צומת בקריירה? בידקו "האם העולם ידידותי"

סיפור חביב ששמעתי מתאר אישה מבוגרת אשר התנדבה לארח תושבים חדשים שעברו ליישוב בו גרה. היא קידמה אותם בברכה וכאשר שאלו אותה על התושבים הגרים ביישוב, הייתה ממצמצת ושואלת - "ספרו לי על האנשים ביישוב בו התגוררתם לפני שעברתם לכאן".

• הצטרפו לפייסבוק של ynet וקבלו עדכונים חמים וסרטונים בלעדיים 
  

כשסיפרו שבאו מיישוב חמים ומסביר פנים, הייתה עונה - "אלו בדיוק האנשים שתמצאו כאן". לעונים שבאו מיישוב רכלן, בלתי חברותי ואפילו מסוכסך, הייתה עונה - "ובכן, גם כאן תמצאו פחות או יותר את סוג האנשים הזה".

אחד המאמנים הגדולים של דורנו, תרשו לי לנחש ששמעתם עליו, אלברט איינשטיין שמו, אמר שכל אחד מאיתנו חייב לשאול בחיים שאלה אחת ויחידה ולענות עליה - "האם העולם הוא מקום ידידותי?".

אם נחשוב על הדרך שעשה איינשטיין, מאז היותו ילד לא מתקשר, שהישגיו וכישוריו הושמו בסימן שאלה גדול ועד להיותו לאחד המדענים הגדולים בדורו (אם לא ה...), נוכל לחבר זאת לשאלה שהוא ראה כחובה לכל אחד לחקור - "האם העולם הוא מקום ידידותי?".

תשובה זו קובעת, על פי איינשטיין, הן את אופיינו והן את איכות חיינו. התשובה הזו קובעת האם נבחר להגדיר מצבים כסיכון או כהזדמנות. היא קובעת האם נחליט לתת סיכוי למערכות יחסים, או לא. התשובה לשאלה זו תכריע האם נראה במצבים שונים הזדמנות, או שנסתגר בתוך הקונכייה ולא ניקח חלק פעיל.

בשביל אלו שבוחרים בגישה לפיה העולם הוא מקום ידידותי, בהכרח החיים נראים כמזמינים יותר, כמאפשרים שפע רחב יותר של הזדמנויות וחוויות, על פני אלו הבוחרים לראות את העולם כמקום לא ידידותי, מקום בו צריך להסתובב בזהירות ובחשדנות.

עולם העסקים, העבודה בארגונים ומול ארגונים, נתפסת כמאיימת פחות וידידותית ומזמינה יותר. כאשר אדם מרגיש שהוא פועל בתוך סביבה ידידותית, בהכרח הוא יעשה יותר, יתנסה ויעז יותר, ייכשל אך גם יצליח. לכן, נוכל לראות שיזמים או עובדים הנוקטים בגישה זו, פוריים יותר ויוצרים יותר תפוקות ותוצרים מעניינים.

אני רוצה לסייג ולומר שאני לא באה לבטל את הזהירות הנדרשת בבואנו בקשר עם העולם ועם אנשים שונים, במקומות שונים. אני לא קוראת ליחסים נטולי בדיקה בסיסית ולא קוראת לעסקים נאיביים וללא בדיקת מהימנות בסיסית. אני כן קוראת לתת הזדמנות, להושיט יד, להגיד כן כשרוצים לומר כן, ולא לשמוע ולקדש רק את הלא.

נכון, גם תחרותיות, חוסר מוסר, תאוות בצע ושאר צרות - כולם נמצאים בעולמנו. התשובה מונחת בגישה שלנו - האם אנו מאמינים שהעולם הוא ידידותי. האם למרות ניסיונות שונים, נפילות, אכזבות, ולהבדיל, הצלחות וחוויות טובות, אנו עדיין בוחרים להתמקד בטוב?

הגישה הזו היא גישה אשר לא חייבים להיוולד עימה. מה שכיף הוא שההחלטה נמצאת כולה בידיים שלנו והיא זו שתכריע כיצד ייראה המחר שלנו. יש לה השפעה עצומה על איכות הקשרים שלנו, ראשית עם עצמנו ואחר כך עם שאר העולם.

כאשר נאמץ את הגישה הזו, גישה שאף פעם לא מוקדם ולא מאוחר לאמצה, נוכל לראות שדלתות נפתחות לפתע, שהזדמנויות חדשות צצות לפנינו, שאנשים שונים רוצים לעזור לנו להצליח ושרשת החיים עושה את העבודה עימנו ובעדנו. כל שנדרש הוא לקחת החלטה שאנו בוחרים להחליט שהעולם הוא מקום ידידותי.

אז לסיום, כמה טיפים בנושא:

תמיד יש כביש עוקף, או - אל תקבלו לא: לעתים יש הישגים שבאים בקלות, ולעתים, מהמורות רבות נמצאות על אם הדרך. אני מאמינה שלכל מהמורה יש כביש עוקף. כמו בסרטים המצוירים - לא רוצים אותו מהדלת, הוא קופץ מהחלון, ואחר כך מהארובה ויש עוד ועוד דרכים להיכנס.

חשוב לקרוא את המפה, אך אם משהו באמת חשוב לכם, ואתם מאמינים שהאדם ממול הכרחי שידע על העשייה שלכם, אל תסתפקו בסירוב ומיצאו את הדרך אל הכן.

רק אני והגלשן שלי: כמו עם גלי הים, החיים מלאים בעליות ובירידות. מנקודת השפל קשה לראות את העלייה, מהעלייה קשה לראות את התחתית, אך למעשה, אנו נעים בחיינו על הרצף הזה, לפחות אלו ששוחים ויוזמים. 

לעתים קרובות, כאשר תשקיעו את כל כולכם במשימה, תגלו כח בלתי צפוי שמרים אתכם מעלה. הגל יתרומם וייקח אתכם איתו, כאשר תאמינו שרשת החיים עוזרת, כאשר תאמינו שהעולם הוא מקום ידידותי.

הכותרת היא מנכ"ל התמרה - תהליכים בעיצוב חיים. ניתן לפנות אליה בדוא"ל