תודה, באיחור של 73 שנה
סיפור הצלתם של 1,200 יהודים על-ידי הפיליפינים בתקופת השואה לא זכה להכרה הראויה, אפילו לא ב"יד ושם". עד שהמוסד החינוכי-דתי "קריית הנוער" ערך טקס מרשים והודה לשגרירה על המחווה. רב המוסד: "עלינו להוקיר את הטוב"
תיקון היסטורי קטן נערך אתמול (יום ב'), 73 שנה אחרי שנשיא הפיליפינים מנואל לואיז קווזון, נתן כ-1,200 ויזות למהגרים מאירופה, רגע לפני השואה. בקמפוס "קריית הנוער" בירושלים, הוסר הלוט מעל שלט שיש חרוט - אות תודה על המחווה ההומינטרית. שגרירת הפיליפינים בישראל, פטרונילה פ. גרסיה קיבלה תעודת הוקרה מג'וש וסטון, נשיא אגודת ידידי קריית הנוער, שהגיע במיוחד מארה"ב.
הגינה הקטנה של המוסד החינוכי - שנקראת על-שם יאן שוורצנדייק, דיפלומט הולנדי שהציל אלפי יהודים בשואה - זרועה בשלטי הוקרה לגויים שסיכנו את נפשם למען יהודים. אתמול הצטרף אליהם השלט שבו בולט שמו של נשיא הפיליפינים קווזון.
"אנחנו האומה האסייתית הראשונה שתמכה בהחלטת האו"ם על הקמת מדינת ישראל. החלטה גורלית זו אפשרה ליהודים להקים את ארצם ולהחליט על גורל מדינתם הצעירה", אמרה השגרירה בנאום בעברית, והפתיעה את הקהל, שכלל גם נציגות סמלית ממשרד החוץ וכ-20 חיילי או"ם פיליפינים המשרתים בגבול ישראל-סוריה. "הם פה, מגינים על ישראל", אמרה השגרירה בחיוך.
לאחר הסרת הלוט, באה ללחוץ את ידה של השגרירה, המטפלת הפיליפינית של אשתו של אלכסנדר לינ'צנר, שייסד את המקום.
בית הכנסת הראשון בפיליפינים
ב-1939 מאות מתושבי מנילה יצאו לרחובות כדי להפגין נגד רדיפת היהודים באירופה ובעקבות ליל הבדולח. מאוחר יותר יצאה מנילה בהצהרת גינוי רשמית לנאצים, והצהירה שהיא מחלקת כ-10,000 ויזות למהגרים יהודים.
לקראת מלחמת העולם השנייה, ניצלו את ההצעה הנדיבה כ-1,200 יהודים. הנשיא קווזון לא הסתפק בכך ויזם הקמת שיכונים למהגרים היהודים, מציאת פתרונות תעסוקה ואפילו הפקיע מאחוזתו שטח חקלאי לשימושם. הוא גם ייסד את בית הכנסת הראשון במנילה "טמפל אמיל".
אתמול אף נתלה צילום של בית הכנסת במבנה המרכזי של הקמפוס, במעמד השגרירה, שפגשה במקום את רות גרינפילד בת ה-80, שנישאה בבית הכנסת וחגגה בו בר-מצווה לשני בניה.
קשר אמיץ בן העמים
"להיות יהודי זה להוקיר את הטוב", אמר דיקן קריית הנוער, הרב משה לינצ'נר. "בקריית הנוער אנחנו מחנכים אתכם, בני הדור הצעיר להכיר בתרומה שהעם הפיליפיני האמיץ ומעט עמים נוספים, עזרו לעם היהודי. טבע האדם הוא לשכוח את הטוב ולעבור לסדר היום, לכן "לא לשכוח" זה ערך עליון".
השגרירה הוסיפה שכיום עובדים בישראל כ-40 אלף פיליפינים: "בתים בישראל פתחו בפניהם דלת לתעסוקה וממשיכים בכך את המדיניות בזמנו של הנשיא
קווזון, כהוכחה לקשר האמיץ בין העמים".
זהו האתר השני בישראל, שמנציח את האחווה בין העמים. בפארק השואה בראשון לציון נחנך ב-2009 פסל מיוחד, שמספר באמצעות דגלים של שני העמים, דלתות וסמלים נוספים, את המחוייבות ההומינטרית ההדדית.
למרות המחווה ההומניטרית, סיפור ההצלה הפיליפיני לא זכה לפרסום הראוי - אפילו לא ברשות הזיכרון לשואה ולגבורה ב"יד ושם".
מ"יד ושם" נמסר בתגובה כי "מדובר במעשה שראוי לציון. קבלת הפנים שזכו לה היהודים בפיליפינים היתה, לצערנו, מאורע נדיר במהלך שנים אלו. נציג של 'יד ושם' השתתף באירוע בירושלים בשבוע שעבר ובאירוע המכבד את הפיליפינים שהתקיים בראשון לציון בשנה שעברה".
לפנייה לכתב/ת 
