טעות חייו של קצב
לפרקליטות לא היתה בעיה עם המהלך החשוך של הסתרת משפט נשיא המדינה מעיני הציבור. רק מבקר חיצוני, נחוש, לא מפוחד, כמו מבקר המדינה הנוכחי, יכול לעצור את העגלה המתדרדרת. למשה קצב זה כבר לא יעזור
משה קצב עשה את טעות חייו ועכשיו הוא הולך לשלם על כך, לצערי, מחיר כבד ביותר. הוא סמך על מערכת המשפט על כל גרורותיה הממאירות. הוא חשב שמשפטו יתקיים על-פי כל כללי התקינות המשפטית שמקובלת בארצות המערב. הוא טעה. הוא לא ראה את מה שמעוללים לו. הוא לא הבין שמשפט שמתנהל בדלתיים סגורות, בניגוד למה שמקובל בכל חברה חופשית, הוא משפט 'מכור' מראש. הוא לא נתן דעתו לכך שרק במשטרים טוטאליטריים שופטים אנשים במחשכים. הוא לא זכר, כנראה, שבארצות הברית, למשל, אין שום הליך משפטי שמתקיים מבלי שהציבור יכול להיות שותף מלא למה שמתרחש. צדק שמתחבא מאחורי דלתות נעולות הוא צדק עקום, לא אמין ומשולל כל לגיטימיות.
משה קצב, שהאמין בחפותו ולא רצה בהסדר הטיעון שהוצע לו, גם לא ראה או הבין שמשהו מכוער מתרקם והולך לנגד עיניו: רודנותו המתעצמת והולכת של מוסד הפרקליטות. גוף כוחני, ששוב אין הוא עוד חלק מעולם המשפט הנפלא שנבנה כאן במשך עשרות שנים כשאבותיו-מייסדיו המיתולוגיים מקדשים הגינות משפטית ועקרונות של צדק. חבורה של מגלומנים, תאבי שררה, מחוסרי עכבות, מדוללים מנורמות של נימוס אלמנטרי ושל כיבוד ערך האדם עומדת עתה בראשו; וככזאת, אף לא הייתה לה כל בעיה עם המהלך העכור, החשוך, הבלתי נאות בעליל, של הסתרת המשפט של נשיא המדינה מעיני הציבור. פרסום תמצית הכרעת הדין, או חלקים אחרים מתוכו, לאחר שהושחרו בו קטעים רבים בידי הפרקליטים שהופיעו במשפט, בוודאי שאיננה מטהרת את השרץ.
מצאתי בפרקליטות, לא אחת, לאחרונה, בכמה פרשיות, שחלקן זכו להארה עיתונאית, את אותם מרכיבים נלוזים שעליהם דיברתי לעיל, אבל אני מכיר רבות אחרות שהציבור טרם התוודע אליהן. לעומת זאת, לא מצאתי במסדרונותיה שום ענווה או רצון ליישם עקרונות המקובלים בכל מערכת שעוצמה כה רבה מסורה בידיה. הדרישה להקמתו של מוסד לבקרה, חוץ-מערכתי, מתקבלת בידי ראשיה כמו דרישה, רחמנא ליצלן, לביטולו של שלטון החוק במדינת ישראל ולהשלטת משטר רודני; לא כדרישה לחזק את מערכת הבלמים והאיזונים המתבקשת בכל חברה מתוקנת.
אינני רוצה להלאות כאן את הקוראים אבל אני יכול להביא לא מעט דוגמאות של ניצול לרעה של הכוח הבלתי מרוסן המצוי בידיהם של פרקליטים - כוח שיכול להפוך על אדם את כל עולמו לתמיד. דומה שעוד יותר מפחידה היא העובדה, שחלק גדול מאוד של השופטים מגיע משורות הפרקליטות או התביעה המשטרתית, מה שבוודאי מגביר את חוסר האונים של כל מי שמגיע לאולמות העמוסים לעייפה של שופטים, שחלקם נרגנים וחלקם סתם עצלים. חלק מהם, אולי, אפילו לא היו מתקבלים כפקידי-קבלה במוסד שמכבד את עצמו.
דומה שרק מי שמעולם לא נתקל בדורסנות האימתנית של רשויות אכיפת החוק יכול לצקצק בלשונו ולומר שביטחונו ברשויות האלה הוא מלא ושמשה קצב זכה, ללא ספק, במשפט הוגן. אינני מאחל לאף אחד שיתבדה עקב ניסיון אישי, אבל כבר פגשתי לא מעט אנשים שהפכו מחסידיה השוטים של שיטת המשפט שלנו למבקריה החריפים ביותר.
רק מבקר חיצוני, נחוש, לא מפוחד, כמו מבקר המדינה הנוכחי, יכול לעצור את העגלה המתדרדרת. גם השופטים וגם הפרקליטים אמורים יהיו לחשוש מפניו. למשה קצב זה כבר לא יעזור. עונש כבד, לא מוצדק, לא ראוי, לא נכון, צפוי לו.
ד"ר חיים משגב, מרצה למשפט במכללה האקדמית נתניה
לפנייה לכתב/ת 
