מבית הנשיא לכלא: 7 שנות מאסר לאנס משה קצב
אחד הפרקים הקשים בתולדות המדינה נחתם היום, כאשר בית המשפט גזר 7 שנות מאסר על הנשיא ה-8, משה קצב, שאנס, ביצע מעשים מגונים, הטריד מינית ושיבש מהלכי משפט. השופטת יהודית שבח קבעה בדעת מיעוט כי ניתן היה להסתפק ב-4 שנים. אולם בית המשפט סער, כשקצב ובניו צעקו לעבר השופטים: "זו טעות, עשו פה עוול"
נסתם הגולל על פרשה שכמותה לא היתה בתולדות ישראל, כאשר הנשיא ה-8, משה קצב, נשלח ל-7 שנות מאסר ועוד שנתיים על תנאי בעוון אונס, מעשים מגונים, הטרדות מיניות ושיבוש מהלכי משפט. זה קרה 4 שנים ו-8 חודשים לאחר שקצב פנה ליועץ המשפטי לממשלה והתלונן כי א' מבית הנשיא סוחטת אותו. פנייתו זו פתחה תיבת פנדורה, שהתגלגלה לסאגה רבת תהפוכות וטלטלות. "שדה פעילותו הציבורית היה שדה הציד", קבע ראש ההרכב, השופט ג'ורג' קרא. הקראת גזר הדין לוותה בדמעות ובדרמה, כשקצב התפרץ לדברי השופטים: "טעיתם. הבחורות יודעות ששיקרו. הן יודעות".
לפניכם סיכום העונשים שנגזרו על קצב:
- 7 שנות מאסר בפועל.
- שנתיים מאסר על תנאי. התנאי: שמיום שחרורו ממאסר לא יעבור עבירות מין במשך 3 שנים.
- שנת מאסר על תנאי. התנאי: שמיום שחרורו ממאסר לא יעבור עבירות על החוק להטרדה מינית ולא ישבש מהלכי משפט במשך 3 שנים.
- תשלום פיצויים של 100 אלף שקלים למתלוננת א' ממשרד התיירות.
- תשלום פיצויים של 25 אלף שקלים למתלוננת ל'.
- קלון.
קצב ייכנס לכלא ב-8 במאי, לאחר שהצדדים הסכימו לדחות את ריצוי עונשו. נוסף למאסר, גזר בית המשפט על קצב פיצויים של 100 אלף שקלים ל-א' ממשרד התיירות ועוד 25 אלף שקלים ל-ל'. גזר הדין ניתן בדעת רוב - של השופטים ג'ורג' קרא ומרים סוקולוב, ואילו השופטת יהודית שבח, קבעה בדעת מיעוט כי ניתן היה להסתפק ב-4 שנות מאסר ובפיצוי כספי כפול למתלוננות.
עונשו נקצב - עוד דיווחים על יום הדין של משה קצב
- קצב פרץ בבכי באולם המשפט: "השקר ניצח"
- פרקליטו של קצב: זה לא יום חג. זה יום אבל
- אמה של א': "קצב צריך לשלם על זה כל חייו"
- לקריאת גזר הדין של משה קצב
הקראת דעת המיעוט נתנה את האות לפיצוץ סיר הלחץ המשפטי והציבורי, שהתבשל כמעט 5 שנים, וזה התפוצץ ברעש באולם, בשעה שקצב פנה לעבר השופטים, "הכל שקר, הכל לא נכון". במשך דקות ארוכות התפרץ לדברי השופטים, וטען שבמשך המשפט לא איפשרו לו להשמיע את טענותיו: "שיפרסמו את כל הפרוטוקולים. זה לא משטר בולשביקי". הלם ניכר על פני השופטים, והשופטת שבח הפסיקה את דבריה. בניו של קצב הצטרפו למהומה, ופרקליטו, עורך הדין ציון אמיר, ניסה לסייע להשליט סדר.
הסערה נמשכה גם מחוץ לאולם, כאשר בני משפחתו של קצב ומקורביו התעמתו עם מאבטחים באולם בית המשפט, היכו צלמים ועיתונאים. כשקצב הבחין בכך, צעק "תעזבו את הבן שלי", ורץ אף הוא לתוך ההמולה.
- נשיא ואנס - עמוד מיוחד ב-ynet
- בואו להגיב בפייסבוק של ynet
פרשת קצב הגיעה לסופה המהדהד בשעה 9:05, עת ננעלו דלתות האולם בבית המשפט המחוזי בתל-אביב. השופטים תפסו את מקומותיהם, וראש ההרכב החל לגולל את החטאים ואת עונשם. "עבירת האונס היא מהחמורות בספר החוקים", קבע השופט ג'ורג' קרא, ובשל חומרתה "המסר שיוצא מבית המשפט צריך להיות חד וברור". הוא קבע כי "נקודת המוצא היא העונש המירבי בעבירה מסוג זה. הכרתנו בפגיעה שנגרמה לנאשם, לא היה בה כדי לבטל את האישומים אולם יש בה כדי להקל את העונש ואלמלא זה העונש היה חמור בהרבה. אל לנו לשכוח כי הנאשם איננו הקורבן אלא זה שפגע".
עוד אמר כי "הנאשם ביצע את המעשים ככל אדם וצריך לשאת בעונש". הוא דחה את טענות ההגנה על כך שמעשי האונס לא בוצעו בברוטליות, וקובע כי טענה זו אינה יכולה להתקבל "בשל נסיבות הביצוע", וציין בהקשר זה כי לאחר מעשה האונס, "משפיטר אותה והכין את הראיות, הייתה מלאכת השתקה, מקורביו המשיכו בדרכי מניפולציה".
נופך מיוחד בשל מעמדו
השופט קרא קבע שקצב ניצל את מעמדו כנשיא, "בניגוד לעמדת ההגנה כי עבירות המין היו ברף התחתון, לעבירות אלו יש נופך מיוחד מעצם קיומן בשירות הציבורי. לאלו יש להוסיף את הרשעתו של הנאשם בעבירות מין נוספות. הטרדה מינית בתחום יחסי עבודה חמורה מאוד, יחסי מרות מעצימים את כוחו של הממונה, פערי הכוחות מתעצמים במצבים כאלה".
"הנאשם הוא סמל. העובדה שקצב ביצע את מעשיו בעת שכיהן בתפקיד הרם הוא סיבה לחומרה", ציטט ראש ההרכב, השופט ג'ורג' קרא, מעמדת הפרקליטות. ההגנה טענה מנגד כי "התקשורת חרצה את דינו במעין משפט שדה". על כך אמר השופט כי "חלק מהפרסומים חטאו, חלק סיקרו את הפרשה" וכי "ברור שהסבל, הבושה והכלימה לאשתו ילדיו הינו סבל".
הפרקליטות ביקשה לגזור קלון על קצב ומאסר משמעותי, משום ש"עבירת האונס פוגעת ומחרבת נפשו של אדם" ומשום ש"הטרדתן המינית של המתלוננות רמסה את כבודן", וכן משום שקצב ב"דפוס פגיעה חוזר ונשנה במתלוננות". התביעה ציינה לחומרה את ריבוי המעשים. מנגד, טענו פרקליטיו כי "קצב אינו יוצא מביתו דמותו הפכה ללעג ולקלס חי מת". בזמן שהשופט חרץ את דינו, קם הנשיא לשעבר מספסל הנאשמים, ללחוש דבר מה באוזנו של פרקליטו, ציון אמיר. ההגנה, כך ציין השופט קרא, ביקשה לזכור את פעילות הציבורית לקולא. השופט קרא ביטל טענה זו, וקבע כי "משקלן של עברו הנקי של הנאשם, מקלות רק במעט במקרה הזה".
בדעת מיעוט: הגבולות נחצו
השופטת יהודית שבח היתה בדעת מיעוט, וקבעה שניתן היה להסתפק בעונש מופחת ובפיצוי כספי כפול למתלוננות: "שפיטה מוקדמת של הנאשם על-ידי התקשורת מעמידה את הנאשם בעמדת פתיחה רעועה". קצב הרכין את ראשו בבכי ובהה בשולחן, בשעה שהשופטת שבח קבעה כי "שפיטת הנאשם על-ידי הציבור היתה המשך ישיר להתבטאויות אומללות של היועץ המשפטי, עדים התראיינו בחופשיות והגבולות נחצו".
שלא כמנהגו, בחר הבוקר משה קצב להיעדר מתפילת שחרית בבית הכנסת הסמוך לביתו. במקום זאת, הגיעו לביתו בקריית מלאכי מתפללים כדי להשלים מניין. אחיו וחבריו של קצב התפללו עמו רגע לפני היציאה לתל-אביב. בבית הכנסת הסמוך לביתו של קצב, בו הוא נוהג להתפלל מדי בוקר, הביעו המתפללים שהגיעו לתפילת השחרית תמיכה בנשיא לשעבר. קצב נכנס לבית המשפט מהכניסה הראשית, בליווי פרקליטיו, ציון אמיר ואברהם לביא. אחרי שחיבק את מקורביו, עמד באולם וסביבו טבעת של בני משפחתו - ליאור אחיו ושלושת בניו.
עיקרי הכרעת הדין
קצב הורשע כי אנס את א' ממשרד התיירות בלשכתו בתל-אביב, ולא נענה להפצרותיה לחדול. הנשיא לשעבר טען כי האירוע כלל לא אירע, אך השופטים קבעו כי הוא "התרחש גם התרחש" וציינו כי "בפרק הזמן שחלף נתגלו ראיות חדשות התומכות בגרסת המתלוננת". לדברי השופטים, עדי ההגנה התגלו "כמשענת קנה רצוץ".
מקרה האונס השני אירע במלון בירושלים, כחודשיים לאחר האירוע בלשכה. קצב זימן את א' לחדרו, שם מצאה אותו כשאינו לובש מכנסיים. השופטים קבעו כי קצב, שאנס את א' לאחר שהדף אותה על המיטה, פעל באלימות במקרה זה. במקרה אחר, הגיע לדירתה ואחז בחזה בניגוד לרצונה. על כך הוא הורשע בביצוע מעשה מגונה בכוח.
קצב הורשע גם בביצוע מעשה מגונה והטרדה מינית של ל' ובהטרדה המינית של ה', עובדת בית הנשיא. בפגישות עבודה שקיים עם ל', נהג להעיר לה הערות אישיות, על כך שהיא "חמודה, שיש לה "עיניים יפות", שהיא "לבושה יפה היום", ואף העיר שיש לה "שפתיים חושניות".
השופטים תיארו לאורך כל הכרעת הדין את קצב כמי שפעל בשיטה בעלת דפוסים קבועים, "שראשיתה בקירוב ומתן הרגשת רוממות, תוך ניסיון לגבות תמורה מינית, וסופה, עם בוא הסירוב, בריחוק, מידור והשפלה, עד לפיטורין". הם הוסיפו שעדותו של הנשיא לשעבר היתה "זרועה שקרים, קטנים או גדולים, והצטיינה לכל אורכה במניפולטיביות ובהעלמת מידע".