כך ייעשה לנשיא שפגע ממרום מושבו

משה קצב, נשיא מדינת ישראל לשעבר הורשע לפני כשלושה חודשים בביצוע עבירות מין חמורות ובפגיעה קשה בגופן ובנפשן של נשים, שנושאות את עול עונשן לכל החיים. בפרשה, נשים אמיצות שעברו דרך חתחתים מאז התפוצצה הפרשה, פרקליטים שלא האמינו לנפגעות, ציבור שלא רצה להאמין, ורצון עז של גורמים רבים "להעלים" את הפרשה מדפי ההיסטוריה של מדינת ישראל.

המציאות חזקה יותר ואי אפשר להעלים את הפרשה. יתרה מכך, היא מכילה בתוכה פרשיות רבות שלא הגיעו לעיני ולאוזני הציבור. בבואם של השופטים לגזור את עונשו של קצב, עליהם לזכור כי הם אינם חורצים רק את גורלו של קצב האיש הפרטי. הם חורצים את גורל פניה של החברה הישראלית. שכן ניצול מיני של יחסי כוח ושררה כמו גם כל ניצול שררה, אינה תופעה פרטית של אדם פרטי מבצע פשע אישי, כי אם תופעה של חברה מסואבת שערכיה מתפוררים, והעומד בראשה חש כי הוא כל יכול ולא יאונה לו דבר אם יפשע.

העובדה כי מדובר בהרשעתו של נשיא לשעבר, אין בה כדי להקל בעונשו של מר קצב, ההיפך. במשלי א' כתוב שהרשעים אשר נאצו את תוכחת האל "יאכלו מפרי דרכם". המפרשים מבדילים בין מעשה רע שאינו עושה פירות רעים (מלבד עצם המעשה), כגון מי שאוכל מאכלות אסורים בסתר, לבין מי שעושה מעשה רע המוליד מעשים רעים נוספים של אחרים הלומדים ממנו. המעשים הנוספים נרשמים לחובתו של העושה הראשון, ועל ידי כך המעשה הרע גדל מאוד. יש כאן חשבון של מידת המעשה המוגדל כנגד מידת העונש המוגדל.

פשעיו של מר קצב לא בוצעו למרות שהיה שר ונשיא המדינה, אלא משום שהיה שר ונשיא מדינה. הוא ניצל את מעמדו הרם לאנוס, לפגוע ולהשפיל. על איש ציבור, הזוכה לאמון הציבור ומתמנה למשרה רמה, מוטלת אחריות רבה יותר לשמור על ערכי המוסר. העונש לו הוא ראוי כנבחר ציבור וכ"מורם מעם", בין אם הוא גונב, מרמה או אונס, צריך להרתיע ולהעביר מסר ברור של שוויון בפני החוק יחד עם אחריות ציבורית.

ראוי שמגפת האלימות המינית תמוגר. על פי סקר משרד התמ"ת שנערך בשנה החולפת, כ-40% מהנשאלות דיווחו כי הוטרדו מינית במקום העבודה. אלה אינם פשעים על רקע מיני, רומנטי או אישי. זו תופעה חברתית שכל עוד לא נלחמים נגדה ומעבירים מסר ברור של אי סובלנות כלפיה, גורלה להימשך.

אותם פוגעים ומטרידים רבים יטו מחר את אוזנם לבית המשפט, לשמוע את רוע הגזירה. כפי שכתוב במשלי, מעשיו של קצב והחלטת בית המשפט משליכים על מעשיהם של אחרים, ועליהם לקבל מסר ברור - "כך ייעשה לאיש" אשר פגע, השפיל, החפיץ וניצל נשים רבות, ממרום מושבו.

בהכרעת דינו של קצב, העביר בית המשפט מסר בלתי מתפשר, נחרץ ואמיץ, נגד המעשים הנלוזים והפוגעניים של המעסיק הבכיר ביותר במדינת ישראל. הוא האמין לנפגעות, ולא פחד לפסוק כי נשיא המדינה לשעבר שקרן. הנפגעות בתיק קצב, בפרט, והנפגעות בכלל, הן הראשונות להטות אוזנן לגזירתו של בית המשפט. הנפגעות מצפות מבית המשפט לגזור את דינו הן של קצב האיש, והן של הנשיא לשעבר של מדינת ישראל.

• מיכל רוזין, מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית