סירב לבדיקת שכרות ב"ינשוף": "אין לו הכשר"
נהג שהורשע בנסיעה בשכרות טוען כי השוטרים לא הסכימו לערוך לו בדיקת דם, על אף שסיבת סירובו להיבדק ב"ינשוף" היא ש"ביקש להימנע מהכנסה לפיו דבר מה שאין לו הכשר"
דיני כשרות המזון ביהדות מסועפים ומסובכים, אבל בית המשפט המחוזי מרכז יעסוק בקרוב בסוגיה שאפילו גדולי הפוסקים לא התייחסו אליה. עזרא אליסי, נהג שהורשע בנהיגה בשכרות לאחר שסירב לבדיקה במכשיר "ינשוף", הגיש אתמול (יום ג') ערעור על הפסיקה, בטענה שאי-הסכמתו להיבדק נבעה מחופש הדת - שכן "ביקש להימנע מהכנסה לפיו דבר מה שאין לו הכשר".
עו"ד דוד גולן, המייצג את אליסי, טוען בערעור כי מרשו לא ניסה להתחמק מהבדיקה ו"ביקש שתבוצע לו בדיקת דם, זאת מתוך היותו שומר שבת וכשרות למהדרין".
בכתב הערעור נטען בפני בית המשפט כי בהתאם לפסיקות קודמות, "הייתה לנהג זכות לצפות כי השוטרים יפעלו על פי הנחיות האכיפה שמוֹרוֹת להם לאפשר לנהגים לבצע בדיקות דם, כאשר הנהג דורש זאת מיוזמתו, למרות העדיפות הקיימת לביצוע בדיקות נשיפה".
עורך הדין טוען כי "לאור העקרונות בדבר הזכות לחופש דת ומצפון, היה מקום לכבד את אמונותיו של המערער ולאפשר לו להיבדק באופן אשר אינו פוגע במצפונו ובאמונתו הדתית".
סירובם של נציגי המשטרה לאפשר בדיקת דם, כך נטען בערעור, מנעו ממנו את האפשרות להציג ראיות על כך שכלל
לא היה שיכור.
מלבד הטענות על כשרותו ההלכתית של המכשיר, ועל כך ש"באופן מהותי כלל לא היה שיכור", נטען בערעור כי הנהג לא הוזהר כדין, בדבר המשמעות המשפטית הנובעת מסירובו.
עו"ד גולן: "טענותיו של מרשי הינן כבדות משקל. אין לכפות על אדם לבצע בדיקה הנוגדת את אמנותו ואת אורחות חייו, במיוחד כאשר הבדיקה החלופית מדויקת ומהימנה יותר. זכותו של אדם לקיים את דתו היא זכות יסוד שיש להגן עליה. מרשי ביקש לערוך בדיקת דם והמשטרה צריכה הייתה להיענות לבקשתו".