הכתובת היתה על המצוק: הקריסה בפלמחים

קריסת המצוק בפלמחים היום (א') לא הפתיעה את מומחי שמירת הטבע בישראל. "קריסת המצוק בפלמחים היא תהליך טבעי, ידוע מראש, וסופו של כל מצוק כורכר להתמוטט", מסביר בשיחה עם ynet אקולוג מחוז מרכז ברשות הטבע והגנים, ד"ר יריב מליחי. 

• בדיקה: ישראל מתמוטטת - והיא מתעלמת
  

המצוק בפלמחים אמנם לא קרס בתחומי שמורת טבע או גן לאומי, האזורים עליהם אחראיים ברשות, אך תהליך קריסת מצוקי הכורכר נחשב לתהליך בלתי נמנע שנמשך שנים רבות ומוכר למומחים ולרשויות.

רק לאחרונה התמוטט הנמל העתיק בקיסריה, ועל פי ההערכות, נכסים ארכיאולוגיים רבים של מדינת ישראל מצויים תחת איום דומה - בהם הנמל העתיק בעכו, המבצר בעתלית והגן הלאומי באפולוניה.

המצוק באפולוניה (צילום: זיו ריינשטיין)

פיתוח מואץ וגם תהליכים טבעיים

הסיבה: כל הנכסים הללו ממוקמים ברצועות חוף רגישות, שגלי הים מתקרבים אליהן בהדרגה כל שנה, מכים בהן בעוצמה וגורמים להן נזק בלתי הפיך. חלק מהסיבות להתמוטטות המצוקים תלויות בפעילות האנושית, דוגמת הפיתוח המואץ שמבוצע לאורך החופים.

הכוונה בין השאר לעשרות מבנים ומתקני תשתית לאורך חופי הים התיכון, דוגמת נמלים, מזחים, תחנות כוח, מתקני התפלה, מפעלים, מרינות, מלונות ושוברי גלים. המומחים מזהירים כי הפיתוח המואץ באזורים אלו לא רק שגרם לפגיעה אקולוגית רחבה בצמחיה ובבעלי החיים באזור החוף - אלא גם עצר את נדידת חולות הים הטבעית, מדרום צפונה.

כך, במקום שהחופים יתמלאו במחזורים קבועים בחול חדש, הם מאבדים את החול הקיים שנישא על גבי הגלים לעומק המים. התוצאה: הצטמצמות של רצועות החול וכירסום של הגלים במצוקי הכורכר הפריכים.

אולם לצד הנכסים הארכיאולוגיים, הקרקע עלולה להישמט גם מתחת לפרוייקטים תיירותיים ומבנים למגורים. על פי נתונים שהציג דו"ח מבקר המדינה האחרון, ישראל מאבדת בין 20 ל-30 ס"מ משטח מצוקי הכורכר שלה. כך למשל במקרה של נתניה, שלאורך רוב רצועת החוף שלה משתרעים מצוקי כורכר תלולים, אבדו מאז שנת 1958 100 דונם קרקע לאורך גבולה הימי - ממוצע נסיגה של כ-10 מטרים לכל אורך חופי העיר בתקופה של 44 שנים.