וונדר וומן כבר לא לבד
השימוש במוות של מושא רומנטי נשי בקומיקס לטובת העשרת מיתוס הגיבור-הגברי, הפך לנפוץ מאוד בז'אנר. אך מצד שני וחתרני, גיבורות על דומיננטיות וריאליסטיות מצליחות להכניס את הגברים והנבלים לכיס הקטן, אפילו בלי להזדקק לגלימות
וונדר וומן, גיבורת העל הקלאסית שבימים אלה סדרת טלוויזיה בכיכובה בפיתוחו של דיוויד אי קלי ("אלי מקביל", "הפרקליטים") נמצאת בשלבי הפקה מתקדמים, היא אולי דמות הקומיקס הנשית החזקה המוכרת ביותר. אז שנייה לפני שהיא פורצת את המסך שלנו, קבלו סקירה קצרה של הנשים הדומיננטיות בקומיקס של השנים האחרונות.
לאורך השנים הטיפול בדמותה של האישה בקומיקס היה לרוב - בעייתי. בקומיקסים המוכוונים לנשים הן יוצגו כבנות טיפש-עשרה קלילות דעת ולעיתים אף מטופשות, או כנשות קריירה המחפשות עבודה כאחות או דוגמנית ("מילי הדוגמנית"). חס ושלום שאף אחת מהן לא תנסה להיות חלילה, רופאה או מהנדסת. בז'אנר הקומיקס הרומנטי האישה הופיעה כנערה הטובה שלבה נשבר, או הרעה ששוברת את לבבות הבנים.
ג'ונס. ממשיכה את קו הקומיקס הנשי (עטיפת הקומיקס)
בקומיקס המיועד לבנים מצבן של הנשים לא היה טוב בהרבה, או בכלל, האישה הוגדרה על ידי הגיבור הזכר או כעלמה במצוקה שיש להציל (אוליבאוייל של פופאי, לוייס ליין) או כשלוחה שלו, כעוד דמות המלווה מותג זכרי דומיננטי. לסופרמן הייתה סופרגירל, לבאטמן הייתה באטוומן ובאט גירל, אבל לוונדר וומן (אשת חייל) לא הייתה מקבילה זכרית שפעלה תחת הדגל שלה.
הכל מתחיל ברומנטיקה
דמות האשה בקומיקס היוותה, כמובן, גם עניין רומנטי בעבור דמות הגיבור. במקרה הטוב, כמו לוייס ליין ומרי ג'יין ווטסון, היא קיבלה אחרי תקופת חיזור של עשרות שנים טבעת, או במקרה הרע - כשהכותבים הרגישו שהקשר כבר מיצה את עצמו - כרטיס חד כיווני לעולם הבא כפי שקרה לגוון סטייסי בת הזוג הראשונה של ספיידרמן.
סטטקו. נציגת החוק היחידה מול פרשת רצח (עטיפת הקומיקס)
השימוש במוות של מושא רומנטי נשי בקומיקס לטובת העשרת הסיפור והמיתוס של הגיבור הגברי, הפך כה נפוץ, שקיים מונח המתאר את התופעה:"נשים במקררים" - על שם סיפור שבו גרין לנטרן מוצא את גופת החברה שלו תחובה בתוך המקרר שלו. אבל ישנן גם יוצאות מן הכלל, נשים חזקות שמצליחות להיות שוות לגברים ולפעמים אף מתעלות עליהם, ללא פרופורציות מוגזמות ותלבושות מינימליות.
"Whiteout" בהוצאת Oni press, מספר את סיפורה של קרי סטטקו, מארשל אמריקאית שמוצבת בתחנת מחקר באנטארקטיקה כנציגת החוק היחידה, ומולה ניצבת פרשת רצח מחרידה. נוסף על הידיעה שמסתובב רוצח ברחבי התחנה, על קרי להתמודד עם חששותיהם המוצדקים של שאר הדיירים, ועם תנאי מזג אויר שהיו גורמים גם לקשוח שבגברים לפלל לחיבוק חם מאמא וכוס שוקו מהביל.
הכותב - גרג רוקה, והצייר - סטיב לייבר, מגישים סיפור ריאליסטי בשחור לבן (בעיקר לבן) שלא נופל ברמתו מספרי המתח של טובי הכותבים. הקומיקס גם עובד לסרט בכיכובה של קייט ביקנסייל ("מלחמת האופל") ב-2009, אך איבד הרבה מכוחו במעבר מהדף למסך הגדול. אבל שתיים מהנשים המעניינות והמוצלחות ביותר בעולם הקומיקס בעשור האחרון, הן ברואיו של בריאן מייקל בנדיס, כותב קומיקס אמריקאי מוערך.
גיבורת על או בלשית פרטית?
את ג'סיקה ג'ונס, גיבורת הסדרה "Alias" הוא יצר יחד עם הצייר מייקל גיידוס בעבור ליין הקומיקס לקהל בוגר של חברתMarvel , ליין ה-MAX. ג'סיקה עובדת כבלש פרטי (בלשית) לאחר שוויתרה על קריירה כגיבורת על. כן, גם לג'סיקה, בדומה לרוב הדמויות של Marvel קרתה בעברה איזו תאונה טרגית, שהשאירה אותה עם כוחות שאין לאחרים.
ג'ונס. מתמודדת עם החיים של האנשים הרגילים
אלא שג'סיקה לא רואה בכוחותיה דבר המעניק לה יתרון על פני אחרים, והיא חיה בעולם שהוא מאוד אמיתי עם בעיות שהן מאוד מציאותיות, החל מהקושי בלבקש כסף מלקוח פחות ממרוצה, או התמודדות עם סטוץ מטופש שלא יצא לך מהראש.
כמובן שאי אפשר לגמרי בלי גלימות, ובשביל זה דמויות מוכרות יותר ופחות מגיעות להופעות אורח, וגם אז הבעיות שלהן מושרשות מאוד במציאות. את קפטן אמריקה סוחטים באמצעות קלטת וידאו וספיידרגירל (כמו ספיידרמן, רק בת) היא נרקומנית מחוקה.
את הגיבורה הנשית השנייה, דינה פילגרים, יצר בנדיס עם האמן מייקל אומינג בסדרה "Powers" שראתה אור תחילה אצל הוצאת Image ולאחר מכן ב-Icon שבבעלות Marvel. דינה היא אולי ההפך הגמור מג'סיקה. אומנם גם היא בלשית, אך היא אחת שפועלת בשירות המשטרה.
דינה הבלשית. לא פרייארית בכלל על יד הגברים
היא מצוותת בתחילת הסדרה אל הבלש הוותיק, כריסטיאן ווקר, במחלקה לחקירות פשעים הקשורים לבעלי כוחות על, והיא לא יוצאת פריירית לא ליד הפושעים בטייטס, ולא ליד השוטרים הגברים במחלקה שלה. היא אשה בעולם של גברים, ואשה נורמלית נטולת יכולות בעולם של גיבורי על ונבלים, ועל אף כל זאת היא מצליחה לצאת גדולה מכולם.
"powers" נרכשה באחרונה לפיתוח כסדרת טלוויזיה, כך שיכול להיות שבקרוב מאוד נראה בנוסף לוונדר וומן גם את הבלשית פילגרם בגירסה לייב אקשן. מתוך שתי דוגמאות אלו, ניתן לראות כי בנדיס הצליח ליצור דמויות נשיות עגולות, פגומות ובעיקר מרתקות, שמהוות קונטרה לכל אותן דמויות נשיות שמטרתן להיות תפאורה או תאווה לעיניים.
משחק של גברים
עוד אשה שמוצאת את עצמה שקועה עד הצוואר בתוך משחק של גברים, היא דיזי קורדובה, הדמות הראשית ב- 100 Bullets של Vertigo . צוות היוצרים בריאן אזארלו (כתיבה) ואדוארדו ריסו (אמנות) משליכים את דיזי, חברת כנופיה לטינית שבדיוק השתחררה מהכלא לאחר מות בעלה ובנה, אל ליבה של קונספירציה בת מאות שנים, ששורשיה עמוקים כעומק ההיסטוריה של אמריקה של קולומבוס. זהו סיפור סבוך שמתחיל במזוודה, ובה אקדח לא מסומן ומאה כדורים, וממשיך עם מתנקשים, פושעים אירגונים חשאיים אחוות סודיות והרבה גברים בחליפות.
קורדובה. לומדת מחדש את חוקי החיים
כשדיזי מוצאת את עצמה נופלת אל תוך עולם נוארי מחד, אך צבעוני מאידך, היא לומדת מהר מאוד את החוקים והופכת לשחקנית מובילה בדרמה רחבת יריעה שנפרסת לפנינו לאורך מאה החוברות בהן הסדרה רצה.
לא כל הנשים בגלימות ובמסכות הן דוגמניות על, בעלות מידות לא הגיוניות, שהשיער תמיד מסתדר להן, ואין להן שום דבר טוב יותר לעשות כל היום חוץ מלהסתובב בתלבושת המורכבת ברובה מבגד ים וגרבוני רשת. דוגמה אחת לכך מהווה קייט ספנסר, הגיבורה של "Manhunter ", קומיקס של Dc שנכתב על ידי מארק אנדריקו לצד אמנים מתחלפים.
ספנסר. אם חד הורית שלוקחת את החוק לידיים
קייט היא אם חד הורית, העובדת כתובעת מטעם המדינה. היא מתוסכלת מאוזלת ידה של המערכת, ויוצאת נגד כל אותם נבלים ספק משוגעים ספק לא, שמאכלסים את העולם בו היא חיה. היא פורצת למחסן הראיות של בית המשפט, ובאמצעות חליפה ושלל אביזרים שהיא בוזזת, היא לוקחת את החוק לידיה ופועלת במקומות בהם היא מאמינה שנעשה עוול לצדק.
בניגוד למצופה, קייט אינה דמות הירואית בשום צורה. היא מתווכחת בקטנוניות עם הגרוש שלה, היא אם קרייריסטית שיש שיגידו שמזניחה את בנה והיא אפילו מעשנת. אבל דווקא זהו בדיוק המקום שבו הדמות שלה הופכת לחזקה כל כך. היא לא סופרמן שיכול לעוף ממקום למקום כהרף עין.
אין לה את המשאבים שיש לאיירון מן, או אפילו את הפנאי שיש לרוב גיבורי העל, יש לה ילד לחזור אליו בסוף היום. קייט ספנסר היא בסך הכל אדם אחד, שמנסה לעשות כמיטב יכולתו. באופן הזה, הסיפור שלה זהה לסיפור של כולנו, ושם טמון כוחה, כי לפעמים הכי נעים להזדהות עם דמות שמעבירה את המסר, שלנסות זה כל מה שאפשר.
