יום שוויון האביב
הלילה, בתיאום חגיגי עם שושן פורים, יחול יום שוויון האביב. הלילה והיום יהיו שווים באורכם ומעתה הימים ילכו ויתארכו
יום שוויון האביב חל השנה בשושן פורים וליתר דיוק, בשעה 01:20 בלילה שבין יום ראשון לשני, ה-21 במרס. ברגע השוויון, השמש תמצא בדיוק על קו המשווה השמימי, אותו מישור החוצה את כדור השמים לשני חלקים, הצפוני והדרומי, ואשר מקביל לקו המשווה.
מרגע זה, השמש תצהר מדי יום מעט צפונה יותר, עד ליום הארוך ביותר (צהירה היא הנקודה שבה השמש מצויה בדיוק בכיוון דרום, בצהריים). שוויון האביב הוא למעשה תחילתה של השנה בעולם העתיק וגם אצלנו החלו את מניין החודשים בחודש האביב, החודש שבו חל יום השוויון.
שמו של יום השוויון נגזר מהשוויון שבין היום והלילה: ביום זה משתווה אורכם. אולם מי שיציץ בזמני הזריחה והשקיעה של השמש ביום השוויון יגלה שאורכו של היום ארוך בכמה דקות מאורכו של הלילה. הסיבה לכך היא האטמוספירה: יום השוויון הוא אסטרונומי ואלמלא היתה אטמוספירה, אורך היום והלילה היה שווה.
בגלל שבירת קרני השמש באטמוספירה, אנו למעשה רואים אותה כשתי דקות לפני שעלתה בפועל מעל האופק, ומממשיכים לראות אותה כשתי דקות לאחר שקיעתה האמיתית. מהיום ימשיכו הימים להתארך והלילות יתקצרו עד ליום הארוך בשנה, יום ההיפוך, שיחול השנה ב-21 ביוני וחוזר חלילה.
הכוכב של מרדכי
ובאותו ההקשר של חג הפורים, נזכיר כי מדובר בחג שאינו מוזכר בתורה אך יש הרואים את דמויות העיקריות של המגילה כשריד קדום של בקבוצות הכוכבים. השמות מרדכי ואסתר הם שמות שמקורם בשמות האלילים של המיתולוגיה המסופוטמית הקדומה ואלה מונצחים עד היום בכוכבי השמיים השונים ובגלגל המזלות
מרדכי הוא גלגול שמו של אחד האלים הכבירים ביותר בתרבות המסופוטמית – בל-מרדוק (או מרדוכ) שניצח את המפלצת תיאמת, אוקיינוס המים המלוחים, וכל צבאה המבעית - ניצחון שכתוצאה ממנו נוצרו השמים והארץ. עקבות הניצחון הדהדו אפילו בספר בראשית, בו מסופר על "רוח אלהים מנשבת על פני תהום" (בראשית א' ב').
הדים לקרב המיתולוגי של פרסאוס ותיאמת אפשר למצוא במיתולוגיה היוונית: יש הרואים בקבוצת פרסאוס את גלגלולו של בל-מרדוק בשמים. גם דמותה של תיאמת התגלגלה לאחת מקבוצות השמים הגדולות יותר השוכנת קרוב מאוד לגלגל המזלות, ואשר אפשר למצוא בשטחה, מדי פעם, את אחד מכוכבי הלכת: זו קבוצת לוויתן.
שמה הלטיני של קבוצת לוויתן הוא "קטוס", על שמה של מפלצת הים שנשלחה להשמיד את ארצם של קפאוס וקסיופיאה, לאחר שאלה התרברבו שבתם, אנדרומדה, יפה יותר מבנותיו של אל הים.
פרסאוס הגיבור ערף את ראשה של המדוזה, ובדרכו חזרה מהמשימה המבעיתה, רכוב על גבי סוסו המכונף, פגסוס, ראה את קטוס העולה מהים המאיימת להרוג את אנדרומדה הכפותה לסלע. פרסאוס הראה את ראשה הכרות של המדוזה לקטוס שמיד הפכה לאבן וצללה במעמקי הים. מאז ועד היום חיים פרסאוס ואנדרומדה וכן זוג ההורים המאושר – קפאוס וקסיופיאה - באושר בשמיים. כל האזור בשמיים סביב קבוצת לוויתן מכונה "הים" ויש בו קבוצות כוכבים המזוהות עם מים: דגים, דג-דרומי, דלי וגדי (שחציו דג וחציו גדי).
פרסאוס מציל את אנדרומדה (ציור מאת Edward Burne-Jones)
רמז להשראה המסופוטמית על סיפור פרסאוס, אנדרומדה והמפלצת קטוס אנו מוצאים בכתביו של הסיודוס לפיהם היתה קטוס (או קֶטוֹ) אשתו ואחותו של פוֹרקיס. שניהם ילדי פוֹנטוּס הים וגָאיָה האדמה. מהזיווג של פונטוס וקטוס נולדו הגוֹרגוּנוּת, וכן הגְרֶאָיוֹת בעלות השיער הלבן ומראה הברבור, שנודעו ביכולתן לראות את העתיד.
הגורגונות והגראיות קשורות אף הן למיתוס של פרסאוס כיוון שהמדוזה הייתה אחת משלוש הגורגונות. פורקיס עצמו סימל בעיני היוונים את רוע הים (פירוש השם פורקיס הוא הקצף הנישא על הגלים). במיתולוגיה הבבלית היה מומו הצאצא של תיאמת ואפסו (אוקיינוס המים המתוקים) והוא סימל את קצף הגלים (מתוך האנציקלופדיה של קבוצות הכוכבים).
גלגוליה של מלכה
ומה בקשר לאסתר? יתכן שזם זה הוא גלגולו של עישתר, אלת האהבה והפריון המסופוטמית ששימשה לעתים גם כאלת המלחמה האכדית. קיים גם דמיון בין שמה של עישתר לשמה של אלת התבואה והפריון עשתורת שיש הרואים בה את אחד הגלגולים של עישתר באזור כנען וצידון.
שני השמות, אסתר ועישתר, קשורים ישירות לכוכבים: אסטל או אסתר הם שורש המילה המתארת "כוכב" בלטינית או ביוונית ואילו עישתר (וכן עשתורת) יוצגה בשמים על ידי הכוכב בה' הידיעה - הוא כוכב הלכת נוגה, גרם השמים הזוהר ביותר אחרי השמש והירח.
נוגה קרוי בלטינית "וונוס", על שמה הלטיני של האלה המקבילה לעישתר, אפרודיטה, במיתולוגיה היוונית. הקדמונים ראו בקבוצת הכוכבים בתולה את דמותן של האלות האחראיות על התבואה והפריון: דמטר היווניה ועשתורת הכנענית. הכוכב הראשי בקבוצת בתולה קרוי שיבולת ויחד עם הקבוצה כולה מסמל את חג הקציר.
והמן?
עם תחילת מיפוי השמים המודרני במאה ה-17, התפתחה באירופה אסכולה של אסטרונומים נוצריים, שביקשה לתת לקבוצות הכוכבים שמות המזוהים עם דמויות ואירועים מכתבי הקודש - הברית הישנה והחדשה.
אחד מנציגי אסכולה זו היה קסיוס פיליפוס זאסן, אסטרונום הולנדי בן המאה ה-17. ממש סמוך לראשו של פגסוס, הסוס המכונף שנשא את פרסאוס הגיבור על גבו, בינו לבין מזל דלי, מצויה קבוצת כוכבים קטנטנה ששמה אקולאוס – הסוס הקטן. קבוצה זו שוקעת בימים אלה בדיוק בעת שקיעת החמה. קסיוס לא רצה להנציח את המן ולכן ראה בקבוצה את "סוסו של המלך" עליו התאווה המן הרשע לרכוב.
אלים בשמיים
היכן ניתן למצוא את כל הכוכבים האלה בשמיים? בימים אלו אפשר לראות את קבוצת לוויתן מעל האופק הדרום מערבי עם השקיעה. כוכב הלכת צדק מצוי בגבולה של קבוצת לויתן עם קבוצת דגים והוא אף יתארח בקבוצת לויתן בסוף חודש מרס למספר ימים.
פרסאוס, הגלגול היווני של בל מרדוק, מקור השם מרדכי, מצוי כמה מעלות צפונית לצביר הכימה וצורת הקבוצה כצורת צריף מחודד שקצהו הצפוני מצביע לכיוון הקסיופיאה. (אפשר להיעזר במפת כוכבים מסתובבת המראה את מיקומם של קבוצות הכוכבים בהתאם לתאריך ולשעה).
קבוצת בתולה (שסימלה בעבר את עישתר) נראית מעל האופק המזרחי החל משעות הערב המוקדמות והשנה מתארח בה כוכב הלכת שבתאי שנראה מעל האופק המזרחי על טבעותיו המרשימות הנראות היטב גם בטלסקופים קטנים.
מפת כוכבים מסתובבת להורדה ומידע נוסף על התצפית בירח ובכוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים לשנת 2011 אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי לשמי ישראל.
ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים, יו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ומנהל פורום אסטרונומיה ב-Ynet.
לפנייה לכתב/ת 
