אפקט פרפר כלכלי: מי הצית את האש במזה"ת?
ירקן תוניסאי שהצית את עצמו בחודש דצמבר נחשב לאיש שהניע את גלגלי ההפיכות במדינות ערב, אולם שורשי הסחרור של מחירי המזון נעוצים הרחק מעבר לים, בהחלטותיהם ומחדליהם של קברניטי הכלכלה האמריקנית והעולמית. דעה
מוחמד בועזיזי הוא הירקן התוניסאי המפורסם ביותר בהיסטוריה. מוחמד הצית עצמו ב-17 בדצמבר 2010 במחאה על סגירת דוכן הירקות שלו על ידי המשטרה התוניסאית. יש הטוענים כי אירוע זה הצית את המהומות בעולם הערבי והוביל לנפילת המשטר בתוניסיה ובמצרים ובערעור יסודות המשטרים של מדינות רבות נוספות ("אפקט דומינו").
קשה לעלות על הדעת אפשרות שסגירת דוכן ירקות בטוניסיה תוביל לזעזועים פוליטיים כה עמוקים ברחבי העולם. קשה גם לתלות את כל הזעם בציבור הערבי בדיקטטורה הערבית. הרי השליטה האבסולוטית והדיכוי מצד שליטי ערב קיימים מאז ומעולם. בנסיבות אלה מעניין לשאול מדוע הזעם התפרץ דווקא בעת הנוכחית.
מוחמד בועזיזי הוא דוגמה לתהליך הכלכלי-חברתי העמוק שמתחולל בעולם כולו וביתר שאת בעולם הערבי, שהגיע לשיאו בחודשים האחרונים.
הדפסת דולרים מאסיבית
התחושה הרווחת בקרב אזרחים במדינות רבות בעולם, וזו שהובילה במידה רבה למהומות בעולם הערבי, היא ש"איננו יכולים עוד". יוקר המחיה מכביד, מחירי המזון מאמירים וחינוך הילדים הוא בבחינת עול כלכלי כבד. מדובר במוצרים ושירותים בסיסיים שאמורים להיות נחלת הכלל. עם זאת דומה כי ידם של רבים אינה משגת את השירותים והמוצרים האלה.
כדי להבין איך העולם נקלע דווקא כעת לעליית מחירים מסחררת יש לחזור מספר חודשים אחורנית, לקיץ 2010. באוגוסט 2010 עמדה כלכלת ארה"ב על סיפו של מיתון שני, לאחר המיתון של שנת 2009-2008. הבנק המרכזי של ארצות הברית, הפדרל ריזרב, הכריז על תוכנית כלכלית חדשה שנקראה "ההקלה הכמותית 2", שמטרתה היתה להסיר את האיום של גלישה למיתון נוסף ולנסות לייצב את שיעור האבטלה שעמד על כ-10%.
הבנק המרכזי האמריקני הודיע כי בבסיס התוכנית תעמוד רכישת איגרות חוב בשווי של 600 מיליארד דולר מעתה ועד אמצע 2011. משמעות המהלך היא הדפסת דולרים מאסיבית דה פקטו בארה"ב. ההדפסה הסיטונאית של הכסף לא פסחה גם על הבנק המרכזי האירופי (ECB) שהודיע על ביצוע מהלך דומה במקביל.
זינוק של עשרות אחוזים במחירי הסחורות
כפי שלומד כל סטודנט לכלכלה בשנתו הראשונה, ההשלכה הכלכלית המרכזית של הדפסות הכסף הללו היא יצירת אינפלציה. כמות הכסף גדלה - ערך הכסף יורד וכנגזרת ישירה מכך מחירי הסחורות עולים ויוקר המחייה עולה גם הוא. מאז ההכרזה על תוכנית הדפסות הכסף הגרנדיוזית בארה"ב, ועד ינואר 2011 - תחילת המהומות בעולם הערבי - עלו מחירי הסחורות בעולם בשיעור של עשרות אחוזים.
כך לדוגמא זינקו מחירי החיטה ב-65%, מחיר התירס נסק ב-80%, מחיר הסויה עלה ביותר מ-50% ומחיר הנפט זינק בכ-40%. עליות מחירים אלה משפיעות על כיסו של כל אזרח ואזרח ברחבי העולם.
האבסורד הוא שהאינפלציה שנגרמת כתוצאה מההדפסות פוגעת יותר במדינות שמחוץ לארה"ב ופחות בארה"ב עצמה. שתי סיבות לכך: האחת, שיעור האבטלה בארה"ב גבוה ומחירי הנדל"ן אינם מוצאים תחתית. שני גורמים אלה מרסנים את להבות האינפלציה.
השנייה, שחיקת כח הקנייה עקב גידול באינפלציה משמעותי יותר במדינות עניות ופחות מפותחות כלכלית מאשר במדינות מפותחות כלכלית.
הכלכלה ברבות ממדינות ערב אינה מפותחת ורוב שכבות האוכלוסייה במדינות אלה עסוקות בעיקר בקיום העצמי, מוצרי מותרות אינם מנת חלקם. כשמגיע למדינות אלה גל אינפלציוני הן סובלות הרבה יותר מאשר מדינות מפותחות כלכלית.
המערב מייצא אינפלציה למדינות העניות
אחרי הכל אזרחים במדינות אלה משתמשים ברוב מוחלט של משכורתם לרכישת מוצרי מזון בסיסיים. כשמחיריהם של מוצרים אלה מאמירים ומנגד משכורתם נשארת זהה – כח הקנייה שלהם נחלש בצורה משמעותית וקניית המוצרים הבסיסיים נהפכת למטלה קשה.
למעשה, מדינות המערב יוצרות אינפלציה ומייצאות אותה למדינות המתעוררות (דוגמת הודו, סין וגם ישראל) וכן אל מדינות עניות (מדינות ערב). משמעות הדבר היא שדווקא מדינות ערב הן אלה שניזוקות ממדיניות הדפסות הכסף האמריקנית והאירופית.
לאלה יש להוסיף כמובן את השחיתות הפוליטית והשלטונית, סתימת הפיות ובלימת כניסת הטכנולוגיה למדינה - גורמים בעלי השפעה מצטברת על התפרצות הזעם ותחושת המיאוס במדינות ערב. עם זאת הסיבה לעיתוי שבו פרצו המהומות נעוצה בגל האינפלציה העולמי שיצרה ארה"ב משיקוליה הפנימיים.
חשש ממיתון נוסף
פעם נוספת אנו עדים לקשר ההדוק בין תהליכים כלכליים לבין תהליכים חברתיים-פוליטיים וכן לכוח הרב המצוי בידיהם של קברניטי הכלכלה העולמית. אפשר לקבוע כי לפנינו "אפקט פרפר כלכלי", שבו מהלך כלכלי במקום אחד על הגלובוס מזרז תהליך חברתי בצדו השני של הכדור.
עד לסוף חודש יוני הקרוב העולם צפוי להמשיך ולספוג גלי התייקרויות בסחורות ובמוצרים בשל המשך הדפסות הכסף. בהמשך ייתכן שהבנק האמריקני יימנע מהדפסת דולרים - אך גם למהלך זה תהיה השפעה כלל עולמית: הכלכלה האמריקנית עלולה לשקוע במיתון פעם נוספת.
בחודשים הקרובים צפויה האינפלציה להמשיך ולהרים הראש, כך שנראה כי צפויים לא מעט תהליכים חברתיים-פוליטיים במדינות נוספות בעולם.
לפנייה לכתב/ת 
