למרות ההבטחות - עדיין מחכים ל-MRI חצי שנה

כששלום בר-אבי, חולה בסרטן העור המתגורר בדימונה, ביקש לקבוע תור לבדיקת MRI הוא לא האמין כששמע את התאריך: בבית החולים סורוקה, אליו הופנה על ידי הרופאה המטפלת בו, נאמר לו כי התור הקרוב הוא רק בעוד חצי שנה. "האונקולוגית שלי ביקשה שאעבור את הבדיקה כל 45 יום, כדי לוודא שהסרטן לא שולח גרורות לרקמות", מספר בר-אבי (48), אב לשתי בנות. "כשחזרתי אליה עם התשובה, ואמרתי לה שהתור הקרוב הוא רק באוגוסט, היא כמעט בכתה מרוב תסכול".

בר-אבי, שהבין עד כמה חיונית הבדיקה לבריאותו, החליט שהוא לא מוותר. הוא פנה לבית החולים ברזילי באשקלון, בתקווה לקבל תור קרוב יותר, אך גם שם נאמר לו שהוא ייצטרך להמתין זמן רב.

"רק אחרי שעירבתי בנושא חברי כנסת והשתמשתי בכל הקשרים שלי נקבע לי בברזילי תור מיידי לבדיקה".

אך בר-אבי משלם על הבדיקה, ובגדול. הוא צריך בכל 45 יום להגיע מביתו שבדימונה לבית החולים שבאשקלון, "טיול" ארוך ויקר. "בגלל העומס קבעו לי את התור לשעה 22:30", מתאר בר-אבי. "מצבי הרפואי לא מאפשר לי לנהוג את הדרך הארוכה, למעלה ממאה ק"מ, ולכן אני נאלץ לקחת מונית ספיישל, שמחירה 460 שקלים לכל כיוון. למעשה, על כל בדיקת MRI אני משלם כמעט אלף שקלים, וכבר עשיתי אותה פעמיים".

הבעיה: בעיקר בפריפריה

בר-אבי הוא, כמובן, לא היחיד. רבים בישראל שמופנים על ידי הרופא המטפל לבדיקת MRI נאלצים להתמודד מול רשימות המתנה ארוכות ותורים של חודשים. הסיבה לכך היא המחסור החמור במכשירי MRI בישראל, בעיקר בפריפריה. בישראל ישנם בסך הכל 18 מכשירים, כאשר חלקם מיועדים למחקר בלבד: בחיפה ובצפון ישנם שלושה מכשירים, בתל אביב ובמרכז עשרה מכשירים, בירושלים שלושה ובדרום שניים.

לפני חצי שנה נראה היה כי המצב עומד להשתנות כאשר מנכ"ל משרד הבריאות ד"ר רוני גמזו אישר תוספת של שמונה מכשירים לבתי החולים בישראל. בתי החולים היו זקוקים לאישור בשל תקנות שקבע משרד האוצר, לפיהם מכשיר אחד ישרת 750 אלף תושבים, תקנות שנקבעו במטרה למנוע בדיקות "מיותרות" שעלותן גבוהה.

אך מבדיקת ynet עולה כי למרות הזמן שעבר, המצב כמעט ולא השתנה. הסיבה: רק בית חולים אחד, אסף הרופא, כבר רכש את המכשיר המיוחל. בתי חולים אחרים שקיבלו אישור נמצאים היום בשלבים שונים של הכנה לקראת הרכישה, החל מגיוס תרומות ועד למכרזי הרכישה. והחולים? הם, כמו בר-אבי, נותרו עם זמני ההמתנה הארוכים מנשוא.

האישור ניתן - התקציב לא  

הסיבה לכך שהבעיה טרם נפתרה היא, כמובן, כסף. האישור שניתן על ידי הממשלה לרכישה לא לווה במימון מספיק, כך שבתי חולים רבים נמצאים בשלב גיוס הכספים. עלותו של כל מכשיר MRI עומדת על כשבעה מיליון שקלים, ויחד עם הקמת מבנה מיוחד וממוגן הדרוש הלפעלתו היא מוערכת בכ-10 מיליון שקלים. משרד הבריאות העביר לכל אחד מבתי החולים חמישה מיליון שקלים בלבד לצורך הרכישה, וכך נאלצים בתי החולים

למצוא מקורות מימון אחרים, בעיקר מכספי תרומות. חלק ניכר מבתי החולים נמצאים כרגע בשלבים שונים של גיוס התרומות, במטרה לממן את הרכישה.

מהבדיקה שערכנו עולה כי רק בית חולים אחד, אסף הרופא בצריפין, קיבל את האישור וכבר החל להפעיל את המכשיר MRI. המכשיר שנרכש משרת גם את המכון לרפואה משפטית באבו-כביר, ובמקרים מסויימים חוסך נתיחות שלאחר המוות. בנוסף, הוא בעל פתח רחב במיוחד ונותן מענה לאנשים הסובלים מעודף משקל או מקלסטרופוביה ולילדים ומבוגרים שזקוקים להרדמה במהלך הבדיקה.

כיצד הספיק בית החולים לגייס את הכספים מהר כל כך? מתברר שהנהלת בית החולים צפתה מראש כי האישור יגיע וגייסה את התקציב הנדרש עוד קודם לכן. "הנהלת בית החולים נערכה זמן רב לפני קבלת האישור לרכישת מכשיר ה-MRI מבחינה מינהלית-אדמניסטרטיבית, מבחינה טכנית וגם מבחינה תקציבית, כך שעם הגעת האישור נרכש המכשיר מיידית והופעל מספר ימים לאחר קבלתו", נמסר מבית החולים.

הצפי: המכשירים יפעלו בעוד חודשים ארוכים

ישנם גם בתי חולים שקיבלו אישור אך החלום להפעלת מכשיר MRI אצלם עוד נראה רחוק מאוד כיוון שהם כלל לא החלו בהליכי הרכישה. מבית החולים "הלל יפה" בחדרה, שעל פי החלטת משרד הבריאות אמור לחלוק מכשיר משותף עם לניאדו, עסוקים כעת בניסיון "לפעול מול סגן שר הבריאות ומנכ"ל המשרד לשם קבלת רישיון נפרד", כפי שנמסר על ידם. גם שלושת בתי החולים בנצרת, שלפי ההסכם זכאים לרכוש מכשיר משותף יחד עם בית החולים "העמק", ציינו כי הגישו בקשה לרכישת מכשיר נפרד שיוצב בנצרת.

ומה עם החולים? עליהם נגזר, כך נראה, להמשיך ולהמתין בתורים הארוכים. "ישנם קשישים מדימונה ששולחים אותם על מוניות לבילינסון בשביל הבדיקה", אומר בר-אבי, שממתין בקוצר רוח ליום שבו יחל לפעול המכשיר שאושר לתושבי הדרום, בכעס. "אני במצב כלכלי טוב, אבל מה עושה אדם בלי כסף למונית ספיישל ובלי קשרים?".  

"צריך להבין שמאחורי הסיפור הזה יש אנשים בדרום ובצפון הארץ שממתינים שבועות לתור או מטורטרים מהפריפריה למרכז בשביל אבחון", מוסיפה בכעס שלומית אבני, מנהלת מחלקת תושבים בארגון "רופאים לזכויות אדם". "לא ייתכן שתהליך הוספת מכשירי MRI ימשך זמן כה ארוך, זה ממש חלם.  בתי החולים ברזילי, זיו, פוריה ונהריה הם לא בדיוק מגנטי תורמים דוגמת משפחת עופר, שתרמה לבית החולים איכילוב את מגדל האשפוז החדש שלו. ובכל מקרה, למה מכשור כל כך בסיסי צריך להסתמך על כיסם של פילנתרופים? הכסף כולו צריך להיות ציבורי. ומה שקורה בינתיים זה שתושבי הפריפריה מקבלים רפואה זמינה פחות, ואי השיוויון מעמיק".