זקן (אירוני) ארוך לי
הסטרוקס אולי לא יצילו את עולם הרוק, אבל אפשר להתענג על האלבום המצוין שלהם בחינם. הקליפ של Living Sisters שביים מישל גונדרי מקסים ומבלבל, ואל תתנו לזקן האירוני של חברי מונוגולד למנוע מכם את התענוג שבהאזנה להם
ובינתיים, משלוח מנות גדוש בונבוניירות מוזיקליות מונח לפתח ביתכם. חג שמח.
קליפ השבוע
מאז שמעתי לראשונה את The Living Sisters לפני כשנה ורצתי להמליץ עליהן כאן במדור, חיכיתי לרגע שבו יפרצו את הסצנה הקטנה ויגיעו לעוד אוזניים. אולי עכשיו זה יקרה, בזכות הקליפ הרשומוני הנפלא שביים להן איזה אחד, גדול במאי הקליפים של 15 השנים האחרונות, אולי שמעתם עליו - מישל גונדרי.
הקליפ של מישל גונדרי ל-"Living Sisters"
בקליפ "How Are You Doing", שמזכיר לא מעט את הקליפ המבריק של גונדרי ל-"Sugar Water" של Cibo Matto (שבעצמו נחמס לאחרונה לקליפ מהפנט של מטרונומי), תתבקשו לעקוב בתשומת לב אחר רצף אסונות חינניים הפוקד את שלוש זמרות ההרכב, במקביל, בשלושת חלקי המסך, עד הסוף הטוב.
זה מקסים, מבלבל ומתוזמר היטב, עם המוני הצטלבויות קטנות וגדולות בין בקי סטארק, אינרה ג'ורג' ואלני מנדל הנפלאות. וגם השיר מותיר חיוך גדול.
ארוחת החינם של השבוע
ב-2001 הם היו "המשיחים החדשים של הרוק", כך לפחות על פי עיתונות המוזיקה בחו"ל. האם עשר שנים מאוחר יותר, אחרי שהסאונד והרזון שלהם שוכפלו ושועתקו מאות פעמים על ידי המוני מוזיקאים בכל העולם, אחרי שהארקטיק מאנקיז תפסו את משבצת "הצעירים חסרי היראה עם הגיטרה שעושים רוקנ'רול נטול מאמץ", אחרי שהתפרקו וחזרו - האם אחרי כל זה, לסטרוקס יש עדיין סיכוי לטלטל שוב את עולם הרוק?
האלבום החדש של הסטרוקס, "Angles". לא מטלטל, כן מצוין
התשובה, שלי לפחות, היא לא - אבל זה לא משנה, כי זו לא השאלה הנכונה. גם אדם בלי אוזניים יכול למשוח משיחים ולהמליך מלכים - השאלה היא איך המוזיקה. והתשובה החד משמעית היא: מצוינת.
ביום שלישי הקרוב האלבום החדש, Angles, יגיע למדפי החנויות בעולם - אבל בימינו אין שום משמעות לתאריכי "יציאה לחנויות". האלבום החדש יצא כבר לרשת ומבחינתנו הוא רשמית באוויר העולם. מהסינגל "Under Cover Of Darkness", שנשמע כמו קלאסיקת סטרוקס על-זמנית, ועד הרגעים המפתיעים יותר של האלבום הזה - כולו נמצא באתר הרשמי של הלהקה, להאזנה חופשית ומהנה.
אמן השבוע
טוב, זה לא ממש כוחות. הרי ברור שאתלהב מהאלבום של Monogold, הם כבר כמעט קלישאה מתבקשת: שלישיית בחורים מברוקלין (אלא מאיפה?), שניים מהם מזוקנים (אלא מה?), שמערבבים לתוך האינדיפופ הפסיכדלי שלהם כמה גוונים שלקחו בהלוואה מאנימל קולקטיב, גריזלי בר ופליט פוקסז.
מונוגולד. אל תתנו לסממנים החיצוניים להרתיע (צילום: Veanne Cao)
בחמש מילים: כמעט פרודיה על חובבי אינדי. במילה אחת: תענוג.
מה לעשות, מאחורי הזקנים האירוניים, הסטייל הכה-אופנתי והזלזול המתבקש בהיפסטריות-מוכנה-מראש - המוזיקה פשוט מצוינת, וחבל לוותר עליה בגלל סממנים חיצוניים בלבד.
מה אתם שמעתם השבוע, שגרם לכם לרוץ לספר לחבר'ה?
