האם הכימיקלים שמכיל הסבון מזיקים לנו?

"היתרונות בסבון טבעי מתחלקים לשניים", אומר נועם לוי, בעלי "מיכל סבון טבעי. "מצד אחד יש אנשים שנהנים מאיכות הסבון, שעדיף על פני סבון תעשייתי בריח שלו וברמת ההקצפה וההזנה של העור, וזה כמו שוקולד תעשייתי מול שוקולד בעבודת יד של מומחה. מצד שני יש אנשים שרגישים לחומרי ריח סינתטיים או לתוצרי נפט. כמעט בכל שבוע אנחנו שומעים על אנשים שסבלו מבעיות עור ולאחר שבוע-שבועיים של שימוש בסבון טבעי ראו שיפור גדול מאוד".

רופאי העור, לעומת זאת, מודאגים הרבה פחות ממה שמוכרים לנו, וטוענים שגם בחומרים הטבעיים שבסבונים טמון סיכון אלרגני. "אנחנו חיים בתקופה מודרנית שבה אם יש בתכשיר כלשהו חומרים מזיקים, כלומר כאלה שגורמים במהירות רבה מדי לגירוי של העור - יפסיקו לשווק אותו כי החברה תעמוד בפני תביעות", אומר ד"ר אריה ליפשיץ, מומחה לרופאת עור בשירותי בריאות כללית. "רוב החומרים נשטפים מהעור ולא נשארים עליו. יש כל מיני חומרים, בעיקר חומרים משמרים בתכשירי הקוסמטיקה, שיש להם אולי פוטנציאל מסרטן, אבל הפוטנציאל הזה מינימלי מאוד, בשל העובדה שהם נשטפים מהגוף. גם וזלין, למשל, הוא תוצר נפט ואינו מזיק".

"לעור בריא של מבוגרים בדרך כלל אין בעיה עם הסבונים המסחריים הרגילים", אומר ד"ר אלכס זבולונוב, רופא בכיר במרפאת עור במרכז שניידר לרפואת ילדים. "סבונים שנקראים 'טבעיים' מכילים אותם סוגי החומרים כמו הסבונים הסינתטיים, ואף עלולים להכין אלרגנים מן הצומח שבאנשים עם סיכון מוגבר לפתח אלרגיות עלולים לעורר דלקת בעור".

מפתה להכניס חומרים זולים

גם מי שמוכן לעשות מאמץ ולרכוש סבון טבעי עלול להיתקל בכל פינה בהטעיות ובמוצרים שמבטיחים סגולות פלא אך רחוקים מלקיים, ואין מי שאחראי לספק לצרכן את מה שהובטח לו על האריזה. "מבחינה שיווקית ליצרן מותר לעשות מה שהוא רוצה ולכתוב על הסבון 'טבעי' או 'אורגני'", אומר לוי, "אבל לאריזה אין שום משמעות מלבד רשימת המרכיבים. יתרה מכך, החוק גם לא מחייב לפרט ברשימה את כל הרכיבים".

"מאוד מפתה להכניס תוספות כימיות לסבון, כי זה נורא זול", אומר דולב. "בסוף הייצור של הסבונים הטבעיים אנחנו מחדירים שמנים נוספים, שעלותם גבוהה מאוד. שמן גזר, למשל, עולה 2,000 שקל לקילו, אבל אחרי השימוש בסבון כזה אפשר רק לטפוח עם המגבת על העור ולא לנגב אותו, ואז נשארת שכבה דקיקה של שומן עם חומרים שמועילים לעור.

"סבון טבעי אמיתי מיוצר בטמפרטורה של 40-38 מעלות צלזיוס, ומעבר לזה השמנים שבו מאבדים את ערכיהם. אבל כדי שהסבון יהיה מוכן למחרת היום, היצרנים מבשלים אותו בטמפרטורה של 120-100 מעלות צלזיוס, והם מאבדים את כל התכונות שלהם. אם רואים גוש סבון קצת מחוספס, אפשר להבין שהוא לא טבעי".

חיסרון מרכזי אחד של הסבונים הטבעיים הוא עלותם הגבוהה. "השקעה כספית בסבונים נובעת מאותה סיבה שבגללה קונים אוכל אורגני", אומר דולב, "משלמים פי שניים אבל חוסכים רעלים בגוף. אי אפשר להוזיל עוד את הסבונים הטבעיים, כי החומרים יקרים מאוד. דווקא אם סבון שנקרא טבעי נמכר במחיר זול מאוד, הדבר צריך לעורר חשד שהוסיפו לו רכיבים נוספים".

גלעד דולב: "סבון זול צריך לעורר חשד" (צילום: סי די בנק)

לחפש את רשימת המרכיבים

בתחום שבו אין פיקוח מסודר וההגדרה "טבעי" ניתנת לפרשנות רחבה מאוד, איך נדע מהו באמת סבון טבעי? "צריך לקרוא את רשימת המרכיבים ולראות שאין בו גליצרין, שמות לא ברורים אחרים באנגלית או SLS, שהוא החומר שגורם להקצפה בסבונים כימיים", מפרט דולב. "צריך לשים לב שאין צבעים זרחניים או ריחות לא טבעיים, ושכתוב בפירוש שהסבון עשוי בשיטה קרה משמנים צמחיים, ושמרקם הסבון רך יחסית, כמו חמאה מוקשה. סבון שמופיע בצבעי ניאון ובריחות עזים אינו סבון טבעי באמת".

"צריך לחפש את השמנים הבריאים כמו חוחובה, ולהתרחק מחומרים זולים כמו שמן חמניות או סויה", מוסיף לוי. "רצוי שהשמנים יהיו בכבישה קרה, במיוחד שמן זית, כדי שישמרו על התכונות שלהם. זה גם מראה על הרצינות של היצרן, ששם מרכיבים טובים יותר בסבון.

"הנושא הבעייתי ביותר הוא חומרי הצבע והריח בסבון - תחום פרוץ מאוד כשמדובר בסבון טבעי ולא מקפידים עליו. חומרי ריח סינתטיים ידועים כאלרגניים קשים מאוד, לכן חשוב שיהיה כתוב על הסבון שמדובר בשמנים אתריים טבעיים וטהורים. יש כאן עניין של אמון ביצרן, כי החומרים יקרים מאוד ויש הרבה זיוף בתחום. היצרן יכול לרשום שיש בסבון שמן אתרי, אבל למעשה מדובר בשמן מדולל".

"תמיד צריך להסתכל ברשימת החומרים לפני שקונים סבון או כל תכשיר אחר", מציע ד"ר ליפשיץ, "ולחפש חומרים שיש לנו רגישות ידועה אליהם, במרכיבי הבישום או במרכיבים המשמרים. שאר ההיבטים, כמו בחירה באל-סבון או בסבון נוזלי לעומת מוצק הם עניין של נוחות ושל העדפה אישית. חלק מהיצרנים מסתמכים על שמות מפוצצים של שמנים אתריים או מרכיבים אחרים, אבל אלה שייכים לתחום הטיפולים האלטרנטיביים, רפואה לא-מוכחת".  

"מומלץ להימנע מסבונים המכילים SLS" אומר ד"ר זבולונוב, "ולא להתבלבל עם SLES, אשר פחות מזיק לעור. בנוסף, מומלץ להשתמש בסבונים שאינם מכילים בשמים. גם בקניית סבון טבעי יש לוודא שהוא בעל PH דומה לזה של הגוף (6-5) ושאינו צורב בעיניים".

איזה סבון צריך תינוק?

כשמדובר בתינוקות ובילדים, הם בכל זאת זקוקים כנראה לתכשירי שונים משלנו, ויש לשים לכך לב בעת הקנייה. "כשמדובר בתינוקות ובילדים", אומר ד"ר ליפשיץ, "בכל מקרה עדיף להשתמש בתכשירים שמיועדים להם, כיוון שהם עונים על שתי תכונות - הם פחות צורבים במגע עם העיניים, והם עדינים יותר ובעלי לחות ששומרת על העור הדק והעדין של הילדים".

"העור של תינוקות עד גיל שנתיים אינו בשל לחלוטין מבחינת תפקידו כחיץ בין החוץ והפנים", מוסיף ד"ר זבולונוב, "כך שהוא פגיע יותר לחומרים מגרים וחדיר יותר לחומרים אלרגניים שונים. לסבונים טבעיים אין יתרון על אלה התעשייתיים. אם בוחרים בסבונים טבעיים, מומלץ לוודא שאלה עברו בקרה של PH, צריבה בעיניים ונוכחות אלרגנים שכיחים".