דו"ח: רוב המפעלים בצפון אינם עומדים בתקנים

המזהם מזהם והציבור משלם? דו"ח חדש של עמותת "אזרחים למען איכות סביבה בגליל", מגלה כי בין השנים 2007-2009 אותרו חריגות של אלפי אחוזים מהתקן בשפכים של מחלבות שטראוס, בפארק התעשייה בר לב בצפון. מאז אמנם הוחלף מתקן הטיפול בשפכי המפעל, אך מהדו"ח עולה כי מחלבות שטראוס אינן לבד.

בין השנים הללו התגלו חריגות ניכרות של מתכות כבדות גם בשפכי מפעל טמבור בעכו, לצד כלורידים ונתרן בריכוזים חריגים בשפכי בית החולים גליל מערבי ובשפכיהם של מפעלים רבים נוספים. אולם נדמה כי המסקנה המדאיגה ביותר איננה החריגות מהתקנים, אלא העובדה כי מי שמשלם את המחיר - הוא הציבור.

"שפכי תעשייה שאינם מטופלים כראוי ומכילים מזהמים מעל הכמות המומלצת, פוגעים במערכות השפכים העירוניים, פוגעים באיכות הקולחין באופן שעלול לפסול אותם לשימוש להשקיה בשטחים חקלאיים או לאפשר הזרמתם לנחלים ולים", מסבירה מנכ"לית העמותה, ליאורה אמיתי.

בדו"ח נכתב עוד כי חלק ממכוני טיהור השפכים מצויים בקריסה, אינם עומדים בעומסי המזהמים, ומייצרים מי קולחין באיכות ירודה - שמוצאים את דרכם בסופו של דבר לנחלים, לחקלאות ולמי התהום. 

אך האם הציבור מודע להשלכות הסביבתיות והבריאותיות של התנהלות המפעלים? והאם המפעלים עצמם מרגישים מחויבים למסור את המידע הזה? אם להסתמך על הדו"ח הרי שהתשובה היא, במרבית המקרים, שלילית.

מי מפקח? כולם ואף אחד

סוגיית השפכים תופסת בדו"ח חלק נכבד, בין השאר בשל הביקורת שנמתחת בין עמודיו על כך שתקני השפכים בישראל אינם מותאמים להמלצות המקובלות באירופה. "ההמלצות המקובלות באירופה הן לטפל בשפכים בתחומי המפעל ולא במכון טיהור שפכים אזורי", נכתב. 

עם זאת, השפכים הם רק חלק מהתמונה הגדולה. הדו"ח, שחלקו הראשון פורסם כבר לפני כשנה, בחן את עמידתם בתקנים של 19 מפעלים, שני מכוני טיהור שפכים ובית חולים באזור הגליל והמסקנה - עגומה למדי. מרבית המפעלים אינם עומדים בתנאי הרישיון שנקבעו להם, הן בתחום איכות האוויר והן בתחום איכות השפכים.

זאת ועוד, בעמותה מציינים כי לא מתקיים מנגנון של איסוף נתונים שיטתי, וכי אין תהליכי פיקוח ובקרה על כלל המפעלים, ועל אופן יישום תנאי רישיון העסק שלהם. "אין חלוקת סמכויות ברורה ושקופה בין המשרד להגנת הסביבה, איגודי הערים והרשויות המקומיות", הם מדגישים.

בדו"ח נכתב עוד כי בתי החולים בישראל אינם נבדקים כראוי על ידי רשויות איכות הסביבה ותורמים בין 5% ל- 30% מהחומרים הרפואיים המסוכנים לבריאות הציבור, הנמצאים בשפכים העירוניים.

עם זאת, בהתייחס לחלקו הראשון של הדו"ח שבחן את המידע הסביבתי, נרשם שיפור משמעותי - בעיקר באופן התנהלותו של המשרד להגנת הסביבה וברמת שיתוף הפעולה של המפעלים עצמם עם ארגונים אזרחיים הפועלים בתחום. לעומת זאת, "במשרדי הממשלה האחרים, באיגודי הערים וביחידות הסביבתיות - תקנות חוק חופש המידע כמעט אינן מיושמות".

המשמעות: אזרח המעוניין לברר מה קורה במפעל הנמצא בקרבת מגוריו, יכול בשלב זה לנסות למצוא מידע בעיקר באמצעות אתר האינטרנט של המשרד הסביבה - אך גם שם מדובר במידע חלקי ולא תמיד מעודכן. 

תגובות המפעלים

ממחלבות שטראוס נמסר בתגובה: "קבוצת שטראוס מחויבת לסביבה ומחויבת לקהילה בקרבה היא חיה. הקבוצהועלת לשיפור ההשפעות הסביבתיות, ודוגמא אחת הינה מתקן הטיפול החדש בשפכים, אשר מאפשר טיפול בשפכים לרמה המותרת בחוק, לצד תועלת סביבתית וכלכלית. הקבוצה מאמינה בשיתוף הציבור ובעלי העניין בהיבטים הסביבתיים של פעילותה, ולכן פועלת בשקיפות מירבית המתבטאת בפרסום דוח סביבתי באתר החברה, בדיווח סביבתי בדוח עיסקי התאגיד ובמסירת מלוא המידע שהתבקש ע"י עורכי דוח זה".

ממפעל טמבור נמסר: "אנו פועלים רבות למען איכות הסביבה ומשקיעים בנושא זה השקעות רבות. חברת טמבור נבדקה על ידי אנליסטית סביבתית מטעם דירוג מעלה, וקיבלה ציון פלטינה (הגבוה ביותר), לאחריות תאגידית וסביבתית.

הדיגומים הבלתי תקינים מלפני מספר שנים היו עקב היות נקודת הדיגום משותפת עם שכן, ומאז כבר מספר שנים כלל הדיגומים שלנו תקינים.  כיום מבוצעת דגימה חודשית מורכבת. יצויין כי החלפנו חומרי טיפול ושיפרנו את התוצאות.

מבית החולים גליל מערבי-נהריה נמסר כי בית החולים חרט על דגלו את השמירה על איכות הסביבה למען מטופליו. בית החולים רכש מתקן לטיפול באתילן אוקסיד ובשנת 2010 בוצעה בו בדיקה מקיפה שמצאה כי התנהלות בית החולים תקינה בנושא זה. כמו כן, נרכש מתקן לטיפול באבנית שמשפר את איכות השפכים. כמו כן, למרות הקשיים התקציביים שבהם נתון בית החולים, נרכש דוד קיטור חדש בעל בקרת שריפה שיקטין את פליטת החלקיקים לאוויר.

לדו"ח המלא: http://cfe.org.il:8080/CFESITE/HE/