אנטרקטיקה: 250 אלף פינגווינים מול העיניים
בעלי חיים מסתובבים בין שאריות פלדה, אוכלוסיית הלוויתנים מתאוששת לאיטה, החולדות מכחידות מיני ציפורים ודייג אינטנסיבי פוגע באלבטרוסים - אין ספק שהפעילות האנושית הותירה את חותמה על אנטארטיקה, ובכל זאת - הטבע נותר בתולי והנופים עוצרי נשימה. ציון אפרתי ביקר ותיעד. צפו בתמונות
כבר שנים ארוכות שאני מצלם טבע בארץ ומסביב לעולם. ביקרתי בהתפרצויות הרי געש, חרשתי את איסלנד, אלסקה, צפון ומרכז אמריקה, סין , אפריקה, ושמורות טבע באירופה, אבל תמיד הייתה לי הרגשה שמשהו חסר. הנסיעה האחרונה שלי חשפה בפני מה הדבר שהיה חסר לי - אנטרקטיקה.
אין ספק שאנטרקטיקה והאיים שמצפון לה, הם גולת הכותרת של צילום טבע במיטבו, אליו שאפתי אליו כל החיים. הטבע הבתולי והפשוט נחשף במלוא הדרו עם הירידה הראשונה לאיים וליבשת, וקשה לתאר במילים את עוצמת החוויה של 250 אלף פינגווינים לנגד העיניים בבת אחת. בקיצור: חלום שהתגשם.
חצי שנה של הכנות
המסע שלי לאנטרקטיקה כלל את איי פוקלנד, איי דרום ג'ורג'יה, איי דרום אורקני, איי שטלנד וחצי האי אנטרקטיקה. הוא ארך כ-20 יום בספינה בתפוסה של כ-120 נוסעים וכ-60 אנשי צוות. מספר הנוסעים בספינה מוגבל על מנת לשמור על הטבע במקומות מיוחדים אלה.
ההכנות לקראת הנסיעה כללו הזמנת מקומות כחצי שנה מראש - טיסות, שייט ובחירת הטיול - אזורים, אמצעי שייט וזמן כולל למסע. בהמשך הצטיידתי בציוד מתאים - לבוש וציוד צילום המתאימים למזג האוויר באזור.
שיא העונה ומזג האוויר האידיאלי הם בתחילת חודש ינואר - שיא ה"קיץ" באזורים אלו, כשהטמפרטורות נעות בין מינוס 10 מעלות ל-10 מעלות. מאחר שמזג האוויר אינו ידוע וכל תחזית יכולה להתהפך תוך שעות בודדות, עיקר התנאים המשפיעים על המסע הם הרוחות והראות. למזלנו, מתוך 20 ימי הפלגה זכינו ל-18 יום שמש ושני ימים בלבד עם סופת שלגים.
טבע בתולי במלוא הדרו (צילום: ציון אפרתי)
הכנסה לעומת שמירה על טבע
את רוב האתרים והאיים שמבקרים במסעות אלו מחזיקה הממלכה הבריטית, שמפעילה אותם תוך התמודדות עם ניגודי אינטרסים מובהקים. מצד אחד, "ממשלות" איי פוקלנד ודרום ג'ורג'יה מקבלות את עיקר הכנסתן ממתן רישיונות דייג באזור העשיר בעולם בדגה. מצד שני, הן רואות חשיבות רבה בשמירה על הטבע, ומקפידות מאוד על מניעת אפשרות של העברת אורגניזם מכל מין וסוג שהוא לאיים.
משום כך, במקום לעבור ביקורת ביטחונית רגילה, המבקרים באנטרטיקה והאיים עוברים בדיקה בטחונית ביולוגית במשך יום שלם, שכוללת ניקיון ושאיבת כל כיסי הלבוש, הקפלים וה"סקוצ'ים" של כל הציוד, הצהרות שונות וחתימות של אנשי הצוות שבדקו את כל הציוד, שטיפה בכימיקלים של המגפיים.
הבדיקה נחתמת בהרצאה מקצינה של ממשל איי דרום ג'ורג'יה, על בעיות שגרם הגזע האנושי למינים מסוימים של ציפורים ובעיקר להרג לוויתנים, שהופסק באזורים אלו באמצע שנות השישים.
כיום עיקר דאגתן של הרשויות באיים אלו הוא כיצד להפטר מחולדות שמשמידות כמויות גדולות של ביצי ציפורים ואף טורפות גוזלים עד כדי הכחדת מינים שלמים. לצד זאת, הדייג העצום בהיקפו גורם לדילול של אוכלוסיית האלבטרוסים שנוהגים לצלול לים לדיג ומסתבכים ברשתות של סירות דיג המגיעות בדיוק לאזורי צייד אלו.
חופים מנוקדים בברזלים
חופי פוקלנד ודרום ג'ורג'יה מנוקדים בשאריות פלדה חלודות של תחנות הצייד ועיבוד הלוויתנים - מהן היו עשרות במספר. כל חוף שהיה נגיש לספינות צייד אוכלס במאות ואף אלפי פועלים שביתרו ועיבדו את השלל הרב עד כדי 90% מהאוכלוסייה שהייתה קיימת בין השנים 1920-1965.
חרף הביקוש הרב לברזל בימים אלה - מפליא לגלות שרוב שאריות המכלים והמפעלים לעיבוד שמן נותרו בשטח וטרם פונו. כך אפשר לראות בעלי חיים מסתובבים בין המכלים.
במהלך המסע וב-18 הפעמים במהלכן ירדנו לחופי האיים, ראינו שבעה משמונת סוגי הפינגווינים הקיימים באנטרקטיקה בכמויות של עשרות עד מאות אלפים. בנוסף זכינו לראות אינספור סוגי ציפורים, את רוב סוגי כלבי הים ומספר סוגים של לוויתנים ודולפינים, שאוכלוסייתם מתאוששת כיום באיטיות לאחר הצייד השיטתי של שנים.
עשרות עד מאות אלפי פינגווינים (צילום: ציון אפרתי)
שומרים על הטבע - בסיוע המטיילים
בינתים מרכז הממשל הבריטי מאמץ במחקר ובמיפוי בעלי החיים באיים ובתכנון עתידי להדברת המזיקים. כמובן שהדברה כימית אינה באה בחשבון ונעשים כרגע ניסיונות לתחום אזורים ואיים שלמים כסטריליים מבחינת חולדות ומזיקים.
נשקלת גם אפשרות לסגור את האיים למבקרים ולדייגים אך שוב עולה קונפליקט, בין הצורך לגייס כספים מהספינות המבקרות והטמעת השמירה על הסביבה בקרב נוסעי ספינות אלו, לניסיון למנוע את התפשטות המזיקים בין האיים הרבים.
פרויקט נוסף שמתבצע כעת בים האנטרקטי, הוא איסוף מידע על תנועת לוויתנים ומידע על התרבות היונקים הימיים. מידע זה נאסף על ידי כל המטיילים בספינות, שמתבקשים להעביר כל צילום איכותי של לויתנים בקובץ דיגיטלי לידי צוות הספינות. האחרונים מוסיפים את נקודת הציון שבו היתה הספינה בזמן הצילום, ומתקבלת מפת תנועת הלוויתנים על סמך זיהוי צורות הסנפירים, שריטות ונשיכות.
בצילום להקות יונקים שחלק מהפרטים בהן מזוהים, מתקבל יתרון נוסף והוא האפשרות אפשר לקשר פריטים חדשים שנוספו ללהקה. הדבר אפשרי במיוחד בלהקות לוויתן קטלן (אורקה), שבן מתאפיין הגור הנולד בכתמים כתומים-צהובים במקום הלבנים הרגילים. התמונות מועברות לאתר שמרכז את הנתונים, וכך חוסכים עלויות אדירות של תיוג לויתנים על ידי משדרים.
למרות מעשי ידי האדם באנטרטיקה ובאיים הסובבים אותה, זהו אחד המקומות המדהימים על כדור הארץ שלנו, בו בעלי חיים מתנהלים יום יום ושורדים לבדם ביבשת עצומה ומיוחדת. המסע היה עבורי חוויה של פעם: החיים במים סוערים ומשעשעים כאחד, מספרם של הפינגווינים אינו נתפס והנופים עוצרי נשימה.
לפנייה לכתב/ת 
