דיון ב"חוק הנכבה": "יש גבול לניצול הדמוקרטיה"

כשנה לאחר ש"חוק הנכבה" עבר בקריאה ראשונה במליאת הכנסת, דנה הבוקר (יום ב') ועדת החוקה בחוק, שיאפשר לממשלה לשלול מימון ממשלתי מגופים הפועלים "נגד עקרונות המדינה". יוזם החוק, ח"כ אלכס מילר (ישראל ביתנו) אמר במהלך הדיון כי "יש גבול כמה ניתן לנצל את הדמוקרטיה בישראל".

הצעת החוק ה"מרוככת" קובעת כי שר האוצר יהיה רשאי להפחית תקציבים מגופים ממומנים כמו ארגונים ורשויות מקומיות, אם הם יציינו את יום העצמאות כיום אבל ובמקרים נוספים. בסופו של דבר התקבלה בוועדה ההצעה של ח"כ דוד רותם (ישראל ביתנו), לפיה הסנקציה תהיה פי 3 מגובה ההוצאה עבור האירוע ולא פי 10.

בדיון לקראת הכנת החוק לקריאה שנייה ושלישית, אמר ח"כ יצחק הרצוג (העבודה): "החוקים

 האלה של 'ישראל ביתנו' נורא מתוחכמים. הם יורדים למכנה המשותף הנמוך ביותר. האינטרס הבסיסי של ישראל הוא חירות הביטוי והמחשבה. זה מה שמחזיק אותה כמדינה. זה עוד חוק שנועד להוציא עיניים".

הרצוג דיבר גם מי עשוי להיפגע מהחוק. "ממי ישללו את הכסף? מיישוב שעל סף ועדה קרואה, יישוב שנמצא בעוני, כי ראש המועצה החליט לעשות אירוע ולנאום ביום העצמאות. זה מציף נושא שפחות ופחות קיים בציבור הערבי והופך לנושא של דווקא".

ח"כ מילר השיב לו: "כשאני מקדם הצעת חוק והרצוג מעלה את הסוגיה של אותה חד הורית, שצריכה להיפגע מכך שנעביר חוק שנותן סמכות לעכב תקציבים לרשות מקומית - שבמקום לחזק משפחה חד הורית משתמשת בכסף לטובת קידום אג'נדה אישית שלו - אז זה בסדר? אנחנו מדברים על דברים מינימליים. יש גבול כמה ניתן לנצל הדמוקרטיה בישראל. הייתי רוצה לראות איך הייתם מגיבים אם בכיתה כל הילדים היו עושים יום אבל, ביום שבו אחד הילדים נולד. יש דבר מינימלי שניתן לעשות כדי להגן על הדמוקרטיה".

"להכריע ויכוח ערכי על ידי רוב פוליטי מזדמן"

כמו הרצוג, גם חברי הכנסת הערבים תקפו את הצעת החוק. ח"כ חנא סוויד (חד"ש) אמר: "זה עוד מרכיב לבועה של חוקים אנטי דמוקרטיים, אנטי מיעוט, אנטי מחשבה חופשית. הבועה הזו בסוף תתפוצץ. אבל כמה חוקים רעים נצבור עד שהבועה תתפוצץ? החוק מהווה פגיעה בחופש הביטוי".

סוויד הוסיף: "ביום העצמאות אבא שלי נפטר, ואני רוצה להתאבל כל היום. הציון של הנכבה לא אומר שאני שולל את קיומה של מדינת ישראל. כמי שדואג לציין את הנכבה מדי שנה. אני לא הכי שמח בעולם באותו יום, אבל בין זה להאשמה פלילית, שאני רוצה לשלול את המהות והעצמאות של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית - זו הטלת רפש, האשמה קולקטיבית ללא כל הוכחה, וזה בעייתי ביותר. זהו ניסיון להכריע ויכוח ערכי על ידי רוב פוליטי מזדמן".

ח"כ טאלב א-סאנע (רע"מ-תע"ל) פנה בדיון ליוזמי הצעת החוק: "מה זו דמוקרטיה ללא חופש דעה. האם על כל דעה, שאתה לא מסכים איתה, תחוקק חוק להוציא אותה מחוץ לחוק? אני יכול לברך על החוק הזה: שנים ביקשנו שהממשלה תכיר בנכבה, ויש פה הכרה בנכבה, אמנם על דרך השלילה. אם החוק ימנע מהפלסטיניים לעלות על נס אירוע שהוא טראומתי מבחינת המשמעות

 לעם הפלסטיני הוא לא פחות חמור מחורבן בית ראשון ושני. לא שמעתי שהרומאים אסרו על יהודים את ט' באב, למרות שהם לא היו הדמוקרטיה הגדולה בהיסטוריה".

מי שעוד תקף את הצעת החוק הוא ח"כ ג'מאל זחאלקה (בל"ד): "בחוק הזה יש פגיעה חמורה ביותר בחופש הביטוי. מחלקה באוניברסיטה העברית, שרוצה לעשות ערב לזכרו של מגנס, מייסד האוניברסיטה, תימנע מכך - מחשש שגאון הדור, מר מילר וחבורת המקרתיסטיים של ישראל ביתנו, יפגעו בהם כי במורשתו מדובר במדינה דו לאומית. אם הוא היה חי, הייתם מכניסים אותו לבית סוהר בקצב שלכם. זה חמור ביותר. אתם לא יודעים מה שאתם עושים. יש גבול לכל תעלול. זה חוק של משטרת מחשבות. שלילת כסף ממוסד - זה יותר חמור מענישה של אדם. ועדת החוקה הפכה להיות ועדה אנטי זכויות אדם וועדת התגרות בחוק הבינלאומי ובצדק".