למה קנאה של גבר שונה מקנאה של אשה
מהזווית הביולוגית, גברים אינם יכולים להיות בטוחים באבהוּת שלהם, הקנאה שלהם מתרכזת בפעילות המינית של בת זוגם כדי לוודא שהשקעתם תינתן לילדים שלהם, ולא לילדים של גברים אחרים. לנשים אין בעיה של ביטחון בהורות, ומטרת הקנאה היא בעיקר לדאוג לרווחתם ולבטחונם של הילדים
תאר לעצמך את בת זוגך במשגל סוער עם גבר אחר, מה אתה מרגיש? תארי לעצמך שחשפת שרשרת מכתבי אהבה מהשנה האחרונה בין בן זוגך לאשה אחרת – מה תרגישי? ואיזו מבין שתי האפשרויות גרועה יותר בעיניכם, בגידה מינית או בגידה רגשית?
שאלונים עם שאלות כאלו ודומות להן הוצגו לנשאלים רבים מתוך מטרה לבחון הבדלים במבנה הקנאה שבין גברים לנשים. ראשיתם במחקרים של הפסיכולוג האבולוציוני דיוויד באס בתחילת שנות ה-90, שבחנו אם מנגנון הקנאה האנושי מושפע על ידי תהליכים ביולוגיים-אבולוציוניים כלליים.
מחקר חדש של לוין וקלי מ-2010, הפועל לפי תורת ההתקשרות הקשורה לתחום הפסיכולוגיה, בדק אם הבדלים באופי הקנאה מושפעים גם ממבנה האישיות של גברים ונשים. האם אפשר להיעזר בממצאים של מחקרים אלה כדי לטפל טוב יותר בזוגות שבהם הקנאה היא גורם המשפיע משמעותית על איכות הזוגיות?
נקודת המבט הביולוגית היא שיש סיבה להבדלים באופי הקנאה של גברים ונשים. גברים אינם יכולים להיות בטוחים באבהוּת שלהם, הקנאה שלהם מתרכזת בפעילות המינית של בת זוגם כדי לוודא שהשקעתם תינתן לילדים שלהם, ולא לילדים של גברים אחרים.
לנשים אין בעיה של ביטחון בהורות, ומטרת הקנאה היא בעיקר לדאוג לרווחתם ולבטחונם של הילדים. מרכיב משמעותי מהצרכים החומריים של ילדים – אוכל, רכוש, מעמד חברתי והגנה פיזית – תלוי בנתינה מצד הגבר התומך. עובדה זו משמעותית עוד יותר בהיות החברה האנושית, לאורך מרבית ההיסטוריה והפרהיסטוריה, חברה פטריארכלית ונשלטת על-ידי גברים.
מכאן, אומר הטיעון הביולוגי, נשים שנטייתן רגשית ושמרו שהקשר הרגשי של בן זוגן יתמקד בהן ולא בנשים אחרות, הבטיחו טוב יותר גם את תמיכתו הכלכלית והחברתית בילדיהן. אם נשתמש בסיפור אברהם, שרה והגר כמשל, נוכל לראות שהקשר הרגשי שבין אברהם לשרה הוא שקבע את תמיכתו של אברהם ביצחק, יורשו, לעומת ישמעאל, שהוגלה בעידודה של שרה.
אנחנו פועלים לפי דפוסי התנהגות שנקבעו בינקות
לפי טיעונים אלה, בגידה מינית שאין בצידה רגשות תשפיע חזק יותר על גברים מאשר על נשים, בעוד שבגידה רגשית (התאהבות) שאין בצידה בגידה מינית, תשפיע יותר על נשים מאשר על גברים.
נקודת המוצא של תורת ההתקשרות, עליה התבסס המחקר השני, שונה. היא טוענת שאופי הקשר שבין האדם בינקותו לבין הוריו (ובעיקר אימו) מעצב ארבעה טיפוסי אופי התקשרותי:
בטוח – אנשים הבטוחים בעצמם ובקשר שלהם, ולכן מאפשרים בו מרחב לעצמם ולצד השני.
מוטרד – אנשים הרואים את הזולת באופן חיובי אך לא את עצמם, ולכן מחפשים קשר תוך חרדה שהצד השני אינו מעוניין בהם.
חרד – אלה הרואים הן את עצמם והן את הזולת באופן שלילי, וכדי שלא להתאכזב הם לעיתים קרובות נמנעים מקשר, ובהיותם בקשר הם בעלי חרדת נטישה.
נמנע – אנשים שאינם מרגישים בנוח ביחסים רגשיים קרובים, וסומכים בעיקר על עצמם.
מהממצאים של שני המחקרים, אפשר לראות שיש אמת בשתי הגישות. המחקרים מראים, על פי הפסיכולוגיה האבולוציונית, שגברים נלחצים יותר מנשים כאשר הבגידה היא מינית, ונשים נלחצות יותר מגברים כאשר הבגידה היא רגשית.
הממצאים של לוין וקלי מצביעים גם על הבדלים משמעותיים הכרוכים באופי הגבר או האשה. כל עוד הם שייכים לטיפוס הבטוח או המוטרד (שרואים את הזולת באופן חיובי), אין הבדל מובהק בין גברים לנשים בגישה כלפי בגידה מינית לעומת רגשית.
לעומת זאת, אצל אלה השייכים לטיפוס החרד, פי חמישה יותר גברים מנשים דיווחו על קנאה עזה יותר בבגידה מינית מאשר בבגידה רגשית, בעוד שמבין השייכים לטיפוס הנמנע ההבדל שבין גברים לנשים זינק עד פי 26. כלומר, עקרונית, גברים אכן מושפעים יותר מבגידה מינית מאשר נשים, ונשים מושפעות יותר מבגידה רגשית מאשר גברים, אבל, ולא כל כך מפתיע, הבדלים אינדיבידואליים הקשורים לאישיות שלהם משפיעים גם הם.
גברים מבוקשים מעדיפים קשרים מיניים מזדמנים
אנשים בעלי אישיות המייחסת חשיבות רבה יותר ליחסים (הבטוח והמוטרד), מייחסים חשיבות רבה יותר לבגידה רגשית מאשר אלו הנוטים להימנע מקשרים רגשיים (החרד והנמנע). הקנאה היא מנגנון הגנה טבעי, אלא, כפי שקורה לעיתים למערכות ביולוגיות אחרות בגופנו, כולל מערכת הגנה מובהקת כמו המערכת החיסונית, גם הקנאה יכולה לצאת משליטה ולהיות הרסנית.
אין חולק על כך שקשרים בינקות ובגיל הרך יכולים להשפיע משמעותית על קשרים בהמשך החיים, אבל לוין וקלי מצביעים במחקרם גם על כך שיש יותר גברים מהטיפוס הנמנע מאשר נשים מהטיפוס הנמנע, מה שקשה להסביר רק לפי התקשרות שונה עם אמם בגיל הרך.
הסיבה לכך נעוצה בכך שאנשים משתנים עוד בהמשך דרכם. אדם יכול להפוך להיות חרד, למשל, בשל ניסיון רע בחייו הבוגרים (בגידות, למשל), או להתרגל להיות נמנע רגשית דווקא בשל הצלחה בקרב בני המין השני. ההסבר לכך ביולוגי: יש לנו רק שתי אפשרויות רבייה – דרך קשרים מזדמנים או דרך קשר זוגי קבוע, וממצאים מראים שנטייתם של גברים לקשרי מין מזדמנים חזקה יותר מזו של נשים.
גברים שמוצאים את עצמם מבוקשים על ידי נשים, נוטים לשנות את העדפתם ולבחור בקשרים מיניים מזדמנים במקום בקשר קבוע עם עומק רגשי. טקטיקה זו מזמנת לגברים אלו ריגושים רבים, אבל באה, לא פעם, על חשבון עומקים רגשיים הנוצרים בקשר קבוע. למרות המגבלות של תורת ההתקשרות, אפשר להשתמש בה כמודל לעבודה טיפולית בקנאה פתולוגית מזיקה, כי היא מאפיינת טיפוסים שונים בעלי קשר מורכב עם תחושת הקנאה.
קנאה מוגזמת היא כל קנאה שאינה מידתית ביחס לנטייה של בן הזוג לבגוד. אלא שזו אינה הגדרה פשוטה כל כך, מכיוון שנזק שעלול להיגרם מקשר שמחוץ לזוגיות הוא גדול מאוד. לכן, רבים מרגישים שעדיף לעמוד על המשמר, גם אם הסיכון לבגידה נראה קטן, מאשר להיכנס לשאננות. על פניו זה נשמע הגיוני, אלא שלקנאה יש מחיר, והיא עלולה להזיק לקשר אם היא גורמת מועקה לבן או לבת הזוג ולתחושה של שלילת החופש האישי.
אם קנאה יתרה נגרמת כתוצאה מנטייה ברורה של בן הזוג ליצור קשרים נוספים, מיניים או רגשיים, אז הקנאה מוצדקת, וקשה לקרוא לה "מוגזמת". בתנאים כאלה, יחסים זוגיים נדונו למאבק מתמיד. שיפור הזוגיות צריך להיעשות דרך העצמת הקשר הרגשי כי זו מגבירה את הצורך שלא לפגוע בבן הזוג, ודרך הקטנת הצורך בבגידה דרך התרגלות ליציבות ולטוב שיש שבקשר עמוק, וכן על ידי תהליך של בניית אמון הדדי.
תהיו מוכנים לכך שלוקח זמן לשנות רגשות
קנאה קיצונית יכולה להיות הרסנית, בעיקר כשלצד השני אין כל כוונה לבגוד. היא הרסנית כלפי הצד המקנא כי היא מתעלת את מחשבותיו ורגשותיו לחרדות ולשליטה על הצד השני, ולחיכוכים במקום להנאות הכרוכות בזוגיות. והיא הרסנית גם כלפי בן הזוג לו מקנאים, כי היא משתלטת על חייו וגורמת לו להיות מדוכא או נלחם. לא קל להתגבר על קינאה הרסנית, וזהו תהליך המצריך זמן.
מדובר בניסיון לשנות תחושה רגשית עמוקה, וטיבם של מרבית הרגשות שהם משתנים לאט יותר מאשר מחשבות ודעות. יותר מזה, לעיתים קרובות רגשות עזים כמו קינאה משפיעים גם על המחשבות ועל הדעות דרך רציונליזציה שלהם – יצירת רשת מורכבת של הצדקות הגיוניות לאותם רגשות שיצאו משליטה.
נטייה זו גורמת לכך ששכנוע הגיוני, אם לא שבים ומעמיקים אותו, עלול להיות זמני בלבד, עם מגמה של חזרה מאוחר יותר אל דגם המחשבה הקודם. כדי לטפל בקנאה הרסנית יש לטפל בהקטנת החרדות מצד אחד ולהעביר אחריות למטופל על איכות היחסים הזוגיים שלו, מצד שני.
אפשר, ובדרך כלל אפילו רצוי לטפל בקנאה מוגזמת בטיפול זוגי. במקביל לעבודה האישית, "שיחות על זה" עם בן הזוג מאפשרות לעיתים קרובות מציאת מכנים משותפים בתפיסות העולם של בני הזוג. שיחות כאלו אפשריות בנוכחות המטפל, כשהן תחת שליטה, גם לאחר שהפכו כבר לבלתי אפשריות לזוג לבדו, משנלכד במאבק חריף על גבולות החירות האישית שבו כל ויכוח גולש במהירות למריבות רגשיות שרק מעצימות את הקרע.
חשוב להתמודד ולהבין את אופי הקנאה, את הפחדים ואת מקורם, ולהבין שאלה מקבלים עוצמות גבוהות עוד יותר כאשר הצד השני נאבק להשתחרר מכבלי הקנאה. תוך כדי הקטנת החרדות, חיזוק הקשר הרגשי מבסס הן את הקשר והן את האמון שבין בני הזוג.
- ד"ר אורן חסון עוסק ביעוץ זוגי
והוא מומחה לתקשורת בין אישית, לשפת גוף ולפסיכולוגיה אבולוציונית.
