קרוב מאוד: הירח המלא של פורים
בשבת הקרובה, לכבוד פורים, הירח יהיה במלואו ובאופן חגיגי במיוחד גם בנקודה הכי קרובה לכדור הארץ מזה 18 שנה. לא יכולים כבר לחכות? בינתיים תוכלו להנות הערב מהגעתה של חללית המסנג'ר לכוכב חמה
במוצאי שבת ה-19 במרס יחול ליל פורים. ביום זה הירח יהיה במילואו, בנקודה שבה כדור הארץ מצוי בינו לבין השמש ולכן הוא יראה לנו את כל צדו המואר. עד כאן אין חידוש גדול שהרי מדובר בתופעה הנשנית מדי חודש בחודשו במחצית החודש העברי - אולם השנה הירח גם יהיה בנקודה הקרובה ביותר לכדור הארץ מזה 18 שנים.
מסלולו של הירח סביב כדור הארץ הוא אליפטי ולכן אחת לחודש הוא מצוי במרחק הקרוב ביותר אלינו (פריגיאה) ואחת לחודש במרחק הרחוק ביותר (אפוגיאה). אולם, גם בעת הפריגיאה או האפוגיאה המרחק בין כדור הארץ לירח אינו קבוע ומשתנה בכ-4%. לדוגמה, מרחק הירח מהארץ בפריגיאה יכול להיות בין 356 אלף ל-370 אלף ק"מ.
בלילות של ירח מלא
האם הירח גרם לרעידת האדמה ביפן?
ד"ר יגאל פת-אל
בשבת הקרובה, שבוע לאחר הרעש ביפן, צפוי להתרחש אירוע שמיימי מיוחד: הירח יהיה במילואו וימצא בנקודה הקרובה ביותר לכדור הארץ במסלולו. האם ייתכן שזו הסיבה לרעידת האדמה?
בכלל, מסלולו של הירח סביב כדור הארץ מושפע גם מהשמש ולכן אליפסת המסלול של הירח מבצעת שתי תנועות עיקריות בחלל בשני מחזורים שאורכם 18.6 שנים ו-8.85 שנים ובהם משתנה הכיוון של אליפסת מסלולו של הירח ביחס לכדור הארץ.
למעשה, המערכת של כדור הארץ והירח שונה מכל המערכות של כוכבי הלכת וירחיהם (למעט פלוטו וירחו) כיוון שמסת הירח שלנו ביחס לכדור הארץ גדולה ביחס לכל המערכות האחרות. מסיבה זו נכון יותר לומר שהירח וכדור הארץ סובבים סביב מרכז כובד משותף. אמנם, נקודה זו מצויה בתוך כדור הארץ, אך עובדה זו מספיקה כדי ל"נדנד" את כדור הארץ במסלולו בהשפעת הירח במידה גדולה יותר מאשר יתר כוכבי הלכת.
בשל התנועה המורכבת של הירח סביב כדור הארץ, הירח חוזר לאותו מצב הדדי עם השמש וכדור הארץ אחת ל-19 שנים. מסיבה זו, הלוח העברי המבוסס הן על מחזור הירח והן על מחזור החמה, מצטלב עם הלוח האזרחי, השמשי, אחת ל-19 שנים.
ומה יהיה לנו במוצאי שבת? ובכן, למעט העניין הסטטיסטי בקרבתו היתרה של הירח, יקשה להבחין בתופעה יוצאת דופן זו, ולו רק בשל העובדה שקשה להשוות את מראה הירח המלא למראה הירח המלא בחודש שעבר, למשל. אגב, בחודש שעבר היה הירח מצוי בקרבה דומה לכדור הארץ בעת הפריגיאה. הירח המלא של מחצית חודש אדר ב' יהיה קרוב יותר בכ-7% מהממוצע ולפיכך יראה ב-7% גדול יותר (בקוטרו) ובכ-15% בהיר יותר.
חשוב לציין, שהתנודות במרחקו של הירח אלינו בעת הפריגיאה הן מחזוריות והתקרבות הירח למרחק דומה לזה שבו יהיה ב-19 במרס (בהפרשים זעירים) מתרחשת כמה פעמים מדי שנה. מכאן, שלכל הפרסומים שרצו ברשת בימים האחרונים על התקרבות "יוצאת דופן" של הירח אין שחר למעט סמיכות המקרה לירח המלא, שאף היא סטטיסטית אינה כה נדירה (בחודש פברואר השנה הירח היה במילואו ורחוק רק בשבר האחוז מהמרחק שבו יהיה ב-19 במרס).
כך לדוגמה, הפעמים האחרונות שהירח היה במרחק זהה היתה בשנים 2004 ו-2008 ואילו בשנת 1993 היה הירח קרוב יותר בכ-50 ק"מ (ב-8 במרס). אגב, סביר להניח שאנשים רבים ידווחו על ירח בגודל יוצא דופן בעת זריחתו או שקיעתו.
ובכן, ללא כל קשר להתקרבותו היתרה של הירח החודש, מראה הירח ה"גדול" כשהוא סמוך לאופק אינה אלא אשליה אופטית כאשר בפועל גודלו הזוויתי אף קטן מעט מגודלו כשהוא ברום השמים. ואולם, אין ספק שמראה הירח המלא הזורח מעל האופק בלילה צלול הוא מראה יפהפה ושובה לב, ללא קשר למרחקו מאיתנו.
המסנג'ר מגיעה לכוכב חמה
הערב תגיע החללית מסנג'ר אל כוכב הלכת הקרוב ביותר לשמש – כוכב חמה. למרות קרבתו היחסית אל כדור הארץ (כ-90 מיליון ק"מ במרחק הקטן ביותר בין השני הגופים), ארך המסע למעלה מ-7 שנים.
המסנג'ר שוגרה לדרכה באוגוסט 2004 כאשר היא שועטת אל פנים מערכת השמש, תוך שהיא חולפת פעם אחת ליד כדור הארץ, פעמיים ליד כוכב הלכת נוגה ושלוש פעמים סמוך לכוכב חמה, וגומעת למעלה מ-8 מיליארד ק"מ.
היא מקיפה את השמש ככוכב לכת לכל דבר כשמדי הקפה היא מתקרבת עוד ועוד אל כוכב חמה. כל זאת כדי להגיע למסלול קרוב אל כוכב חמה שבסופו תאט החללית את מהירותה העצומה, על מנת שתוכל להיכנס למסלול סביב כוכב הלכת המסתורי החל מהלילה.
כוכב חמה כפי שצולם מהחללית מסנג'ר (צילום: נאס"א)
כוכב חמה, מרקורי בלעז, הוא כוכב הלכת הקרוב ביותר לשמש. הוא גדול אך במעט מהירח שלנו והוא הקטן שבין כוכבי הלכת ה"קלאסיים". מראהו החיצוני מזכיר מאוד את הירח למעט הימות הכהות המאפיינות את צדו של הירח הפונה לכדור הארץ שנעדרות מנופו של כוכב חמה, מצולק המכתשים.
על פניו של כוכב חמה הפונים אל השמש מגיעה הטמפרטורה למעל 400 מעלות צלזיוס ובצדו המוסתר היא צונחת לטמפרטורה של 200 מעלות צלזיוס מתחת לאפס. עובדה זו וחוסר באטמוספירה יציבה סביב כוכב חמה, הביאו להתעלמות ממנו שהתבטאה בהיעדר רצון לשלוח חלליות אליו ב-35 שנים האחרונות. מסנג'ר היא החללית הראשונה המבקרת את כוכב הלכת מאז מארינר 10 שבצעה 3 יעפים סמוכים אליו בשנים 1974 ו-1975.
מסנג'ר תבצע כמה בדיקות בחישה מרחוק של כוכב הלכת; היא תמפה את השדה המגנטי שלו, תיצור מפות מפורטות של פניו, תמדוד את פני השטח שלו בדיוק רב ואת הרכבם (כולל חיפוש אלמנטים רדיואקטיביים) וכן תחקור את המבנה הפנימי שלו ואת הרכבה של האטמוספרה הרגעית שלו, הנוצרת כנראה מאינטראקציה בין קרינת השמש לפני כוכב הלכת הלוהט. אנו נעדכן, כמובן, על תגליות מעניינות במהלך המשימה.
אגב, בימים אלה נראה כוכב חמה במיטבו בעת הדמדומים מעל האופק המערבי, תוך שהוא מצוי מעט מזרחית לכוכב הלכת צדק הבוהק מבין השנים. כוכב חמה נראה במופע המזכיר חצי ירח מבעד לטלסקופים קטנים והוא יגיע למרחק זוויתי מרבי מהשמש ב-23 במרס.
מפת כוכבים מסתובבת להורדה ומידע נוסף על התצפית בירח ובכוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים לשנת 2011 אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי לשמי ישראל.
ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים, יו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ומנהל פורום אסטרונומיה ב-ynet.
לפנייה לכתב/ת 
