אושרה ייצוגית נגד פרוטק וחיזוקית

בית-המשפט המחוזי בת"א אישר היום (ד') בקשה לתביעה ייצוגית על הטעייה בפרסום תוספי המזון ממשפחת פרוטק וחיזוקית, של החברות טעם טבע אלטמן ובן שמעון פלוריש, במהלך 2006.

בבקשה לתביעה נטען, בין השאר, כי היתה הטעיה באריזות ובפרסום המוצרים פרוטק פלוס, פרוטק גולד, פרוטק קיד ופרוטק בייבי, שמייצרת ומשווקת טעם טבע אלטמן; והמוצרים חיזוקית של הדס וחיזוקית זהב שמייצרת ומשווקת בן שמעון פלוריש.

לפי המבקשים, המוצרים מוצגים כאמצעים לטיפול ומניעה של מחלות החורף ולחיזוק מערכת החיסון; אולם אין לייחס סגולות ריפוי לתוספי מזון, במובחן מתרופות. המבקשים אף טוענים כי הסגולות הללו שמיוחסות למוצרים בפרסומות, לא נבדקו דיים ולא הוכחו מדעית. בנוסף, לא נמסרו תופעות הלוואי של המוצרים.

מוצרי פרוטק וחיזוקית מכילים אכינצאה ותמצית פרופוליס. פרוטק גולד מכיל גם תמצית ג'ינסנג. שני המבקשים, צרכן וצרכנית, רכשו את המוצרים והשתמשו בהם במשך יותר משנה, ב-2006. הצרכנית אף קנתה פרוטק קיד עבור ילדיה. לטענתם עשו זאת לאור האמור בפרסום המוצרים.

מוצרי פרוטק פורסמו כמועילים "לחיזוק מערכת החיסון", "לטיפול ומניעה במחלות חורף", ו"למניעה וטיפול במחלות החורף בקרב ילדים". עוד נאמר כי למוצרים "יעילות גבוהה במיוחד", והם "נחקרו מדעית".

מוצרי חיזוקית פורסמו כ"מסייעת לחיזוק הטבעי", "עוזרת לעבור את החורף בשלום", מסייעת בהתמודדות עם בעיות החורף", ו"הוכחה במחקר מדעי". בפרסום אף נאמר שקבוצת חוקרים בדקה ומצאה כי "חיזוקית של הדס בטוחה ויעילה לשימוש".

השופטת ד"ר מיכל אגמון גונן אישרה את הבקשה לתביעה, כיוון שהסכימה שיש ממש בטענות המבקשים ומן הראוי לבחון אותן. התביעה אושרה כייצוגית משום שישנו ציבור צרכנים גדול, שצרך את המוצרים, ונחשף לפרסומים.

החברות: "אין הוכחה שהפרסום השפיע על הצרכנים"

החברות טענו שאין בפרסומים אלה הטעיה, ושלא הוכחה ההשפעה של מסע הפרסום על הצרכנים. לגבי הטענה השנייה קבעה השופטת כי עצם העובדה שהמשיבות ערכו מסעי פרסום, והשקיעו בכך ממון רב, מחייבת את המסקנה כי הן עצמן סבורות כי מסעות הפרסום משפיעות על הצרכנים לרכוש את מוצריהם. אם כך הם פני הדברים, אין לאפשר למי שמפרסם לטעון כי הפרסום המטעה לא השפיע.

לגבי הטענה הראשונה, ביהמ"ש תהה, כמו המבקשים, לגבי רמת הביסוס המדעי הנדרשת להוכחת יעילותו של תוסף מזון, כדי שפרסומו כיעיל לא יחשב להטעיה לפי חוק הגנת הצרכן. שאלה נוספת היא, האם ומתי קמה חובה לפי חוק הגנת הצרכן לציין את תופעות הלוואי של תוסף המזון בפרסומת המתייחסת ליעילותו. כמו כן, מתעוררת שאלת היחס בין האיסור לייחס למצרך מזון סגולות ריפוי, הקבוע בתקנות בריאות הציבור, לבין איסור ההטעיה בחוק הגנת הצרכן. 

השופטת קבעה בהחלטתה לאשר את הבקשה, כי הרציונל בבסיס האיסור של ייחוס סגולות ריפוי למצרך מזון, ובכלל זה תוסף תזונה, טמון בכך שמזון או תוסף מזון, להבדיל מתכשיר רפואי, אינו חייב בהליך של בקרת תרופות. התפיסה ביסוד התקנות הינה כי היות ומצרך מזון לא עבר את הבדיקות הנדרשות להוכחה מדעית לקיומן של סגולות ריפוי, יחוס סגולות ריפוי למצרך עשוי להטעות את הציבור לחשוב כי יעילות זו הוכחה. 

לכן, יש לראות בכל ייחוס של סגולות ריפוי לתוסף מזון הטעיה לצורך חוק הגנת הצרכן, ללא קשר לשאלה האם לתוסף המזון אכן יש סגולות ריפוי כאמור בפרסום. האיסור בתקנות הינו איסור מוחלט. על כן, אין להציג בפרסום של תוסף מזון מחקר מדעי שתוצאותיו מייחסות לתוסף סגולות ריפוי. מחקר מדעי אינו מחליף את תהליך הבקרה הנדרש לגבי תרופה, ועל כן המחוקק אינו מכיר במזון ובתוסף מזון כמוצרים בעלי סגולות ריפוי, גם אם אלו נבדקו במחקר כזה או אחר.

עוד נקבע בהחלטה כי ההוכחה הנדרשת לצורך פרסום יעילותו של תוסף תזונה, כמו גם ראיות לאי יעילותו של תוסף כאמור יש צורך באימוץ עמדה או גישה מסוימת על-ידי הקהיליה הרפואית - substantial body of science. עמדה כזו ניתן לבסס על מחקר שהתפרסם באחד מהעיתונים המובילים, מאמרים מרכזיים בספרות הרפואית, על מתא אנליזה עם תוצאות מובהקות, על המלצות ארגון הבריאות העולמי או רשויות הבריאות, וכיו"ב. בנושא יעילות האכינצאה בטיפול ומניעה של מחלות חורף למעשה לא היו מחקרים כאלו בעת הפרסום.

בית המשפט הוסיף וקבע כי קיימת הטעיה בכך שלא ציינו ולו על דרך הפניה תופעות לוואי שעלולות להיות לשימוש במוצרים. צרכן הקורא את הפרסום של פרוטק או חיזוקית מקבל את הרושם כי מדובר במוצרים שיועילו למצבו הבריאותי, והינם בטוחים לשימוש. ערך המוצר שמוצג בפרסום, הינו יעילות המוצר לבריאות ובטיחותו. במצב דברים זה, האפשרות שלמוצר תהיינה תופעות מזיקות לבריאות, מפחיתה מערך המוצר, ולכן קמה חובה לגלותה ולו על דרך ההערה או ההפניה. הפרת חובת הגילוי של תופעות הלוואי מהווה גם היא הטעיה לפי סעיף 2 לחוק.

מטבע אלטמן נמסר בתגובה: "בית-המשפט דן לגבי ניסוח המסר הפרסומי של פרוטק וקבע שרק במהלך 3 חודשי החורף של 2006 היו פרסומים מטעים לכאורה. החברה עדיין אוחזת בדעתה לפיה מדובר בסמנטיקה, קרי פרשנות של המסר, ותו לא. הדיון המשפטי עסק בשאלת ניסוח המסר בחומרים הפרסומיים.

"המוצר פרוטק נמכר מזה 20 שנה לרבבות צרכנים, הרוכשים מוצר זה מדי חורף, שנה בשנה. הוכח, במחקרים מדעיים, אשר פורסמו בכתבי עת מקצועיים, בחוות דעת רפואיות ובעדויות מומחים – כי הרכיבים אכינצאה, פרופוליס וויטמין C, הנכללים במוצר פרוטק, מסייעים לתסמיני מחלות החורף השכיחות".