טיול בקצב לטיני: עם פבלו רוזנברג ברמת אביב

אופני ים

"אני כבר עשר שנים קם בבוקר לרוץ או לרכוב על אופניים. המסלול, שאורכו שעה וחצי, מתחיל בחוף תל ברוך צפון (ברמת אביב החדשה) ומגיע עד ליפו. בחורף אני מעדיף לרוץ כי לא אוהב את ההתנגדות של הרוח ולא יכול להרשות לעצמי להתקרר.

"כשאני על האופניים, המהירות גדלה והרוח שורקת באוזניים. לפעמים בתחילת המסלול, אני קופץ ל'חדר הכושר' מול הים, ומתאמן במכשירים שהעירייה מיקמה בחוף. בתשע בדיוק אני במקלחת, מרגיע את האנדרופינים שמפמפמים ומתחיל את הבוקר כמו חדש".

כבר 10 שנים, כל בוקר, עושה ספורט. רוזנברג בחוף הים (צילומים: גילי מצא)

השיר של לאה

"זוהי הפעם הראשונה שלי היום ב'מרכז יצחק רבין', ברחוב חיים לבנון 14 ברמת אביב. בנובמבר 1995 הוצאתי סינגל לרדיו שנקרא 'בדמעות שאת בוכה'. ראיינו אותי על השיר בבית קפה בצפון תל אביב, ופתאום נהיה בלאגן ברחוב. אמרו שירו ברבין. בימים שאחרי, השיר הפך לאקטואלי ו'הוצמד' ללאה רבין.

"המוזיאון פה קרוי על שם רבין, אבל בעצם הוא מספר שלושה סיפורים. סיפור המדינה מ-1920 ועד הרצח, סיפור חייו של רבין, וסרגל אירועים בולטים בעולם במקביל לאירועים המקומיים. סטינג שר על זה, שההיסטוריה לא תלמד אותנו כלום. כנראה הוא צודק. תמיד חוזרים על אותן טעויות.

"הכניסה למוזיאון מצמררת: בנויה כמו כיכר רבין ומכל המסכים הפנורמיים נשפכות התמונות הבלתי נשכחות של העצרת והימים שאחרי. סוף הביקור הוא קיר רבין, גרפיטי עם השאלות 'למה' 'רבין אוהבים אותך' 'נרדמנו בשמירה'".

גם סטינג אמר שההיסטוריה לא תלמד אותנו כלום. במרכז יצחק רבין

מסע עם כוכבים

"'הפלנטריום', מצפה הכוכבים במוזיאון ארץ ישראל ברמת אביב (רחוב חיים לבנון 2), הוא מקום שאני הולך אליו לבד, למרות שיש לי תאומים בני 12 וחצי. לפני שנה הודעתי להם שיש להם יום כיף במקום בית ספר. הם, כמובן, שמחו שיש להם יום כיף יותר מאשר לצפות בסרטים של 'מסע בין כוכבים', שבשבילם, ילדי הגאדג'טים, זה שעמום.

"אני לא שוכח איך כשהייתי בן שלוש וחצי ראיתי בשידור חי, בארגנטינה, את ניל אמסטרונג מרחף על הירח. יצאתי לגינה, הרמתי עיניים לירח וחיפשתי אותו שם. מאז הייתי מוקסם מכל הנושא של גלקסיות מרוחקות מיליארדי שנות אור, מפצי כוכבים וכוכבי לכת.

"במקצוע שלי, כל אחד חושב שהוא מרכז היקום ושוכח שאנחנו רק פסיק, במקרה הטוב. לאחרונה הפלנטריום חודש, ויש בו במה מסתובבת שנותנת חוויית טיסה בסרט 'כוכבים'. אני לא מאמין באלוהים, אבל אחרי שאני רואה פה סרטים, זה גורם לי לחשוב שחייבת להיות יד מכוונת".

"מקום שאני הולך אליו לבד". הפלנטריום

סיכות גבר

"אני אוהב לענוד תכשיטים. יש לי עגיל יהלום שונה בכל אוזן, ואוסף של כ-40 שעונים. למשל, זה שעל היד שלי, הוא שעון של נהגי מירוץ מדגם מיוחד. ב'כוכב נולד' ענדתי בפרק הראשון שעון ורוד שכתבו ודיברו עליו לא מעט.

"החנות של המעצבת הבינלאומית, דורי צ'נגרי, בדיזינגוף 242, היא פנינה של קומפקטיות ואוצרות שנשלפים ממגירות: תכשיטים רקומים, סיכות לעניבה ולדש הבגד, חפתים ותליונים שמוסיפים שיק ללוק. הייתי שמח שתעשה גם תכשיטים גדולים בצבע אדום, שזה הצבע שלי. מצחיק אותי שלדורי יש מוטו ש'לא צריך להיות קרח כדי להיות נראה', שכוונתה היא שתכשיט זו אמירה שלא צריכה להאפיל על הלובש. אני מאוד קרח ובשביל זה יש לי אוסף כובעים ססגוני, וגם כי בחורף קר לי בראש".

פנינה של קומפקטיות. בחנות התכשיטים בדיזינגוף 242

קטנה ומטריפה

"יש לי תואר ראשון בספרות אנגלית. אני קורא מגיל ארבע בספרדית. בגיל 6 כשעליתי לארץ, תוך שנה קפצתי כיתה. החנות 'ספרים בבזל', ברחוב בזל 32, עונה להגדרה של מה שאני אוהב: אקלקטית, יש בה הכל מהכל: ספרי מדע בדיוני, פרוזה, פילוסופיה, בישול, שירה, אוטוביוגרפיות.

"אני קורא שישה ספרים במקביל, בשפות שונות, ברבע לשבע בבוקר. זה הזמן שלי לספר, בפינת האוכל עם קפה או בשריותים, למשך חצי שעה. אני קורא גם בדרך להופעות, עם פנס שסידרתי לי לקריאה. בחנות בבזל יש ספרים נדירים בהזמנה מיוחדת שאין ברשתות ספרים, ואווירה של חנויות מפעם שנעלמו מהנוף.

"ספרים משמשים לי השראה לכתיבת שירים. למשל אחרי קריאת הספר של דורית רבינאן 'החתונות שלנו', כתבתי את 'מלכת היופי'. אני שר על סופי קדוש, מלכת היופי של בת ים, שמתחתנת עם איציק, שגדול ממנה ב-17 שנה. כאשר אני שר את השיר הזה בהופעות, אשתי, מירי, צועקת מהקהל: '18'. מירי צעירה ממני ב-18 שנה, והיא 'סיבוב שני' שלי, לא מזמן".

"ספרים משמשים לי השראה לכתיבת שירים". ספרים בבזל

לא צייר. זמר

"את האמן דני שושן אני מכיר מהיום שעליתי לארץ, לבית שאן. זהו מקום אחר, עם אנשים פשוטים ובתים חמים. במשך השנים עקבתי אחרי הקריירה המרשימה של שושן שפרצה גבולות גם לחו"ל, והייתי גאה בו. בסטודיו שלו, ברחוב יוסף קארו 17, רואים את העבר המשותף שלנו.

"דני מצלם, מצייר ויוצר כתב סודי מנופי הילדות שלנו בבית שאן. ציורי הענק בסטודיו שלו, על הרקע השחור, מורכבים מתצלומים טופוגרפיים ואחריםף שמתעדים אזורים שלמים שאותם הוא מעבד לשפת סימנים שפיתח במשך השנים. מרחוק זה נראה לי כמו מפת חייזרים. הכישרון הציורי שלי מסתכם בציור של בית עם גג משולש מעל, שביל ושמש. כנראה הצד השמאלי אצלי במוח גנב הכל מהימני".

יש לנו עבר המשותף. בסטודיו של דני

נגני לי גיטרה

"שמוליק בודגוב הוא אחד הגיטריסטים הטובים בארץ. אירחתי אותו במספר אלבומים שלי. לאחרונה הוא פתח חנות לכלי מוזיקה בשדרות יהודית 10, שבה הוא מוכר את הליין המיוחד שייצר: תופים בצבע זהב מסנוור וגיטרות ספרדיות בעבודת יד. אהבתי את הכיוון היצירתי של בודגוב, לפתוח עסק מוזיקלי שייתן פרנסה בטוחה בחיים.

"כשאני בא לפה, זה כמו ילד שנכנס לחנות ממתקים ורוצה הכל. בגיל 6 קיבלתי את הגיטרה הראשונה שלי וזה היה לוקסוס. היום אני יכול להרשות לעצמי לקנות כל דבר. גיטרה אקוסטית, קלאסית או באס שאני הכי אוהב. אבל אני צריך להרגיע את עצמי כי לפעמים אני קונה רק בגלל הצבע, שיתאים למצב רוח ולבגדים. ככה זה אצל גבר בן 45, מוזיקאי, אקסטרהווגנט - כל יום חוגג את החיים, לא דופק חשבון לאף אחד".

"אהבתי את הכיוון היצירתי שלו". בחנות המוזיקה של בודגוב

•  לכל הכתבות במדור "מסע עם כוכבים "