצאת החוצה ולא להפעיל מיזוג אוויר.
הדאגה בעולם היא שהמראות הקשים מצ'רנוביל יחזרו גם כאן. אמנם האו"ם דיווח כי באסון נהרגו היו רק כמה מאות הרוגים וכמה אלפי נפגעים, אך עד היום, בשל מדיניות ההסתרה של הממשל הסובייטי, לא ידוע מהם המספרים האמיתיים. בנוסף, לא ידוע אילו השפעות ארוכות טווח היו על תושבי האיזור וכמה תינוקות עם מומים נולדו בעקבות האסון.
כיצד גורמת הקרינה לנזק?
במרבית תאי הגוף קיים גרעין ובו החומר התורשתי הקרוי DNA. חומר זה בנוי בצורה יחודית ומכיל מידע עצום שמקודד בשני סלילים המשורבבים זה בזה במבנה תלת מימדי מורכב ביותר. כאשר הגוף נחשף לקרינה גרעינית נגרם נזק ל-DNA באמצעות שבירתו, באופן ישיר או עקיף, דרך יצירת חומרים רעילים הקרויים רדיקלים חופשיים, הגורמים לנזק חימצוני ל-DNA.
אם הנזק התרחש רק בסליל אחד מבין השניים המרכיבים את ה-DNA, התא יהיה מסוגל לתקן את עצמו. אך אם הנזק נעשה לשני הסלילים, הנזק נחשב לחמור וגורם לפגיעה בחלוקת התא, ליצירת תאים פגומים או להרס עצמי של התא.
קרינה עלולה לגרום גם לתהליך נוסף, הקרוי אפופטוזיס: מוות תאי מתוכנת. מדובר בתהליך בו התא "מתאבד" כיוון שהקרינה גורמת לשחרור אותות הגורמים לשבירת ה-DNA ולמוות מואץ של התא.
איזו רמת קרינה מסוכנת לבריאות האדם?
רמה של מאה מיליסרבנט לשנה היא רמת הסף של הקרינה ומעליה ישנו חשש להתפתחות גידולים סרטניים. צילום רנטגן פולט קרינה של כ-0.1 מיליסרבנטים. בני אדם נחשפים מידי שנה לקרינה של כשני מיליסרבנטים מקרינה הנפלטת מקרניים קוסמיות ומהאדמה. חשיפה חד פעמית לקרינה של אלף מיליסרבנט תגרום לפגיעה בכדוריות הדם הלבנות, אולם עדיין לא תגרום למוות. חשיפה לקרינה בודדת של חמשת אלפים מיליסרבנטים תגרום למותם של כמחצית מהנפגעים בתוך כחודש.
האם חשיפה לקרינה נעשית רק במקרים כמו זה שמתרחש ביפן?
כולנו נחשפים לקרינה ממקורות טבעיים או מלאכותיים. בארצות הברית רמת הקרינה הממוצעת אליה נחשף אדם מידי שנה היא 3.6 מילי-סירבטים, 80% מתוכה ממקורות טבעיים ו-20% ממקורות מלאכותיים. המשמעות של חשיפה לקרינה נמוכה אינה ברורים, אולם רמות קרינה גבוהות גורמות לגידולים סרטניים וחשיפה לרמות קרינה גבוהות מאוד בתוך זמן קצר גורמת למוות.
המצב ביפן חמור מאסון צ'רנוביל?
הועדה הבינלאומית לאנרגיה אטומית דירגה את חומרת הפיצוץ בפוקושימה כרמה ארבע מתוך סולם של שבע. האסון בצ'רנוביל דורג כשבע מתוך שבע.
אילו נזקים נגרמים בשל חשיפה לקרינה?
הפגיעה מחשיפה לקרינה מתרחשת כשרמת הקרינה היא מעל 1Gy (יחידת גריי אחת). קרינה קטלנית מתרחשת כשרמת הקרינה היא למעלה מ-10Gy.
החשיפה לקרינה גורמת לנזקים כלליים לגוף ולנזקים מקומיים לעור שנחשף לה. הפגיעה העורית מתבטאת בשלפוחיות, אודם וכיבים עוריים. ברמות קרינה נמוכות מופיעה הפגיעה העורית בתוך 12 עד 20 יום לאחר החשיפה, אולם ברמות קרינה גבוהות הנזק לעור והכוויות מופיעים בתוך ימים אחדים. חודשים עד שנים לאחר החשיפה לקרינה מתרחשים סיבוכים בכלי דם קטנים בשל הנזק לתאים המרכיבים את כלי הדם.
אך הקרינה הרדיואקטיבית גורמת גם לשורת תסמינים כלליים. בשלב הראשוני חש הנפגע בחילות, הקאות, חוסר תיאבון, עייפות, שילשול, כאבי בטן והתייבשות. בחשיפה לרמות קרינה
של מעל 10Gy התסמינים הללו מופיעים בתוך חמש עד 15 דקות. ברמות קרינה נמוכות של 2Gy-3Gy, התסמינים יכולים להופיע גם 12 שעות לאחר החשיפה.
חומרת התסמינים מסמלת את סיכוייו של הנפגע להחלים. אם התסמינים מרובים וחמורים מדובר בחשיפה לרמת קרינה גבוהה וקטלנית.
הקרינה פוגעת גם במערכת הדם. תאי דם לבנים מתים בתהליך האפופטוזיס, תהליך מוות תאי מתוכנת בו התא "מתאבד" באופן שגוי. גם תאי מח עצם נהרסים ואינם יוצרים תאי דם חדשים. בתוך מספר שבועות ממשיכים תאי דם למות Uהתוצאה היא דימומים פנימיים מסכני חיים וזיהומים קשים' עד לכשל מערכות כללי ומוות.
הקרינה פוגעת גם במערכת העיכול. תאים המצפים את מערכת העיכול נהרסים, תאי מח עצם אינם מייצרים תאים חדשים, כיבים מופיעים לאורך הוושט, הקיבה והמעיים. התוצאה היא שגשוג של חיידקים, זיהומים קטלניים יחד עם אובדן תיאבון, בחילות, הקאות, כאבי בטן, התייבשות, אובדן משקל ושילשול דמי.
בנוסף לכל אלו פוגמת הקרינה גם במוח ובמערכת העצבים ההיקפית. רמות קרינה של מעל 30Gy גורמות למוות בתוך מספר ימים. רמות קרינה של מעל 100Gy גורמות למוות בתוך מספר שעות. מנגנון המוות המדוייק עדיין לא ידוע, אולם על פי ההנחה פרט לנזק הכללי לכל תאי הגוף ישנה גם פגיעה מוחית קשה, הגורמת לדימומים, בצקת מוחית והרס מוחי.
יש אפשרות לטפל במי שנפגע מקרינה רדיואקטיבית?
הטיפול בקרינה הוא כלל מערכתי, ודורש טיהור הנפגע טרם הגעתו לבית החולים, ומתן תמיסת יוד-אשלגן, החוסמת את קליטת הקרינה בבלוטת התריס ובכך מפחיתה את הסיכוי להיווצרות גידולים סרטניים. לאחר הגיעו של הנפגע לבית החולים הוא יאושפז ויינתן לו עירוי הכולל נוזלים, מנות דם, טסיות דם, אנטיביוטיקה, תרופות לשיכוך כאבים ולטיפול בבחילות והקאות. בנוסף יינתנו לו באופן מיידי תרופות למניעת קליטת הקרינה, כמו פחם פעיל ופניצילאמין, והשגחה ביחידה לטיפול נמרץ תוך ביצוע בדיקות תכופות למשך תקופה ארוכה.
אולם גם בטיפול אינטנסיבי, מרבית הנפגעים מרמות קרינה גבוהות יסבלו מפגיעות רב מערכתיות בלתי הפיכות והם ימצאו את מותם בתוך שעות עד שבועות.
מהו התרחיש האיום ביותר שעלול להתרחש כתוצאה מדליפת הקרינה?
אין לדעת בוודאות. הדבר תלוי בכמות הקרינה שתדלוף ובמזג האוויר. יוד רדיואקטיבי, המכונה I-131, עלול לגרום לסרטן בבלוטת התריס. היוד כבד מהאוויר ולא יתפזר למרחקים ארוכים ברוח קלה. זמן מחצית החיים של היוד הרדיואקטיבי (הזמן בו מחצית מהחומר מתפרקת) עומד על שמונה ימים. עם זאת היוד עלול לזהם גם פירות וירקות ולהיספג בבעלי חיים, ומכאן לעבור באמצעות מצרכי מזון (בשר וחלב) גם לבני אדם.
חומר נוסף הנפלט בקרינה הרדיואקטיבית הוא צזיום רדיואקטיבי, המכונה גם Cs-137. חשיפה חיצונית לכמויות גבוהות שלו עלולה לגרום לכוויות, לפגיעות פנימיות, לסרטן וגם למוות. הקרינה עלולה לגרום גם לפגיעה בתאי זרע ובעובר, ולגרום להיווצרות מומים מולדים והפלות בנשים הרות.
מה עשתה ממשלת יפן כדי להגן על התושבים?
ממשלת יפן חילקה לתושבי איזור פוקושימה המתגוררים בסמוך לכורים הגרעיניים 230 אלף יחידות של יוד, שכאמור מעכב את ספיגת הקרינה בבלוטת התריס.
מהן ההמלצות לגבי מי ששהה ביפן וחזר לישראל?
על פי המלצות משרד הבריאות בארץ אין סכנה בריאותית למי ששהה ביפן במקומות שמחוץ לאזורי הפיקוח שהוגדרו על ידי השלטונות היפנים. לגבי אנשים ששהו במקומות שהוגדרו כאזורים בפיקוח, כפי שמסתמן כרגע מדובר בחשיפה נמוכה מאוד לקרינה, חשיפה שהיא חסרת משמעות בהיבט הבריאותי בטווח הקצר, וככל הנראה גם בטווח הארוך.
מומלץ לאחסן בתוך שקית סגורה את הבגדים שנלבשו בזמן החשיפה באזור שהוגדר בפיקוח, אך אין המלצה לקבלת טיפול תרופתי כלשהו, ביצוע בדיקות דם או בדיקות אחרות (כגון מוני קרינה).
משרד הבריאות מפעיל מוקד טלפוני לריכוז שאלות הציבור: 03-6932304/5. המוקד פועל בין השעות 8:00-16:00. אנשים ששהו במקומות שהוגדרו כאזורים בפיקוח השלטונות ביפן מתבקשים להשאיר את פרטיהם במוקד המידע.
משרד הבריאות מסר גם כי יעדכן את הציבור בכל מידע חדש שיתקבל, בהתאם לדיווחים מיפן ומהארגונים הבינלאומיים.
לפנייה לכתב/ת 
