המשבר הגרעיני ביפן: הגורמים, הסיבות והסכנות

מהן הסכנות הניצבות בפני הכורים הגרעיניים של יפן? כמה זמן עלול המשבר הגרעיני הזה להימשך? ומה הסיכוי לעבור אותו בשלום וללא דליפה מאסיבית של קרינה רדיואקטיבית? 72 שעות אחרי רעש האדמה שפקד את יפן, עדיין קשה מאוד לקבוע אם יפן נמצאת במסלול שייחלץ אותה מאסון גרעיני. במדינה שבה מספקים 55 כורים גרעיניים כשליש מתצרוכת החשמל, פועלים ללא הרף בניסיון לעצור את "אפקט הדומינו" שנגרם עקב הרעידה העוצמתית והצונאמי שבה בעקבותיה. 

רעידת האדמה ביפן - הדיווחים האחרונים ב-ynet:

• עוד פיצוץ בכור האטומי ביפן; נמצאו 2,000 גופות
• שליחנו לכור ביפן: ישנים באוטו, שורדים בלי מים 
• חשש מעוד אסון ביפן: "הפעם לא נהיה מופתעים" 
• מצב חירום ביפן אחרי הרעש: "מודאגים מהקרינה"
• ר"מ יפן: האסון הגדול ביותר מאז מלחה"ע השנייה
• מדברים על האסון ביפן בפייסבוק של ynet  
  

מה בדיוק קרה?

כתוצאה מרעש האדמה נותק זרם החשמל ליותר משני מיליון תושבים לאורך חופה המזרחי של יפן. בנוסף, נותק החשמל גם לארבע תחנות כוח גרעיניות: אונאגווה, טוקאיי, פוקושימה 1 ופוקושימה 2. כתוצאה מכך הושבתו/נגרמו תקלות למערכות הקירור של 9 כורים גרעינים לפחות. בשתי התחנות הראשונות הוכרז על מצב חירום, אולם לפי שעה לא ברור אם נגרמה שם דליפה רדיואקטיבית. במתחם בפוקושימה המצב מסובך יותר.

מה קורה בפוקושימה?

המתחם בפוקושימה הוא מתחם ענק הכולל שש תחנות כוח גרעיניות המספקות 4.7 ג'יגה וואט חשמל. בפוקושימה 1 המצב הוא הקשה ביותר: שניים מתוך שלושת הכורים סובלים מהתכה חלקית וכבר אירעו בהם פיצוצים שגרמו לדליפת קרינה לאוויר הפתוח. הבוקר (יום ב') דווח שגם בכור השלישי בפוקושימה 1 אירעו תקלות במערכת הקירור. במתקן פוקושימה 2 קיימות בעיות קירור המאיימות על יציבותם של שלושה כורים גרעיניים, אולם נראה שהמצב שם פחות חמור כרגע.

הפיצוץ שאירע בפוקושימה 3, הלילה (צילום: רויטרס) 

מה זו התכה גרעינית?

השבתת מערכות הקירור גורמת לעלייה מסוכנת בטמפרטורה ובלחץ שבתוך ליבת הכור הגרעיני. כשהטמפרטורה עולה על 1,900 מעלות צלסיוס מתחיל תהליך התכה של מוטות הדלק המצופים זירקוניום. המוטות, המונחים בתוך ליבת הכור, פולטים בתהליך זה גם מימן שהצטברותו עלולה להוביל לפיצוצים - בדומה לאלה שכבר אירעו בשני כורים בפוקושימה.

עלייה נוספת של הטמפרטורה עלולה להוביל להתכת בסיס ליבת הכור, לדליפה מאסיבית של קרינה רדיואקטיבית ולזיהום מסוכן של יוד 121 וצזיום 137. חשש אחר הוא שרעש משנה נוסף באזור, יוביל לקריסה כוללת של ליבות הכורים - דבר שעלול לגרום לאסון גרעיני של ממש. עם זאת, חשוב להדגיש שפיצוץ בכור גרעיני - על אף השלכותיו הקשות - אינו פיצוץ אטומי.

מה היפנים עושים כדי למנוע אסון חמור יותר? 

הם עושים כל שניתן כדי להחזיר את אספקת החשמל, ובינתיים מבצעים פעולות לצינון מוטות הדלק כדי למנוע את התכת הכורים. המטרה המרכזית היא לתקן את מערכות הקירור, אולם בפוקושימה המצב אינו פשוט כיוון שיחידות החירום הוצפו במי הצונאמי, ויחידות הגיבוי הנוספות פועלות על-ידי סוללות או גנרטורים, ואלה אינם מספיקים לזמן רב וזקוקים לטעינה. כפועל יוצא מכך, נאלצים עובדי התחנה להשתמש במי ים ובפליטה מבוקרת של קיטור רדיואקטיבי לאוויר הפתוח, על-מנת להפחית את הלחץ שמצטבר בכורים.

מה המשמעות של שימוש במי ים?

המשמעות היא שעם סיום המשבר הנוכחי, יושבתו הכורים בפוקושימה ככל הנראה לתמיד. הצפת הליבות במלח ים ובתרכובות שונות הכוללות את המתכת בור, גורמות לקורוזיה קשה שלא תאפשר את תדלוקם של הכורים בעתיד.

 תהליך התכה גרעינית, שלב אחרי שלב (תרשים: רויטרס) 

כמה בני אדם נחשפו לקרינה? מה הסכנות?  

לפחות 160 בני אדם, בהם עובדים במתחם בפוקושימה נחשפו לקרינה. שלטונות יפן פינו יותר מ-180 אלף בני אדם המתגוררים באזור. העיתון ניו-יורק טיימס דיווח הבוקר כי נושאת המטוסים "רונלד רייגן", המפליגה באוקיינוס השקט, עברה בתוך הענן הרדיואקטיבי שמגיע מאזור הכורים. גורמים יפנים אמרו כי בפוקושימה 1 (כור 1) כמות הקרינה הנפלטת בשעה היא תקן החשיפה לאדם למשך שנה. כמות הקרינה הנפלטת מכור 3 אינה ברורה וככל הנראה אינה גבוהה לפי שעה.

נזקי קרינה רדיואקטיבית תלויים מאוד ברמת הקרינה הנפלטת ובפרק זמן החשיפה. כך לדוגמא, חשיפה לתרכובות יוד רעילות עלולה להוביל בטווח הארוך לעלייה בהיקף החולים בסרטן. נגד סכנה זו, ניתן להתגונן באמצעות כדורים המחולקים לאוכלוסיה, אך בכל מקרה לא נראה כי רמות הקרינה הנפלטות ביפן כרגע יובילו לנזקים מסוג זה בעתיד הקרוב או הרחוק.

מה יקרה עכשיו? מהו התרחיש החמור ביותר?

קשה מאוד לחזות מה יוליד יום, במיוחד לאור העובדה שחברת החשמל היפנית - שהמתקנים בפוקושימה נמצאים בבעלותה - אינה מספקת נתונים מדויקים על הנעשה בכורים. פעולות הקירור צפויות להימשך ימים, וגם אם יחול שיפור בתהליך הצינון של הכורים זה לא אומר שהמצב אינו יכול להידרדר שוב.

התרחיש הקשה ביותר הוא שניסיונות הקירור יכשלו, וכור אחד או יותר יותכו לחלוטין באופן שיגרום לזיהום רדיואקטיבי סביבתי. אם זה יקרה, ביפן יקוו כי הרוחות באזור פוקושימה יהיו מערביות (כפי שהן בדרך כלל) ושהענן הרדיואקטיבי יתקדם מזרחה אל האוקיינוס השקט.

מהו "התרחיש האופטימי"?

ראשית, שעובדי תחנות הכוח הגרעיניות יעצרו את עליית הטמפרטורה והלחץ בכורים. אחר כך, התנאים סביב המתקנים צריכים להשתפר באופן שיאפשר לעובדים להתקרב ולהעריך את היקף הנזקים, ומה צריך לעשות כדי להחזיר את המצב בכורים לנורמלי. הכל, כמובן, ללא פליטה של חומרים רדיואקטיבים לאוויר הפתוח או תוך פליטה מבוקרת וברמה נמוכה.

"לא יהיה צ'רנוביל"

ד"ר אפרים אסכולאי, מומחה לגרעין מהמכון למחקרי ביטחון לאומי, הסביר בשיחה עם ynet כי למרות שלא ניתן להעריך עדיין איזה נזק סביבתי תגרום הדליפה ביפן, כבר כעת ניתן לומר שלא ייגרם נזק סביבתי אדיר נוסח אסון צ'רנוביל. "בצ'רנוביל אירע פיצוץ של מוטות הדלק ונפוצו כמויות אדירות של חלקיקים רדיואקטיביים במשך ימים.

 במקרה הזה, אפילו אם אחד הכורים יותך, לא יהיה שחרור כזה מאסיבי של חלקיקים כי רובם יישארו בתוך הליבה".

בהתייחס לפעולות הקירור, אמר אסכולאי: "הכורים הללו נסגרו ברגע שהחלה רעידת האדמה. אבל במוטות הדלק נותר חום אדיר שאמנם יורד במהירות אך הוא עדיין מאוד משמעותי. כורים חמים כאלה יכול לקחת בין ימים לשבועות לקרר, אך להערכתי לא מדובר בחודשים רבים". אסכולאי התייחס גם להקמתם של כורי הגרעין היפנים סמוך לים והסביר כי הדבר נעשה משיקולים כלכליים, אפילו שמדובר במדינה מוכת רעידת אדמה. 

"המיקום ליד הים הוא טוב ונוח כי מי הים משמשים לקירור. זה נעשה או באמצעות הכנסת המים ישירות או באמצעות מגדלים. צריך להבין שכמו שכשבונים אוטו - לא בונים טנק מרכבה ולוקחים בחשבון את האפשרות שהוא יהיה פגיע יותר, כך גם כאן. יש כאן שיקולים כלכליים ברורים, כשהסבירות לפגיעת צונאמי בגובה 10 מטר, היא נמוכה מאוד. יש כאן במידה רבה ביש מזל של נסיבות", אמר אסכולאי.