"הוא לא יודע עד כמה המפגש בינינו משמעותי לי"
"כואב לי לקרוא בעיתון על היחס הרעוע שניצולי שואה זוכים לו בארץ והחלטתי שאני מעוניינת לפעול אחרת. ככה התחיל הקשר בין משה, בן 91, יליד פולין, לביני, נועה, בת 18 וחצי מגבעתיים"
המשפט שלעיל לקוח מתוך היומן שלי. שנתיים לאחר המסע לפולין, אני מוצאת את עצמי שוב כותבת באותו יומן שכתבתי בו בנסיעות האוטובוס הארוכות בין מחנות ההשמדה והגטאות שבפולין. באותו יומן כתבה גם אימא שלי כשיצאה כמורה לאותו המסע מספר שנים קודם לכן. והיום, כמעט כמו המשך טבעי, אני כותבת ומתעדת בדפי היומן את סיפורו של משה המלשטיין, ניצול שואה המתגורר לבדו בבת ים, איתו אני נפגשת אחת לשבוע.
"הוא לא יודע עד כמה המפגשים האלו משמעותיים גם עבורי". משה ונועה
איך בכלל הגעתי אל משה? זה סיפור ארוך. ב-1 בספטמבר עברתי להתגורר בבת ים, יחד עם עוד 12 בוגרי תנועת הצופים, במסגרת אחת מהתוכניות של "שנת שירות" שמציעה תנועת הצופים - גרעין "עתיד". גרעין "עתיד" הוא גרעין שמתמקד בקשר עם התפוצות וזהות יהודית. במסגרת שנת השירות שלי בבת ים אני מתנדבת במסגרות שונות: בית ספר יסודי, בית חם לנערות במצוקה, ניידת יום של עמותת "עלם" ומפגשים שבועיים עם משה.
בנוסף להתנדבויות השונות, יחד עם כל חברי לקומונה, אנו מחוברים לתוכנית שנתית של בני נוער יהודים אמריקאים ובריטים אשר מגיעים לישראל לתקופה של 9 חודשים כדי ללמוד ולהתנדב בארץ. אנחנו, חברי קומונת הצופים, מלווים אותם בפעילויות שונות ועוזרים להם להכיר את החברה הישראלית.
את המפגשים עם משה התחלתי רק לקראת חודש דצמבר. אחרי ההתאקלמות ההתחלתית והבנת השגרה היום-יומית בבת ים, רציתי להתחיל בהתנדבות נוספת, שונה מההתעסקות העיקרית של כל הקומונה בילדים ובנוער.
הרצון שלי להתנדב עם ניצול שואה נבע מהעניין הגדול שיש לי במלחמת העולם השנייה והשואה. המסע לפולין אליו יצאתי בסוף כיתה י' רק העצים את ההתעניינות שלי בנושא וגרם לי לרצות ללמוד עוד ולשמוע.
כואב לי לקרוא בעיתון על היחס הרעוע שניצולי שואה זוכים לו בארץ והחלטתי שאני מעוניינת לפעול אחרת. פניתי לשש או שבע עמותות שונות המסייעות לניצולי שואה ולבסוף, עמותת "דורות ההמשך" הצליחה לקשר ביני ובין בתו של משה.
לא כל כך ידעתי למה לצפות לקראת המפגש הראשון עם משה. נרגשת וחוששת הגעתי לביתו בערב יום שני אחד עם לא יותר מעיתון ביד. הצגתי את עצמי והתחלתי להקריא לו מעט מהעיתון של אותו היום.
התחלנו לשוחח וזכיתי להכיר בן אדם מדהים ומרתק. ככה התחיל הקשר בין משה, בן 91, יליד פולין ומזה כ-65 שנים מתגורר בבת ים, לביני, נועה, בת 18 וחצי מגבעתיים. למרות הפרש הגילאים והשוני הרב, נוצרה בינינו שפה משותפת. אני מוצאת את עצמי הרבה פעמים מספרת לו על עצמי, ומצד שני מקשיבה לסיפורי חייו מהעבר ומההווה.
למרות לוח הזמנים העמוס, אני אוהבת מאד להגיע למפגשים שלנו. אני נהנית להגיע אל ביתו ופשוט לשוחח עם אדם בעל חוכמת חיים הגורמת להערצה. החיוך שמופיע על פניו, בכל פעם שאני מגיעה, מעניק לי תחושת סיפוק ונחת.
בסוף כל מפגש שבועי שלנו, למרות הגיל המופלג וקשייו, משה תמיד נוהג ללחוץ את ידי בחוזקה ולהודות לי על שהגעתי. הוא לא יודע עד כמה המפגשים האלו משמעותיים גם עבורי ומרגשים אותי בכל פעם מחדש.
יום מעשים טובים - דרושה עזרה
גרעין "עתיד" של תנועת הצופים, אותו גרעין שאליו משתייכת נועה, כותבת הטור שלעיל, מארגן הפנינג מיוחד בבת ים לכבוד "יום מעשים טובים".
המטרה - איסוף תרומות לעמותת "אל-סם". האמצעים: בזאר שבו יימכרו בגדים, נעליים וחפצי נוי במחירים זולים במיוחד.
לצורך כך, מבקשים חברי שנת השירות את התגייסותם הנדיבה של חברות מסחריות וחנויות אופנה.
רוצים לתרום? אתם מוזמנים ליצור קשר במייל:
- "יום מעשים טובים" בפייסבוק - לחצו כאן
-
אם אתם מעוניינים להירשם להתנדבות במשך כל השנה, בכל מסגרת שתבחרו, אתם מוזמנים לפנות לעמותת "רוח טובה"
טלפון: 1700-505-202
לפנייה לכתב/ת 
