זוגיות על חבל דק
אדם אשר מגיע לגיל הפרישה נדרש להכיר בחייו החדשים כמי שנחת בעיר זרה. אך אשתו, גיבורת "האישה בחליפה האפורה", נאלצת לפתע לסעוד את בעלה, להשיל את מסכותיה ולגלות את הרחמים והחסד בפעם הראשונה. סיפור על זוגיות הפוכה ומתוחה
מסתכל בחדרו סביב, מתלבש ככל הימים בבגדים שהכין לו המשרת שלו ערב קודם, ורואה במראה דמות של מנהל בנק הממהר עם בוקר לישיבת מנהלים חשובה מאוד. אותו גיבור יעביר את יומו בעבודה רצופת טלפונים וניירות, ויחזור עם ערב במכונית מפוארת, לארוחת ערב דוממת עם אשתו היפיפיה הצעירה ממנו ב-25 שנה, הממתינה לו בוילה רחבת ידיים בסיציליה.
אלא שבוקר אחד דמותו מגחכת אליו מן המראה: הוא אינו הולך לשום מקום וכמו בהפתעה שלא היה מוכן לה - הוא הגיע לגיל הפרישה ועליו להכיר בחייו החדשים ולגלות את מקומו בהם כמי שנחת בעיר זרה. כששני צינורות חמצן באפו, בריאותו מתרדרת וסופו מתקרב אליו, הוא מרים את ראשו מתוך השגרה המוכרת, ונאלץ לראות את הכל באור חדש ומפוקח.
להתעורר מתוך השיגרה אל מציאות חדשה (עטיפת הספר)
ברבי קרה ומטופחת
את חייו המקצועיים, את ביתו המחולק לשניים, את בנו מנישואיו הראשונים החוזר לפתע לתמונה ואת הזוגיות רצופת הסודות והתחבולות שהוא חולק עם אשתו - זוגיות שעד עכשיו מיאן לראות כי עיניו היו עצומות חזק כל כך, שגם כאשר קיבל מכתבים אלמוניים ובהם מסרים שבאו לפקוח את עיניו, העדיף לנעול אותם עמוק במגירה.
בעוד שציר העלילה ונקודת המבט הם של גיבור הרומן, נדמה שהדמות שעוברת תהליך מעניין יותר היא אדלה, אשתו.
מי שמתוארת בתחילת הרומן כבובת ברבי קרה ומטופחת ובעלת חיים כפולים ומסודרים לתפארת, נאלצת לפתע לסעוד את בעלה על ערש דוי וללכלך את ידיה בין בתי חולים. בני הזוג, אשר שש עשרה שנה היו רגילים לחיות בריחוק ובהסכמה שקטה של עיוורון הדדי, מוצאים עצמם בסיטואציה אשר מאלצת אותם להתקרב ולגלות מחדש האחד את השניה.
בהתקרב מועד הפרישה של בעלה, ביימה אדלה את המציאות כך שיקבל הצעת עבודה חדשה שתרחיק אותו שוב מהבית עם פרישתו מהבנק, מצב שיאפשר לה להמשיך בחייה הסודיים עם מאהב, שברוב פיקחותה, שיכנה בביתם.
אך במציאות החדשה שהיא ניצבת מולה, מתאהבת אדלה בבעלה באופן מפתיע וקיצוני עד לכדי כך שהיא נפטרת מכל עיסוק שאינו הוא: מתפטרת מתפקידי ההתנדבות הרבים כנשיאת אינספור מועדונים חברתיים, מבטלת את חייה המקצועיים, מרחיקה מעליה את מאהביה ומתמסרת לבעלה אותו היא גליתה מחדש. היא משילה היא מעליה את מסכת הטיפוח הקפדנית והופכת מבובת ראווה לדמות אנושית, אשר מגלה את החסד והרחמים בפעם הראשונה.
מתח בהילוך נמוך
בתחילת הקריאה נדמה לקורא כי אדלה בוחרת לסעוד את בעלה כדי להרע לו, ושהזריקות והכדורים שהיא מתעקשת ללמוד איך לתת לו, היא ולא אף אחד אחר, הן חלק מעוד מזמה שהיא נוקטת על מנת להרחיק אותו מעליה לצמיתות. כל זאת מתרחש בצירוף מכתבי איומים שהוא קיבל במשך חייו, שמטווים לסיפור נופך של מתח עדין. הבעות הרגש ברומן הן מאופקות, וגם המין משמש כמרחב מרכזי, אך חסר בתיאורים סקסואלים. המיניות המתוארת, משרתת את דמותה של אדלה, שמצד אחד היא קרה ומאופקת ומצד שני לעולם לא מוצאת שובע באהבתה הגופנית:
"עם הזמן הוא קלט כי גופה של אדלה הגיב בצורה מנותקת מכל רגש, גופה היה כמו מכונה מושלמת
שמתחילה לפעול מיד כשלוחצים על המתג הנכון, ומאותו הרגע אינה מפסיקה את פעולתה. ובמהלך אותם לילות (הוא הבחין בכך הרבה יותר מאוחר) גם ברגעים בהם היתה מתמסרת כליל, לא אליו אלא לעצמה, פיה מעולם לא הגה את המילה אהבה."
לחובבי ספרות המתח - מדובר על ז'אנר שנמצא ברומן באופן עדין מאוד, ומפעיל את הקורא במידה מעטה.
גם לחובבי ספרי המאפיות צפויה אכזבה, כי העלילה המשנית המתלווה אל הסיפור אמנם קשורה למאפיה האיטלקית, אך אין לה כמעט משקל. יהיה זה לא מדוייק לומר שלא נהנתי מהספר - נהנתי כל עוד היית הייתה לי תקווה מרומזת שגיבורי הרומן הולכים לעבור איזושהי תפנית אישית וזוגית ולתת לי מעט מרוח הקטרזיס, אשר לקראתה אני מוכנה לחכות בסבלנות.
אבל כאשר שריקת הסיום של בני הזוג נשארת גלומה רק במוות, חשתי מעט מרומה: בשביל מה סחב אותי המחבר עד לכאן דרך עלילה בינונית ולא סוחפת במיוחד, ובאמצעות תיאורים שאין בהם הרבה עניין ודמיון, אם אין אני זוכה לבסוף לראותו מיישם אפילו מעט מן התובנות שמביאים עמם סוף החיים?
מכאן שהרומן "האישה בחליפה האפורה" מיועד לקוראים המחפשים להתרגש מסיפור העוסק במערכות יחסים בוגרות. אך גם לאלו צפויה אכזבה חלקית: השיתוף של הדמויות את הקורא בהבטים הרגשיים הוא מינורי ביותר ואין בו תעוזה, ונדמה שגם ברובד העמוק, המחבר בחר להישאר במים הרדודים.
