ברוך שפטרנו מחורפו של זה

רכילות: בר רפאלי

החורף הקר דואג להשאיר אותנו בבית, חלק גדול מהזמן. אנחנו צופים בטלוויזיה ומשוטטים באינטרנט, מה שאומר שאנחנו הכי מעודכנים בחדשות. מי שובת היום? איזה איש ציבור הוא המושחת התורן ומה שבאמת הכי מעניין, איזה רומן חדש התפתח בביצת הסלבס ומה שלום נינטייב וברפאלי?

רפאלי. יאללה מכות (צילום: יוני טובלי)

השם האחרון דאג להיות בכותרות פעמים רבות בחודשי החורף הגשומים. זה התחיל כששיחקה שוטרים וגנבים עם צלמי הפפראצי במהלך ביקורו של החבר שלה, ליאונרדו דיקפריו בישראל, כשהדוגמנית הרחיקה לכת ושכרה מאבטחים וכפילים, הכל כדי לא להצטלם, אבל זמן לא רב אחר כך, שמחה לעמוד מול המצלמות ולהצטלם, כי מדובר בקמפיין מסחרי.

באותה הזדמנות, רפאלי הוכיחה למה טוב שהיא מתחמקת מהמצלמות: היא פשוט קראה למצרים "מקום פרימיטיבי", מה שהרגיז את המצרים והוביל לטענה שמדובר בקונספירציה של המוסד הישראלי כדי להרחיק תיירים ממצרים. אם לא די בכך, הספיקה גם להסתכסך ולהתעמת עם צלמים.

לכוס התה שאחרי הקינוח: רפאלי התארחה ב"האח הגדול" שם כידוע הבית מרושת מצלמות 24 שעות ביממה. לסיכום, רפאלי משתמשת בתקשורת לצרכי יחסי ציבור, אבל כשהתקשורת דורשת תשלום בחזרה, היא מקבלת סטירה. נו, העשן מהאוזניים כבר יצא?

ספרות: הביוגרפיות של אובמה

בלי להעליב את נשיא אחת המעצמות החזקות בעולם (שימו לב, כבר לא הכי חזקה. אמנם אנו נשענים עליה כבסיס, אבל סין רבותיי, כבר עקפה אותה בסיבוב) הגענו למסקנה כי הוא כבר די נמאס עלינו.

אובמה. מחכים כבר לאוטוביוגרפיה (צילום: AP)

לא האדם הפרטי חלילה. אנחנו מתכוונים לברק חוסיין המותג בלבד. לאחר שזכינו לראות אותו כובש את אמריקה באינספור סרטים דוקומנטריים, אתרי חדשות כלל עולמיים, מנצנץ אל הקהל בחיוך שנהבי של קולגייט - מחובק עם אשתו מישל שהפכה לאייקון אופנה והופך מהסנטור הברווז לברבור הנשיא, בלי לשכוח את קמפיין האינטרנט המפורסם שלו בו הופיעה תמונתו בבגד ים לצד בנות אקזוטיות מרקדות, הגיעו תורם של תרגומי הספרים.

הביוגרפיות של אובמה בשוק רבות, ומספרות על איך שהצעיר המעורב וחסר השורשים הפך לכוכב של דור שלם. הכותבים משבחים את אופיו המבריק, מוחו השנון ולבו רחב החזון. ואנחנו, מחכים בקוצר רוח לאוטוביוגרפיה האמיתית שלו שכתב בעצמו, שאולי תעצבן אותנו פחות כשתתפרסם דווקא בחורף הבא. 

טלוויזיה: בקרוב אהבה

אזהרה: הטקסט הבא לא מיועד לאנשים שבסטטוס שלהם נמצאת השורה "אין א-ריליישנשיפ". רווקים ורווקות לעומת זאת יבינו טוב מאוד שמדובר בסדרה הכי מתסכלת על המסך. מוצאי שבת, הגשם דופק בחוץ, עוד כמה שעות מתחיל מירוץ של שבוע חדש ואנחנו צריכים ללכת לישון עם שש בחורות שצמאות לדייטים ונמאס להן לישון באלכסון ב"בקרוב אהבה". מישהו כנראה לא הבין שסדרה כזו היא אסון. 

"בקרוב אהבה". מה עם אלה שלא מצאו אהבה? (צילום: גבריאל בהרליה)

מילא זה שאנחנו צריכים לחוות מחדש כל דייט כושל, כל קשר שלא מוביל לשום מקום, או את אירי ריקין מוריד לנו את שמחת החיים של "האח הגדול", אבל גם לראות שזה מצליח להן והן עוברות לגור ביחד או פורשות מהתוכנית כי הן מצאו אהבה?

סליחה, מה עם הממורמרים שיושבים פה על הספה, עושים מה שהקירח אמר לעשות ולא מוצאים שום דבר? בחורף הבא אנחנו מוותרים. באמת עדיף ללכת לישון עם "חברים".

מוזיקה: ארקייד פייר

קוראים לה ארקייד פייר, היא הגיעה ממונטריאול שבקנדה ולמרות שהיא כבר פועלת לא מעט זמן, בחורף האחרון היא הפכה לאחת הלהקות המוערכות בעולם. וזה מעצבן נורא.

הלהקה שכבר זכתה לשבחים רבים בשני אלבומיה הקודמים, הוציאה את השלישי, "The Suburbs" בקיץ שעבר, וחודשים רבים אל תוך החורף הנהיגה הייפ אינסופי בעולם המוזיקה, כולל אצלנו. קראו לה "הלהקה הכי טובה בעולם" והמבקרים למיניהם הפכו את האלבום לפסקול הרוק האולטימטיבי של ימינו.

אל תצפו, בבקשה: ארקייד פייר מופיעים בגראמי

הבאזז סביב הלהקה ויצירותיה התפוצץ בחודש שעבר, כשהלהקה קטפה את אחד מפרסי הגראמי החשובים והשאירה מאחור את אמינם וליידי גאגא בקטגוריית אלבום השנה. כמה שהיה מעצבן לראות אותה שם חוגגת את הניצחון הלא הוגן.

בהיעדרו של רוק משובח בשנים האחרונות, ארקייד פייר מילאה את המשבצת עבור חובבי המוזיקה הנחשבת כביכול לאיכותית. הטרנד אף התרחב החורף ואם אהבת את ארקייד פייר, סימן שגם עליך מודבק תו תקן איכותי.

אבל, מדובר בסופו של דבר, מדובר בשעמום אחד גדול. בלהקה בינונית עד חלשלושה שדחפה את עצמה בזמן ובמקומות הנכונים. אולי עם בוא הקיץ קרני השמש יפגעו גם בה, ימיסו את השעמומון הנורא הזה ויפנו מקום ללהקה חדשה, מוכשרת, ובעיקר טובה יותר.

קולנוע: "כלבת"

יש סרטים שלא הולכים אליהם אם אינך חובב של הז'אנר, וזה ניכר במיוחד בסרטי אימה. יוצרים כמו ווס קרייבן, ג'ורג' איי. רומרו כבר מיצו עצמם כמפחידני על, ויצאו לדרך חדשה עם סרטים שצוחקים על הז'אנר ומבקרים אותו מבפנים, באמצעות בדיחות למביני דבר, ציטוטים מסרטים אחרים וסתם טראש.

"כלבת". ביש המזל עובר אליכם

לא ברור איך זה קרה כבר בשלב מוקדם כל כך של הקריירה שלהם, אבל מיצוי הז'אנר במקרה של אהרון קשלס ונבות פפושדו הגיע כבר בתחילת הסרט "כלבת", ואיתו - הבדיחות.

"כלבת" הוא סרט חריף/חמוץ/מתוק שמתיימר להגיד משהו על טבעו האלים של האדם - אבל אם נהיה כנים, בלי קשר לרצון לפרגן ליוצרים ישראלים צעירים, "כלבת" הוא פשוט סלפסטיק אימה מתמשך ומתמשך. בטרגדיית הטעויות הזו, הגיבורים מאבדים המון דם ומשמעות שם ביער, בו צירופי מקרים מופרכים נשזרים זה בזה בקצב מסחרר, עד שגם עקרון ביש המזל הסדרתי - הבסיס להנעת הסרט - שחוזר מן המתים ושוב ושוב ושוב לאורכו, נופח את נשמתו באופן סופי. זה קורה איפשהו באמצע הסרט. ואם איכשהו שרדתם את זה, אז ביש המזל עובר אליכם.

בהכנת הכתבה השתתפו אמיר בוגן, רן בוקר, ערן בר-און ואור ברנע