איזה מזל: דברים שכדאי לאכול

עם השנים יוחסו סגולות רבות של מזל למזונות השונים אותם אנו אוכלים, החל מאטריות ועד לעדשים, מגרעינים ועד לענבים. המילון המצורף כאן, ומסודר לפי הא'-ב', יאפשר לכם לדעת במה מומלץ לכם להשתמש כדי שגם לכם יהיה מזל בחיים:

א

אבטיח - בוייטנאם נחשב האבטיח לפרי שמביא מזל, בזכות צבעו האדום.

אגרול - האגרול היוצא מהשמן כשהוא זהוב ונוצץ מזכיר מטילי זהב (גם בצורתו).

אורז - האורז מסמל שפע, גם בגלל ריבוי הגרגירים וגם מפני שהוא מכפיל את נפחו במהלך הבישול. לכן נהוג להחזיק שק אורז בבית חדש או לפזר אותו על בני זוג במהלך חתונתם, כסימן למזל טוב.

אטריות - גם האטריות מכפילות את נפחן בזמן הבישול ולכן מסמלות במזרח מזל ושגשוג. לפי האמונה העממית במזרח, אטריות ארוכות הן ערובה לבריאות, למזל ולחיים ארוכים - לכן אסור לנגוס בהן או לחצות אותן בסכין. כדי להביא את המזל הטוב, כל אטרייה ארוכה צריכה להישאב לפה כשהיא שלמה.

קערה מלאה במזל (צילום: יעל גרטי) 

ב

ביצים - בארצות הבלקן ביצה מסמלת את הילדים במשפחה, לכן אם מלווים ביצה לשכן, צריך לבקש תמורתה ביצה אחרת או לחלופין למכור לו אותה תמורת פרוטות.

ג

גרעינים - הריבוי הוא שמעניק לגרעינים את כוחם. בעבר האמינו שאם נניח גרעינים מתחת למזרן, שדי הלילה יהיו עסוקים בספירתם ולא יתפנו לפגוע במזלנו הטוב.

ד

דגים - לא רק ביהדות מסמלים הדגים מזל, ברכה והגנה. במרוקו נהוג לאכול דג משום שהוא מייצג שפע וברכה. בסין, המילה "דג" נשמעת כמו המילים "משאלה" ו"שפע", ואכילתו בערב ראש השנה החדשה מבטיחה מזל ושפע בשנה הנכנסת. בוייטנאם נהוג לבשל בערב ראש השנה החדשה קרפיון, שעל פי האמונה סוחב את אלוהי המזל הטוב על גבו.

ו

"וויש-בון" - אמונה נפוצה בארצות המערב היא שאם שני אנשים שוברים עצם בריח של עוף או תרנגול הודו, המכונה Wish Bone - עצם משאלות, זה שמחזיק בידו את החלק הארוך יותר יזכה למזל ועליו להביע משאלה.

ז

זנגוויל - מכשפים נעזרים פעמים רבות בשורש הזנגוויל לכישוף למען מי שזקוקים למזל טוב.

ח

חלה - בעדות אשכנז, מיד עם צאת חג הפסח והחזרה לחמץ, נוהגים לאפות חלות בצורת מפתח כדי לסייע לקדוש-ברוך-הוא לפתוח בפני המאמינים את שערי המזל, הפרנסה והשפע.

חסה - בניב של חבל קנטון שבסין, המילה חסה נשמעת כמו "מזל עולה", לכן נהוג להגיש בערב ראש השנה הסינית החדשה עלה חסה ממולא בכל טוב.

חרדל - במזרח מאמינים כי חרדל מביא מזל ומגן מפני אויבים, לכן יש לשאת זרעי חרדל בכיס או בארנק.

שייפתח לנו המזל (צילום: ירון ברנר)

י

יוגורט - בנפאל מאמינים שאם מישהו עוזב את הבית לפני אירוע חשוב (חתונה, לימודים, טיול וכו'), עליו לאכול יוגורט לפני היציאה לדרך כדי שהמזל הטוב ילווה אותו במסעו.

כ

כמון - בימי הביניים האמינו שכמון שומר על מזלם הטוב של בני הזוג. העיראקים מאמינים שצמח הכמון שומר על הבית ומרחיק שדים ורוחות.

ל

לחם - הלחם נחשב לסמל למזל טוב: היוונים מאמינים כי הלחם הוא מתנה מאלוהים ולכן האופים מטביעים צלב על הלחם, כדי לזכות במזל טוב ולהרחיק שדים; ביהדות, כשאופים לחם מניחים בצד שבע חתיכות בצק כמעשׂר סמלי; ואילו הרומנים מאמינים כי אכילת קצוות הלחם, ה"נשיקה", תביא למזל במערכת היחסים עם החמות.

מ

מופלטה - המימונה, שאותה חוגגים יוצאי מדינות המגרב (מרוקו, אלג'יר, תוניסיה ולוב) עם צאת חג הפסח, נחשבת ליום סגולה לפרנסה ולנישואים. הכוכבת הגדולה של חגיגות המימונה, המופלטה המוצפת בסוכר, בחמאה ובדבש, מסמלת מזל, ברכה וחיים מתוקים.

מלח - בעבר היה המלח יקר יותר מזהב, בשל חשיבותו בשימור המזון לאורך זמן. מעמדו זה הקנה לו שימושים רבים במיסטיקה. למשל, ביהדות נהוג לשטוף את הרצפות במי מלח כדי להרחיק מזל רע. בהונגריה, כשנכנסים לבית חדש נהוג לפזר מלח בחדרים ולהשאיר את המלחייה על שולחן האוכל, כדי להרחיק רוחות רעות.

טוב שיש מלח בבית (צילום: איוי לרר) 

ס

סרדינים - בעבר היו החקלאים ביפן מדשנים את שדות האורז בעזרת סרדינים, לכן ביפן אוכלים סרדינים בערב ראש השנה - כסגולה למזל.

סוכר - לפני שנכנסים לבית חדש יש לפזר בפינותיו סוכר כדי להבטיח מזל בתחום הכספים והיחסים.

ע

עדשים - באיטליה ובספרד מאמינים כי העדשים, המזכירות בצורתן מטבעות, מביאות מזל טוב ושפע כלכלי, ונוהגים לאכול מהן בערב ראש השנה החדשה.

עוגיות מזל - עוגיות המזל האסייתיות, החובקות פתקית ובה כתובים משפטי חוכמה, עתידות או נבואה, בניסוח מעורפל, נפוצות במערב בעיקר כקינוח במסעדות סיניות. הקביעה באשר למוצאן אינה חד משמעית: על פי סיפור עם סיני, במאה ה-14, כשהמונגולים שלטו בסין, מהפכן בשם צ'או צ'אנג תכנן מתקפת פתע והעביר לכל חייליו את התאריך המיועד למתקפה בתוך "עוגות ירח" מסורתיות (Moon Cakes) - המתקפה הצליחה וכך החלה שושלת מינג והתקבעה סמליותן של עוגיות המזל. "עוגות הירח" היו חלק מחגיגות הירח הנהוגות במזרח הרחוק. לפני אלפי שנים, בשיא הקיץ ועם סיום עונת הקציר, נהגו עמי המזרח החקלאיים לחגוג את פסטיבל הירח, שבמהלכו הודו על שפע המים שאפשר את פריון האדמה (הירח נקשר להשפעה על מחזור המים בטבע). כחלק מהוקרת התודה הונהגה אפייה של עוגיות בצורת סהר, שהנשים נהגו להגיש. על פי גרסה אחרת, מהגרים סיניים שהגיעו לקליפורניה לא השיגו מצרכים ל"עוגות ירח" מסורתיות, והחליפו אותן בגרסה המודרנית לעוגיות המזל. הפתק שהוטמן בהן, אגב, הכיל מילות תודה לתיירים שביקרו ברובע וכן אמרות פילוסופיות של חכמי המזרח.

עוף - בעבר נמנעו מאכילת עופות בערב ראש השנה החדשה, מתוך אמונה שהעופות יכולים לעוף ולקחת איתם את כל המזל הטוב.

ענבים - באמריקה הלטינית, בערב ראש השנה החדשה, אוכלים 12 ענבים המסמלים את 12 חודשי השנה שחלפה (ובפרו מוסיפים אחד לשנה הבאה). בספרד נוהגים לבקש משאלה אחרי כל ענב, ומאמינים שענב חמוץ מסמל חודש ללא מזל.

12 ענבים למזל טוב (צילום: index open)  

פ

פירות הדר - מסמלים בסין מזל, שפע כלכלי והצלחה, בשל היותם זהובים ועגולים כמו השמש.

צ

צנוברים - בארצות הבלקן מאמינים שצנוברים בכיס מבטיחים מזל כלכלי.

ק

קוסקוס - במרוקו נהוג לפזר קוסקוס עם סוכר בפינותיו של בית חדש, למזל טוב.

קינמון - עוד בימי התנ"ך הוענקו לקינמון סגולות של מזל והגנה, כנראה בשל היותו מרחיק מזיקים טבעי.

ר

רימון - באמונה היהודית, הרימון על גרגיריו הרבים הוא סממן של מזל ושפע.

המון גרגירים, המון מזל (צילום: ירון ברנר) 

ש

שעועית - היפנים מסיימים את החורף ומקבלים את פני האביב בפסטיבל מיוחד שבמהלכו הם משליכים זה על זה גרגירי שעועית תוך קריאות "שיהיה במזל טוב ובלי הפרעות מהשדים".

שקד - בנורווגיה, בערב ראש השנה החדשה, אוכלים דייסת אורז. בסיר מטמינים שקד בודד, ומי שבצלחתו נמצא השקד יזכה לשנת רוויית מזל.

שום - באגן הים התיכון נהוג לתלות זרי שום בכניסה לבתים כדי להרחיק באמצעות ריחו הדומיננטי את המזל הרע (וגם מזיקים ביולוגיים).

ת

תמר - על פי התפישה היהודית, לתמר מיוחסות סגולות של בריאות ופריון. יש גם המאמינים שתמר בכיס יבטיח שפע כלכלי.

• פרק מתוך הספר "סוד המזל", המדריך השלם למזל טוב בחיים, מאת ענת לב אדלר. הוצאת "ידיעות ספרים"