לא בשמיים: לראות את אירופה בצניחה חופשית

מי שהתנסה בחוויה של קפיצת טנדם (Tandem), צניחה חופשית כשהוא מחובר למדריך, שומר ודאי בקנאות על התיעוד המצולם, ומדי פעם מקרין לעצמו את הדקות הכי פראיות ומלאות האדרנלין שחווה בחייו, כעין זיכרון רחוק ובלתי אפשרי.

ותמיד, אחר כך, נוצר הדחף לקחת את העניין צעד אחד קדימה. וכאן אנחנו יודעים לתת לעצמנו את כל הסיבות המאוד הגיוניות - למה לא; אומרים שזה ספורט מסוכן; אבל מה לא מסוכן בחיינו? אופניים? אופנוע? ואפילו מכונית סטנדרטית יכולה להוציא אותך בבוקר מהבית, ולך תדע אם תחזור. הסטטיסטיקות דווקא לא ממש מאיימות; במועדון, כאן בישראל, טוענים ליותר מ-350,000 צניחות בלי תאונות (ואני לא מדבר על לעקם רגל).

אז נאמר שהסטטיסטיקה בעדנו, ובכל זאת - רק המחשבה על צניחה חופשית מספיקה כדי לגרום ללב להתבלבל ולהתחיל לדפוק כאילו אנחנו אחרי... ואם נאמר שגם את זה עברנו, אז מגיע הקטע של השיקול הכספי.

הקורס עולה כאן 11 אלף שקל, סכום עתק; ואז, עד שמקבלים רישיון צניחה, העתק מכפיל את עצמו. המועדון כאן בארץ, מספרים יודעי דבר - יכשיר אותך לצנוח, אבל ייבש אותך בין צניחה לצניחה, כי הוא במוגדר, מייעד את עצמו לצניחות טנדם (כי שם הכסף), והצנחנים נאלצים להמתין שעות ארוכות למקום פנוי, ולשרוף שבת על צניחה אחת.

מסוכן. אבל לא יותר מנסיעה בכביש באופנוע (צילומים: יונתן רן)

ישבנו שלושה חברים, שניים מהם אחים, בארוחת שישי בקיבוץ שבו אנחנו מתגוררים. בשבוע שאחרי התכוונו לצאת לחופשה מהמסגרות שבהן אנחנו חיים את חיי היומיום. הדבק של החיים שלנו הוא הדברים המדיפים ריח של אתגר ואדרנלין, שרבים מאתנו נפלו ברשתם. אנחנו מטפסים, צוללים, עושים סינגלים של רכיבה על אופני שטח ויוצאים לטיולים ביעדים שונים בעולם כדי לחפש הרפתקאות ונופים עוצרי נשימה. הפעם חשבנו על הדבר הבא.

"בוא נעשה קורס צניחה חופשית", אמרתי בקול חלש, כדי להגיד, ואולי מתוך רצון שהם לא ממש ישמעו... מבדיקות קודמות אנחנו כבר יודעים, כמו שציינתי, שבארץ זה לא כל כך פשוט. ומה עם חו"ל? בגלל העובדה שזה בחו"ל הדבר נראה רחוק ולא כלכלי, ובכל זאת... אבל ארבע האוזניים האחרות שמעו, וגם הגיבו, ולאחר כמה ימים של בדיקות וארגונים התברר לנו ש"אין זו אגדה" וקורסים לצניחה חופשית בחו"ל הם אפשריים ואף הרבה יותר זולים כלכלית ונגישים.

פירנאים מלמעלה

יצרנו קשר עם כמה מועדוני צניחה באירופה, וכבר באותו יום קיבלנו תשובה מבית הספר לצניחה באמפוריה ברווה (Empuria Brava). סיכמנו פרטים עקרוניים בנוגע לקורס עם סיציליה (לא האי...), המזכירה במועדון. לאחר שלושה ימים עלינו על טיסה לברצלונה, משם ברכבת לעיר פיגראס (Figueres), ונסיעה קצרה באוטובוס לעיירת החוף אמפוריה ברווה.

העיר עצמה יושבת על רצועת החוף של קוסטה ברווה (Costa Brava), בחוף הצפון-מזרחי של ספרד, בגבול עם צרפת. מעל לחוף מתנשאים הפירנאים. העיירה עצמה נראית כמו וריאציה כפרית של ונציה. בין הבתים נפרסת רשת תעלות מים המובילות אל הים. הבתים ציוריים והחוף עוצר נשימה.

הגענו למועדון סקאי דייב אמפוריה ברווה (Skydive Empuria Brava). היום הראשון היה יום של לימודים תאורטיים. הלימודים הם כמובן בשפה האנגלית, אבל ברמה מאוד ידידותית ופשוטה. למחרת התחלנו לקפוץ. קורס AFF הוא קורס בסיסי שנועד להכשיר אותך לקפוץ ממטוס לבד.

הקורס מחולק לשבעה שלבים. בשבע הקפיצות אתה מבצע נפילה חופשית עם מדריך, ומתרגל מודעות לסביבה ושליטה בנפילה. לאחר פתיחת המצנח אתה מנהג את המצנח בסיוע המדריך על ידי מכשיר קשר המחובר לקסדה. בסופו של הקורס אתה רשאי לקפוץ לבד.

יום אימונים במועדון סקאי דייב אמפוריה ברווה. ביום השני כבר קפצנו

הקפיצה הגדולה

רבים מאתנו חוו את התחושה של קבלת רישיון נהיגה ויציאה בפעם הראשונה לנהיגה לבד. הפעם, טיפסנו בסוף הקורס במטוס לגובה של 13 אלף רגל, כדי לקפוץ ממנו! הידיים שלי הזיעו והלב השתולל. הרגשתי את האדרנלין זוחל לי בידיים. בגובה 11 אלף רגל חבשתי את הקסדה, ביצעתי בדיקות אחרונות וכמיטב המסורת השתתפתי בהעברת לחיצות ידיים בין הצנחנים, כל אחד בסגנון שלו, דבר שהפיג קצת את הלחץ לפני הקפיצה וחידד את החושים.

המטוס טיפס וחצה שכבה עבה של עננים. עכשיו כבר אי אפשר היה לראות את הקרקע. ההרגשה הייתה שאנחנו הולכים לקפוץ אל הלא נודע. אור ירוק נדלק במטוס, הדלת נפתחת לראשונה ומשב רוח צונן מילא את החלל והעביר בי צמרמורת של התרגשות, עוד כמה שניות ... בזה אחר זה זינקנו מהמטוס אל עבר הסדין הלבן שלמטה.

אי אפשר להסביר במילים כמה אדרנלין היה מרוכז בדקות הספורות. נפלתי במהירות מסחררת. מדי פעם העפתי מבט במד-הגובה. צללתי לתוך הענן שעטף אותי, לא ראיתי למרחק של מטר. המבט על מד-הגובה הפך תדיר יותר. לפתע נפתח הענן וכל החוף היה פרוס מתחתיי. משכתי כמה שניות נוספות, מתענג על הנוף באוויר ומרגיש את הרוח בפנים, ואז שלחתי את ידי לתחתית המצנח ומשכתי.

מהרגע שקפצתי לבד התחלתי לצבור צניחות כדי לקבל את הרישיון הקבוע שלי. הקפיצות נעשות נועזות יותר ופרועות ככל שאתה צובר ביטחון. הדבר הבא הוא לקפוץ מהכנף. אחד המדריכים ייעץ לי לעשות זאת, ואני מציע מיד לחבר'ה שמנסים כרגע כל דבר חדש, החל מסגנונות יציאה פרועים מהמטוס לסוגי נפילות בכל מיני צורות ופעלולים בזמן הנפילה החופשית. אנחנו עולים לטיסה ומבקשים מהטייס להחזיק בידיות הכנף ומשם לקפוץ. הטייס מחייך ומהנהן בחיוב.

קורס AFF הוא קורס שכל מועדון צניחה עושה לעצמו. יש מועדונים שלא מקבלים בוגרי קורסים ממקומות אחרים. רישיון USPA הבסיסי מאפשר לך לצנוח עם צנחנים אחרים, בכל מועדון צניחה בעולם. יש רשימה של דברים שצריך לעשות כדי לקבל את הרישיון, ביניהם מינימום 25 קפיצות, 17 קפיצות בנוסף ל-AFF, כאשר שתיים מהן הן צניחות מודרכות שבהן אתה מראה שליטה בנפילה חופשית.

בקצב ההיפ-הופ

אחת הקפיצות המיוחדות, שהיא חלק בלתי נפרד מקבלת תעודת צונח בין-לאומי, היא קפיצת ההופ אנד פופ ( hop & pop) המפורסמת. אתה עולה לגובה 5,000 רגל בלבד, אתה הראשון בתור, קרוב לדלת האחורית של המטוס, ואתך עוד כ-20 צנחנים מכל העולם המסתכלים עליך באהדה כאילו אתה הולך לעשות את מבחן הבגרות שלך ולהצטרף אליהם לעולם של ריגוש אין סופי.

כדרך אגב הם ממשיכים עם המטוס ל- 12,500 מ', כך שבאופן פרדוקסלי הסיטואציה מזכירה מעט נוסע באוטובוס שיורד באמצע הדרך לפני התחנה הסופית. כשאתה מסתכל למטה והנוף מוחשי הרבה יותר, בניגוד לגבהים שמהם קפצת עד עכשיו, בגובה 5,000 רגל העיניים מזהות הכול: מכוניות, אנשים, גינות - דבר שגורם למוח להבין את ממד הגובה. אתה פותח את הדלת וממתין לאור ירוק.

ברגעים האחרונים אתה מצליח לשלוח מבט מחויך כשכל הצנחנים צועקים לך בהצלחה. עכשיו הבמה שלך! אתה שולף את עצמך אל מחוץ לדלת המטוס ועומד עם הגב לנוף... אתה משחרר את ידיך ורואה איך במהירות מפתיעה המטוס מתרחק מעליך. אתה מתייצב במהירות ומיד פותח את המצנח.

המטרה של הקפיצה היא להגיע לאיזון במהירות. האדרנלין משתחרר בצעקת ניצחון כשהחופה האדומה של המצנח נפרסת מעליך כמו מאשרת שעברת את המבחן הנוסף. כל אותן דקות עד לנחיתה הן הבונוס הייחודי של מועדון הצניחה באמפוריה ברווה. המפרץ הכחול של הים התיכון נוגס במישור הקצר והירוק המתפרס ממורדותיהם של הרי הפירנאים הנישאים מצפון ועד לרצועת החוף המדהימה, שלאורכה כמו בשרשרת פנינים משובצות עיירות החוף הפסטורליות. המרחב הטופוגרפי של קוסטה ברווה מייצר משטר רוחות נוח בכיוון צפון ודרום, כך שמלאכת ניהוג המצנח בשלבי הקורס השונים הופכת להיות ידידותית לחניך המתחיל.

במהלך ההכשרה ביצענו קורס של חצי יום בקיפול מצנחים. חוויה שנויה במחלוקת בנוגע להנאה שבה, אבל כמובן שבסופה אתה מבין טוב יותר עם מה אתה קופץ, איך הכול עובד ומהם השלבים הטכניים בעת הפתיחה.

הבירה שאחרי

בערב נוהגים כל הצנחנים להיפגש בפאב שבמועדון הצניחה. האווירה המשפחתית והמכנה המשותף שיש לבליל האנשים מכל קצות העולם יוצר חיבור קוסמי. שני חבר'ה מאירלנד סיימו את הקורס הבסיס, וכמיטב המסורת במועדון הם מזמינים את כולם לבירה וכולם יחד צופים בסרטי הצניחות של הקורס.

כולם מתגלגלים מצחוק ומעודדים בקטעים הטובים. אחת החוויות המיוחדות באמפוריה ברווה היא התחושה שכולם באו לטובת עניין אחד - למתוח את קו האדרנלין בצניחות חופשיות. אתה מפתח שיחה עם אדי מבריטניה על קפיצות חדשות שעשה והוא נותן לך עצות מעניינות לנסות מחר, ואתה מרגיש שהמקום דוחף אותך להתקדם עוד ולנסות דברים חדשים.

במהלך השהות במועדון נפגשנו עם הצנחנים הטובים בעולם, ביניהם הנבחרת של הצבא הבלגי (מדורגת במקום הראשון בעולם), הנבחרת הלאומית של קטאר ועוד עשרות מקצוענים מהספורט שבאים להתקדם בתחום וללמוד מטובי המדריכים.

אז לאן הכול ממשיך?

התחום הזה של צניחה חופשית הוא תחום עשיר מאוד ומגוון, והוא מתחלק לענפי עיסוק רבים:

• צניחה בקבוצות - אם אתה בוחר להתמקצע בתחום ניתן לבצע מבנים של הרבה צנחנים שיוצרים צורות באוויר ועובדים יחד על השליטה בזמן הנפילה.
• צניחת פרי פליי (Free Fly) - תחום הפרי פליי הוא ניסיון להגיע עד קצה גבול היכולת בהקשר של תעופת האדם, ללא הגבלה. בתחום מבצעים נפילות חופשיות בכל הצורות האפשריות - על הגב, על הראש, בישיבה ובצורות אקרובטיות אחרות, וכל זה ביחס לאנשים אחרים שצונחים אתך.
• ניהוג חופה - תחום שמתמקד בזמן שמפתיחת המצנח ועד לרגע הנחיתה, ובו יש לא פחות אדרנלין. הרעיון העיקרי הוא היכולת לנהג את המצנח בשליטה מרבית.
  

ואנחנו, התברר לנו בדיעבד שזכינו לעשות את הקורס באחד ממועדוני הצניחה החופשית הטובים בעולם. המועדון באמפוריה ברווה מתאפיין במדריכים מעולים וביחס חם וביתי. תדירות הקפיצות גבוהה (ניתן לקפוץ יותר מ- 14 קפיצות ביום), מזג האוויר במשך רוב ימות השנה נוח ולא מגביל, ואנחנו חוזרים הביתה בהרגשה שחייבים להעביר את החוויה לכל מי שמחפש ספורט אתגרי מעולם אחר.

זה ספורט לא זול אך לגמרי בגבולות האפשר, במיוחד כשאתה צנחן פעיל עם רישיון. בארץ הענף לא מפותח מספיק, וכאמור המועדונים מתמקדים בעיקר בצניחות הטנדם הרווחיות ופחות בצנחנים הפרטיים. החלום שלנו הוא שכמו במקומות אחרים בעולם, גם בארץ יהיה תחום הצניחה החופשית אפשרי, נגיש וזול. היום כשאנחנו מסתכלים לאחור זו אחת החוויות החזקות שחווינו, ואנחנו ממליצים עליה בחום.

• הכתבה פורסמה בגיליון מרס 2011 של הירחון "טבע הדברים ".
  

• מתנה לגולשי ynet: גיליון היכרות ב-10 שקלים בלבד.