בוזגלו-בלוף: עשר הערות לסיכום המחזור
מאור בוזגלו הגיע למכבי ת"א בתור המנהיג הבא, והתגלה כקשקשן אחד גדול ולא מעבר. זה הזמן של גולדהאר לקבל החלטות קשות. וגם: הכישרון של ראובן עטר להוציא מים מסלע, התמיהה בשילובו של קנדה בהרכב הפועל ת"א, העיוורון של לואיס פרננדז והפחדנות של בית הדין של ההתאחדות
1) זה הזמן לקבל החלטה. מיטש גולדהאר הגיע, מהר מכפי שציפה, לנקודה שבה הוא צריך לחתוך ורצוי כמה שיותר זריז. או שהוא מאריך למוטי איוניר את החוזה בעונה נוספת, או שהוא חושב על מאמן חדש שיתחיל לבנות את הסגל לעונה הבאה עכשיו.
הארכת חוזה לאיוניר תאפשר לו לבנות קבוצה בצלמו ובדמותו, ותגרום ללא מעט שחקנים שמצפצפים על המאמן, מכיוון שלא יודעים אם ימשיך, להתחיל לשחק כדורגל ולהרוויח את החוזה שלהם לעונה הבאה. אחרי התבוסה למכבי חיפה, גולדהאר לא המתין, חתך בבשר החי והדהים כשפיטר את אבי נמני. עכשיו הגיע העת למהלך מנהיגותי נוסף.
במקביל, חייב גולדהאר לשלב בהנהלה הבכירה אנשים שמבינים כדורגל. עוזי שעיה, ג'ק אנגלידיס ואבנר טוויטו הם לא אנשים שיוליכו את פרויקט 100 מיליון השקלים לשום מקום, בלי מישהו שמבין משהו מעבר לצוות המקצועי של המאמן ועוזריו.
2) האתר לא מעודכן. מאור בוזגלו התגלה השבוע שוב כשחקן וכדמות שלא יכולה להנהיג את מכבי ת"א. בשבוע שבו הוא היה אמור לשתוק, הוא קשקש את עצמו לדעת ודיבר על המשך הסיכויים של מכבי לקחת אליפות. על המגרש הוא נראה אפילו יותר מגוחך מהציטוטים שלו, הוחלף בצדק במחצית ואז החל להשתולל. כך לא נראה כדורגלן שאמור להנהיג את הקבוצה, בטח בתקופה שבה ברק יצחקי סובל במשך חודשים ארוכים מפציעה. אולי הגיע הזמן שיישב קצת ביציע ויירגע.
מאור בוזגלו. יותר מדי קשקושים, פחות מדי מעשים (צילום: אלי אלגרט)
3) אחוזת דג'אני. ראובן עטר זכה, בצדק, למלוא החופן מחמאות לאחר שהביס את מכבי ת"א. דומה שההישג הגדול ביותר של עטר העונה הוא בקידומם של שחקנים דוגמת קובי דג'אני וניר נחום. הקריירה של דג'אני (וגם של נחום) קירטעה במשך שנים ארוכות, למרות שזכה להערכה והיה חלק מהנבחרת הצעירה של ישראל. בשבת בבלומפילד, הוא היה המצטיין במגרש, ניווט את ההתקפה של נתניה והתכבד בשער אדיר לחיבורים של גיא סולומון.
4) קנדה-ישראל. ההחלטה של אלי גוטמן ויוסי אבוקסיס לתת לעמרי קנדה מקום בהרכב אחרי פרשת הסחיטה היא יותר מתמוהה. גם אם קנדה צח כשלג, הראש שלו בשבוע האחרון לא היה בכדורגל וזה בא לידי ביטוי גם בחורים שלו במשחק מול אשדוד. להפועל יש את דני בונדר ושחקנים נוספים שיכולים לאייש את עמדת המגן הימני.
החלטה תמוהה ולא ברורה נוספת היא באי שיתופו של מריו פצ'אלקה. למעלה מחצי מיליון אירו שילמה הפועל על הבלם הסלובקי, שטרם קיבל הזדמנות של ממש להוכיח את יכולתו. בינתיים, וואליד באדיר ממשיך להוכיח שעתידו מאחוריו ושמרכז ההגנה של הפועל נראה מאוד לא יציב לקראת היישורת האחרונה של הליגה הסדירה.
5) ג'מצ'י? ג'מצ'י? ג'מצ'י? עזבו לרגע את עובדת היותו מכביסט, בזכות איזה כישורים תקשורתיים בחר אלי טביב את יועץ התקשורת שלו? מעולם 12 בצהוב לא נתן ייעוץ תקשורתי לבכירים בעולם הספורט, ומהאזנה לא רציפה לשידורים שלו ברדיו מעולם לא שמעתי דברי חוכמה, בינה ודעת שהשאירו חותם אמיתי של מבין עניין בכדורגל ובתקשורת.
פרוספר אזגי. האיש לא ראוי לכדורגל (צילום: יועד כהן)
6) להקיא אותו מהכדורגל הישראלי. אבי לוזון הוא איש מעשה, אבל גם לא פחות מזה איש של תדמית. מעניין מה חושב יו"ר ההתאחדות על התנהגותו הבזויה של פרוספר אזגי, ואנחנו לא מדברים על החשד לנהיגה בשכרות. סאגת עזורי-מחפוד היא חסרת תקדים, וכשארגון המאמנים מתנהל כמו בת יענה, צריך לוזון להגיב ולהעמיד את הבעלים של אשקלון במקום.
7) שער של עונה שלמה. אי אפשר להפחית מחשיבות השער של משה בן לולו, שהעניק לרוני לוי ובית"ר ירושלים 0:1 דרמטי בדקה ה-89 על הפועל חיפה. שלוש הנקודות האלה עשויות לתת לבית"ר את הפוש לעבר הפלייאוף האמצעי ולהימלט מקרבות התחתית. מאחר שבירושלים אין ים, פלייאוף אמצעי ייאפשר לקבוצה להתחיל לבנות את העונה הבאה כבר במהלך העונה הנוכחית, ולנסות לפתור את בעיות הבעלות עוד בטרם הפגרה ולהתחיל להרכיב סגל חדש.
דודו ביטון. עם כל הכבוד, תמוז היה שם לפנייך (צילום: אלי אלגרט)
8) על העיוורון. טוטו תמוז בחוץ, דודו ביטון בפנים. מאמן נבחרת ישראל שוב מתעלם מהמציאות ומשאיר את החלוץ הכי חם בליגה מחוץ לסגל למשחקים מול לטביה וגיאורגיה. במקומו הוא מזמין את ביטון שמצליח בליגה הבלגית, אולם חסר ניסיון באופן מוחלט בנבחרת. במשחקים לחוצים וקשים כמו אלה שמצפים לנבחרת, פרננדז חייב להתבסס על סוסים מנוסים.
9) פחדנות לשמה. התנהלות בית הדין של ההתאחדות בדיונים על כתב האישום נגד בית"ר ירושלים מגוחכת ופחדנית. בית הדין מחליט שלא להחליט ודוחה את הדיון המכריע ליום שלישי הקרוב. תשאלו למה? התשובה נורא ברורה. מחר תעסוק כל המדינה, והתקשורת בתוכה, בעונשו של הנשיא משה קצב. למי יהיה כוח ועניין לעקוב אחר העונש שיושת על בית"ר בעקבות התנהגות אוהדיה ? ככה זה שלא מתעסקים במהות ובוחשים יותר בספינים תקשורתיים.
משה קצב. יתפוס את כותרת יום ג', אז למי אכפת מבית"ר? (ירון ברנר)
10) המחזור הבא. בעוד שבועיים בלומפילד יהיה אש. מצד אחד אוהדי הסמרטוטים משער 11, שלא ברור אם הם התכוונו לשחקנים או לעצמם בשלט שהניפו, והשחקנים בצהוב בראשות איוניר. מצד שני דרור קשטן, שמגיע אחרי הפסד וכאשר שמו מוזכר במעגלים שמקיפים את מכבי ת"א כמועמד לחזור לקריית שלום. מכבי ת"א חייבת לעצור את המפולת, ואין ספק שפגרת הנבחרת הגיעה לאיוניר בזמן. אם קשטן, מנגד, מפנטז על פלייאוף עליון, הוא חייב לקחת שלוש נקודות.
מכבי חיפה יוצאת למבחן אופי סופר-חשוב מול הפועל עכו, שחזרה לעצמה בשבת האחרונה. הפועל ת"א? אחרי הירידה ביכולת של השבועיים האחרונים, היא מארחת את הלהיט של הליגה, הפועל פתח תקווה. זה אמור להסתיים בניצחון האדומים. מצד שני, זה בדיוק מה שחשבנו לפני המשחק אתמול באשדוד.
לפנייה לכתב/ת 
