המקור האבולוציוני לשנאתו של המן

האיבה בין לאומים וקבוצות שונות אינה דבר חדש. האם ניתן להתגבר עליה? מחקר חדש של אוניברסיטת ייל, ניסה לענות בין היתר על שאלה זו. הוא גילה כי הסלידה והשנאה בין קבוצות אינה תרבותית בלבד וכי מקורה הוא בשורשים אבולוציוניים עמוקים יותר, המגיעים מאבות-אבותינו הקופים הקדומים שחיו לפני עשרים וחמישה מיליוני שנים.

המחקר התרכז בקופי מקוק רזוס החיים באי ליד פורטו ריקו. בדומה לבני-האדם, הקופים שבאי יוצרים קבוצות חברתיות נפרדות, הנבדלות ביניהן בעיקר לפי ההיסטוריה המשפחתית.

כדי לבדוק אם הקופים מבדילים בין אינדבידואלים המגיעים מתוך הקבוצה או מחוצה לה, החוקרים ניצלו את נטייתם לבהות זמן רב יותר בדברים חדשים או מפחידים, מאשר בדברים מוכרים וידידותיים. הם הציגו לקופים תמונות של קופים מאותה קבוצה או תמונות של קופים מקבוצות שונות, וגילו שהקופים ידעו להבדיל בין זרים ובין חברי הקבוצה.

השאלה הבאה שעמדה בפני החוקרים הייתה אם הקופים מקשרים קופים אחרים עם תחושות 'טובות' או 'רעות'. כדי לבחון שאלה זו החוקרים הראו לקופים תמונות של חברי הקבוצה שלהם ביחד עם תמונות של דברים 'טובים', כגון פירות, או של דברים 'רעים', כמו עכבישים.

הם גילו שהקופים לא השקיעו זמן רב בהתבוננות בתמונות של בני-קבוצתם שצומדו לתמונות 'טובות', או בתמונות של זרים שצומדו לתמונות 'רעות'. אלו גם אלו נראו לקופים ברורים מאליהם: זרים מעוררים סלידה, בעוד שבני אותה הקבוצה מעוררים משיכה ומקושרים עם תחושות טובות.

מסקנות

החדשות הרעות לפי המחקר הן שהנטייה להתאחד בקבוצות השוללות את השונה והזר הינה בת לפחות עשרים וחמישה מיליוני שנים, מהתקופה בה לבני-האדם ולקופי המקוק רזוס היה אב קדמון משותף. קשה לעקור מהשורש נטייה עתיקה זו, שהושרשה בנו לאורך מיליוני דורות של אבולוציה.

החדשות הטובות הן שהקופים שמרו על גמישות מסוימת בקבלת חברים חדשים לקבוצה: במהלך המחקר, קופים מסוימים היגרו מקבוצה אחת לאחרת. היינו מצפים שהקבוצה אליה היגרו תנהג בהם בחשדנות או כזרים לאורך זמן, אך לאותם קופים מהגרים נדרשו רק מספר שבועות כדי להתאקלם בתוך הקבוצה, ולהיחשב לחלק מ-'החברה הטובים'. במילים אחרות, למרות שהקופים נוהגים לחלק את העולם ל-'אנחנו' ו-'הם', הם מוכנים להתגמש בעת הצורך.

האם נוכל אי-פעם לשכוח את ההבדלים בינינו או לייחס להם פחות משקל וחשיבות? אולי ברבות הימים נוכל להשתמש בלקח שהופק מהמחקר הנוכחי: קשה מאד להתגבר על הרגשות האבולוציוניים שמעוררים בנו חברי קבוצה אחרת, אך אנו יכולים להסתגל אליהם ביתר קלות כאשר הם מצטרפים לקבוצת ההגדרה שלנו.

אין הכוונה שכדאי להמיר את דתנו או להצטרף ללאום אחר. הפיתרון הוא ליצור קבוצת הגדרה גדולה יותר שתכלול תחתיה את בני כל הדתות והלאומים. קבוצה זו יכולה לחרוט על דגלה את הכבוד לכל אדם באשר הוא אדם, לזכויותיו ולדרך חייו. חברי הקבוצה יקבלו ויכבדו את כל החברים בה, כמו גם את המצטרפים החדשים.

נשמע מופרך? אל תהיו כל-כך פסימיים. גם במחקר הזה, שעוסק בקבלת השונה, השתתפו חוקרים מאוניברסיטת ייל, הארוורד ו-בר אילן הישראלית.

רועי צזנה, דוקטורנט לננו-טכנולוגיה בטכניון, חוקר במרכז לחיזוי טכנולוגי באוניברסיטת תל-אביב. בעל הבלוג והחברה 'מדע אחר' וכותב בנושאי מדע.