מי יפקח על תקציב המשטרה? המשטרה כמובן
התכנית לייבוש הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים - משרדי הפנים והאוצר מעוניינים לעקוף את הגוף האחראי לתקציבי משטרת התנועה, ולהזרימם ישירות וללא פיקוח. אם יצליח המהלך, תיאלץ הרשות לוותר גם על פיקוח כספים לחינוך ומשפט
מייבשים את הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. תכנית להעברת כספים ישירה לאגף התנועה במשטרה, תוך ויתור על פיקוח מטעם הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, עלולה לצאת לדרך בקרוב. משרדי האוצר וביטחון הפנים מנהלים בימים אלה דיונים, שמטרתם לקבוע כי חלק מתקציב האגף יעבור מהאוצר ישירות למשטרה, ולא באמצעות הרשות. בכך ימנעו למעשה משרדי הממשלה פיקוח על פעילות אגף התנועה במשטרה, וזאת בניגוד להמלצות מומחי בטיחות רבים, ובהם חברי הוועדה שקבעה את התוכנית הלאומית למאבק בתאונות.
- מייבשים את הרשות לבטיחות
כיום מעבירה הרשות לאגף התנועה כ-65 מיליון שקל בשנה, המיועד למימון חלק מפעילותה השוטפת - למשל רכישת ניידות חדשות, מבצעי אכיפה ממוקדים, וכן תשלום משכורות לחלק מהשוטרים. בשנה הקרובה אמור חלק גדול מסכום זה, כ-25 מיליון שקל, לעבור למימון הפעלת מערך מצלמות מהירות ורמזור חדשות. מלבד סכום זה ממומן האגף התנועה מתקציב המשטרה, המועבר מהמשרד לביטחון ונאמד ביותר מ-600 מיליון שקל בשנה.
"הרשות - גוף המפקח על כל הפעולות הנוגעות לבטיחות" (צילום: שי וקנין)
אם תצליח היוזמה, עשוי משרד האוצר לנסות להעביר תקציבים נוספים ישירות ליעדם, ולא באמצעות הרשות - ובכלל זאת תקציבים המועברים כיום למשרד החינוך ומערכת בתי המשפט. ראוי לציין כי בעבר טענו באוצר כי הרשות משמשת רק כ"צינור" להעברת כספים, ולכן אין בהמשך פעילותה צורך ממשי.
"שותפה פעילה ביעדים"
מערכת היחסים בין הרשות לבטיחות ואגף התנועה ידעה בשנים האחרונות נקודות שפל רבות. ברשות ניסו לממש את ייעודם כגוף המפקח על כל העוסקים בתחום הבטיחות, וניסו להעביר את תקציב האגף בהתאם לעמידתו ביעדים מוגדרים מראש. מנגד, באגף התנועה ניסו - במידה רבה של הצלחה - לשמור על עצמאותם, ודחו כל ניסיון התערבות מצד הרשות.יש לציין כי מומחי בטיחות נוטים לצדד בעמדת הרשות, לפיה תפקידה בקביעת יעדי אגף התנועה צריך להיות משמעותי. בדו"ח המסכם של ועדת שיינין, שקבעה את התוכנית הלאומית למאבק בתאונות, נקבע כי "הרשות הלאומית צריכה להיות מעורבת בתהליכי קבלת החלטות רלוונטיות במשטרת התנועה, ושותפה פעילה ביעדים. הרשות הלאומית תוכל לשנות את התמיכה במשטרה בהתאם להתפתחויות במשק".
אלא שהחוק שעל-בסיסו הוקמה הרשות מחדש ב-2007, העניק לה סמכויות מעטות בלבד, ולמעשה אין בו כל התייחסות למעמדה בכל הנוגע לפעילות אגף התנועה. העברת החוק במתכונת מצומצמת פגעה ביישום התוכנית הלאומית למאבק בתאונות, שקבעה כי יש צורך ברשות עצמאית וחזקה, שתוכל לפקח על פעילות משרדי הממשלה וגופים אחרים העוסקים בבטיחות.
"הרשות אינה מקור סמכות"
את הדיונים המתנהלים כעת בעניין העברת תקציב אגף התנועה ישירות למשרד לביטחון פנים, יש לראות בהקשר רחב יותר: מאז הוקמה מחדש ב-2007, נתונה הרשות במאבק מתמיד להוכחת נחיצותה ויעילותה. אלא שלדעת רבים בתחום הבטיחות, מאבק זה נדון מראש לכישלון - וזאת מאחר שסמכויותיה מעטות בלבד, ולכן אין ביכולתה ליישם תוכנית לאומית למאבק בתאונות.
אחת הבעיות העיקריות של הרשות - בכל גלגוליה - היא הכפפתה למשרד התחבורה. עוד לפני הקמתה מחדש, קבעה ועדת חקירה פרלמנטרית ("ועדת לנגנטל") ב-2003 כי "קיימת בעיה ארגונית, שכן הרשות יונקת את סמכותה מהגוף אותו היא צריכה להפעיל ולבקר - משרד התחבורה... הוועדה התרשמה כי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים אינה נתפסת כמקור סמכות, ולפיכך חסרה תוקף מלא לקבוע את הסטנדרטים בכל תחום ותחום".
ועדת שיינין, שציינה כי "דבר מהמלצות ועדת לנגנטל לא יושם", קבעה כי "ניתן לראות ברשות 'אגף' מצומצם במשרד התחבורה. בפועל, הרשות צריכה להיות גוף המפקח על כל הפעולות הנוגעות לבטיחות בדרכים, הן במשרד התחבורה והן במשרדים אחרים". אלא שנדמה כי הדיונים הנערכים כעת בין משרדי האוצר וביטחון הפנים, יחלישו עוד יותר את הרשות - וייקבעו את מעמדה כ"אגף מצומצם" במשרד התחבורה.
"בוחנים את ההשלכות"
מהרשות הלאומית לבטיחות בדרכים נמסר בתגובה כי "כמדי שנה, במסגרת הכנת תקציב הרשות לתגבור פעילויות בטיחות שונות, מחויבת הרשות על-פי חוק לקיים דיונים להסכמי מסגרת אל מול הגופים אותם היא מתגברת בתקציב. בימים אלה, מקיימת הרשות דיונים אל מול המשרד לביטחון פנים, משרד האוצר ואגף התנועה, על הסכם 'תשומות תפוקות' ותכנית עבודה לשנה הנוכחית, לפעילויות תגבור אכיפה".עוד אומרים שם כי מנכ"ל הרשות, רון מוסקוביץ', בוחן בימים אלה את ההשלכות המבצעיות, המשפטיות והתקציביות, הכרוכות בהעברת תקציב אגף התנועה ישירות למשרד לביטחון פנים.
לפנייה לכתב/ת 
