קצינת מבחן: מוצרים חדשים במטבח

המוצרים החדשים, הגודשים את המדפים, מנסים מִחָד להקל על העצלנים שבחבורה ומאידך להתחכם ולהציע שילובים מיוחדים. בדקתי שלל מוצרים עבורכם, המסקנות לפניכם.

ממרחים שמורחים 

מה: מטבלים מצוננים מסדרת "אחלה" של "שטראוס"

כמה: 13 שקלים לצנצנת קטנה במשקל 140 גרם. להשיג בכל רשתות השיווק. כשר בהשגחת הרב וייס, בני דרום.

דבר היח"צן: "שטראוס מגישה חמישה מוצרים מצוננים בקטגוריה חדשה תחת המותג אחלה, לשימוש כמטבלים, כבסיס לפסטה, לשדרוג כריכים ועוד: עגבניות מיובשות סיציליאניות, פסטו בזיליקום ואגוזים איטלקי, טפנד זיתים יווני, אריסה טוניסאית וסחוג תימני. המוצרים עשויים מהרכיבים הטובים ביותר".

במה עסקינן? מרוב נסיונות להתחכם, "שטראוס" קצת נסחפו: אין דבר כזה טפנד זיתים יווני, משום שטפנד הוא מאכל פרובנסלי. בנוסף, לכתוב טפנד זיתים זה כמו לכתוב סחוג פלפלים חריפים. טפנד מכינים מזיתים. פסטו הוא ממרח בזיליקום, צנוברים, פרמזן ושמן זית, כך שאין צורך לכתוב פסטו בזיליקום. המדקדקים מציינים דמוי-פסטו כשמדובר בעשב תיבול אחר. למרבה הצער, הפסטו של שטראוס מורכב מאגוזי קשיו (נו, בטח, 100 גרם צנוברים עולים עכשיו 29 שקלים!) ואין בו פרמזן ושמן זית אלא שמן קנולה. איטלקי זה לא. ומה בדיוק סיציליאני בעגבניות המיובשות? סלחו לי על הסקפטיות אבל אני די בטוחה שהעגבניות הללו גדלו באיזה שהוא שדה בדרום הארץ ולא יובאו במיוחד מסיציליה. אם הכוונה היא להשראה סיציליאנית, הרי שהניסוח אינו נכון.

כיאה למוצרים תעשייתיים, על אף שהם נמכרים בקירור, אפשר למצוא בהם שלל תוספים תעשייתיים, כגון: מווסתי חומציות, חומרים משמרים, חומצת לימון, חומרים מייצבים ועוד.

שלב הניסוי: למרות הרתיעה מהשמות הפומפוזיים ומהתוספים התעשייתיים, הממרחים דווקא די מוצלחים: ממרח העגבניות המיובשות טעים מאוד, כמוהו גם הטפנד. האריסה והסחוג בסדר – ורק הפסטו אינו מוצלח. מרקמו אינו חלק כפי שאמור להיות (האגוזים קצוצים דק) וטעמו בינוני ומטה.

לסיכום: לכו על שני הראשונים.

(צילום: יעל גרטי)

אצה לה הדרך

מה: פסטה בטעם אצות היג'יקי (יצרן: "מוזו קיטהקו", אוסקה. יבואן: "טוב טבע")

כמה: 16 שקלים לאריזה במשקל 250 גרם. להשיג בכל בתי הטבע.

במה עסקינן? המוצר מכיל קמח מלא, אבקת אצות היג'יקי, מלח ים ושמן שומשום – כך שמדובר במוצר שניתן להגדיר "בריאותי".

שלב הניסוי: אני מניחה שרובכם סבורים שאין לצרוך כעת אף מוצר מזון שמקורו ביפן בימים אלה, אך את הפסטה הזו קניתי כבר לפני כמה שבועות. הוראות הבישול שעל גבי האריזה דרשו רק 2-3 דקות בישול והזהירו מפני בישול יתר, אך 3 דקות ניפקו פסטה קשה, כך שבישלתי את הפסטה 5 דקות נוספות. לפסטה לא היה ריח של אצות וגם לא טעם של אצות, ולמעשה לא היה לה טעם של כלום, כך שדווקא אם מישהו רוצה לצרוך פסטה מקמח מלא מבלי לחוש בקמח המלא או אצות מבלי לחוש באצות, זהו פתרון חביב.

לסיכום: אפשר.

(צילום: יעל גרטי)

פוטו קצח

מה: שמן קצח טהור בכבישה קרה של "נס שמנים"

כמה: 129 שקלים לבקבוק בנפח 250 מ"ל. להשיג בבתי הטבע המובחרים. כשר.

דבר היח"צן: "חברת 'פיור' משיקה שמן קצח טהור, העובר תהליך סינון כפול ומכיל ריכוז שיא של חומצה לינולאית (57.8%), שהיא חיונית לגוף. תהליך ייצור השמן מתבצע בעזרת מכונות הנחשבות כקטנות בעולם. בייצור שכזה השמן ממוצה בכבישה קרה, שבה הטמפרטורה אינה עולה על 40 מעלות, מה שמקנה לו איכויות נדירות. השמן מופק מזנים אפריקאים של קצח, הידועים כאיכותיים מסוגם, עשיר בחומצות שומן מסוג אומגה 6 ו-9 ונחשב לשמן הבריאות האולטימטיבי". היחצן ממשיך ומתאר את איכויותיו הבריאותיות של השמן.

שלב הניסוי: לשמן יש ריח חזק, ואף מעט חריף. טעמו גם הוא מעט חריף, מסוג החריפות שיש לחרדל, למשל. הוא בהחלט אכיל, והשתלב בסדר גמור עם סלט עגבניות, אך אני אמשיך, ברשותכם, לתבל את הסלטים שלי בשמן זית. מבחינה קולינרית, אין כאן תגלית גדולה, אך מי שמאמין בסגולותיו הבריאותיות ויכול להרשות לעצמו את מחירו הגבוה יכול בהחלט לאכול 1-2 כפיות ביום, כמומלץ על-ידי היצרן.

לסיכום: אפשר.

קמח שוקו

מה: קמח תופח בטעם שוקולד של "אסם"

כמה: 4-5 שקלים לחבילה במשקל 350 גרם. להשיג בכל רשתות השיווק, כשר בהשגחת בד"צ.

דבר היח"צן: "אסם מתרחבת בתחום עזרי האפייה ומשיקה קמח תופח בטעם שוקולד, שפותח במטרה להעשיר ולהדגיש את טעמן של עוגות שוקולד".

שלב הניסוי: הכנתי את עוגת השוקולד הקבועה שלי (המתכון של מיכל אברמס ז"ל) לאירוע משפחתי. שאלתי מבוגרים וילדים האם חשו בדבר מה שונה מהעוגה שאני מכינה בדרך כלל לימי הולדת: התשובה היתה שלילית. גם אני לא חשתי בשינוי.

לסיכום: לא הכרחי.

(צילום: יעל גרטי)

בצלים לעצלנים

מה: שאלוט קלופים של "חוות תקוע"

כמה: 16-19 שקלים למגשית במשקל 250 גרם (6 יחידות). להשיג ברשתות השיווק ובחנויות המובחרות. כשר למהדרין.

במה עסקינן? אין משימה מעצבנת יותר מקילוף שאלוט, על שום גודלו המזערי וקליפתו הדקה. "חוות תקוע" החליטה להושיע את העצלנים (כמוני) והיא מגישה שאלוט מקולף, מוכן לשימוש מיידי, כל שצריך או לקרוע את אריזת המוצר ולקצוץ דק דק. מוצאו של השאלוט הנוכחי מאירופה, אך בקיץ, כך הובטח לי, יופץ שאלוט ישראלי קלוף.

שלב הניסוי: המוצר דורש קירור וחיי המדף שלו הם כ-10 ימים. כיוון שלא טרחתי לקרוא את האריזה והשארתי את השאלוט בטמפ' החדר, שמחתי לגלות שהוא שרד במשך שבועיים מבלי להינזק ממש. שילבתי את השאלוט בסלט עגבניות, עם שמן זית, והתוצאה היתה, כצפוי, נהדרת. מבחינת המחיר, אגב, ההבדל הוא לא גדול: חבילת רגילה של שאלוט שאינם קלופים עולה כ-15 שקלים במרכולים.

לסיכום: נחמד מאוד.

כבר קלוף (צילום: יעל גרטי)

וניל צרפתי? אין דבר כזה

מה: פודינג בטעם וניל צרפתי של "אסם"

כמה: 4.5-5.5 שקלים לאריזה במשקל 80 גרם. להשיג בכל רשתות השיווק, כשר בהשגחת בד"צ.

דבר היח"צן: "זהו פודינג בטעם וניל מודגש ואיכותי. הפודינג הינו בעל מרקם אוורירי ונימוח, ומתאים לגיוון מילויים וציפויים לעוגות וכן להעשרת קינוחים". המוצר מכיל סוכר, עמילן מעובד, חומרים מווסתי חומציות, אבקת סירופ תירס, חומרי טעם וריח, צבע מאכל (רכז גזר).

שלב הניסוי: הכנתי פודינג על בסיס חלב, מאכל שאכלתי די הרבה בילדותי. המרקם היה שונה מהזכור לי בפודינג הוותיק, אוורירי יותר, אך הטעם דומה למדי. לא חשתי בטעם איכותי יותר של וניל, וודאי שלא בטעמו של וניל צרפתי, משום שאין דבר כזה - וניל אינו גדל בצרפת. בשימוש היחיד שיש לי במוצר זה, בערך אחת לשנה (בהכנת הקצף עבור עוגיות שושני קצף), סבורתני שלא יירשם הבדל בין פודינג זה לפודינג הרגיל.

לסיכום: לא הכרחי.

דולסה דה לצ'ה לייט?

מה: ריבת חלב מופחתת שומן (היצרן: "סן איגנסיו", ארגנטינה, היבואן: עבור מותג "לה קרמרי" של סיימן)

כמה: 18 שקלים לצנצנת במשקל 450 גרם. להשיג במעדניות ובחנויות נבחרות. כשר למהדרין, באישור הרבנות הראשית לישראל.

דבר היח"צן: ריבת חלב מתוצרת ארגנטינה, ברמת שומן מופחתת מן המקובל בשוק כיום. ריבה זו מיוצרת בשיטה המקורית, מחלב ניגר אמיתי ולא מאבקת חלב, כנהוג בייצור מרבית המוצרים המתחרים. עובדה זו מבטיחה איכות גבוהה וטעם דרום אמריקאי מקורי". 

במה עסקינן: המוצר מכיל חלב בקר מופחת שומן, סוכר, גלוקוז, וניל ונתרן ביקרבונט. השוואה בין ריבת חלב רגילה וריבת חלב לייט מגלה הפרש עצום באחוזי השומן: בריבת החלב ברגילה יש 8.1% שומן ובריבת החלב מופחתת השומן יש רק% 0.5 שומן. יש לזכור כי מופחת שומן אין פירושו דיאטטי: 100 גרם מכילים 282 קלוריות, כך שאם במקרה חיסלתם את הצנצנת יצאתם בנזק קלורי של 1269 קלוריות (שזה כמו לאכול 127 מלפפונים, או לחליפין: סך הקלוריות שאישה ממוצעת אמורה לאכול ביום שלם של דיאטה).

שלב הניסוי: מרקמה וטעמה של ריבת החלב החדשה פשוט מצויינים. אשמח להשתמש בה בעתיד להכנת אלפחורס, עוגת ריבת חלב (כזו או כזו) ועוד מיני מתוקים.

לסיכום: מומלצת בחום.

מופחתת (צילום: יעל גרטי)

עסק פריך

מה: בצקים פריכים מרודדים קפואים של "מעדנות"

כמה: 20-23 שקלים לאריזה במשקל 900 גרם. להשיג ברשתות השיווק המובחרות. כשרות בד"צ בעלז.

דבר היח"צן: "חברת מעדנות משיקה בצק פריך למאפים מתוקים ובצק פריך למאפים מלוחים, מוכנים לשימוש מהיר, קל ונוח, החוסך זמן הכנה. הבצקים מתאימים להכנת קישים, טארטים עוגיות ומאפים ומגיעים באריזת נוחות, המחולקת לשני גלילים, 450 גרם כל אחד, לשימוש חסכוני ונוח".

במה עסקינן? הבצקים הם בצקי פרווה, כלומר מורכבים ממרגרינה. בנוסף הם מכילים שפע של תוספים תעשייתיים כגון: חומרים משמרים, חומרים מווסתי חומציות, מלטודקסטרין ועוד. מהבצק המלוח אפשר להכין שלל קישים ומאפים נוספים; מהבצק המתוק אפשר להכין טארטים מתוקים ואף לקרוץ עוגיות, כפעילות משותפת עם ילדים.

שלב הניסוי: הבצק אמנם מרודד (בדומה לבצק עלים קפוא), אך לא מרודד דק דיו ולכן יש לרדדו עוד, לפי הצורך. הכנתי קיש חצילים קלויים ורוקפור מהבצק המלוח ואוזני המן במילוי ממרח חלבה (קנוי) מהבצק המתוק. העבודה על שני המאפים הללו היתה קלילה ומדהימה בנוחותה. מעולם לא הכנתי אוזני המן בכזו קלות וכיף ומעולם לא יצאו לי אוזני המן יפות כל כך. הקיש יצא יפהפה וטעים. אוזני המן יצאו חביבות - ולא מעבר לזה. ולמרות הנוחות והמהירות, עדיין אני מעדיפה בצק חמאתי, יותר עשיר בטעמים.

לסיכום: לשומרי כשרות ולמי שמורגל באפייה עם מרגרינה, זהו קיצור דרך נהדר.

(צילום: יעל גרטי)

יום כתום

מה: כורכום טרי של "חוות תקוע". 11-14 שקלים למגשית במשקל 120 גרם. להשיג ברשתות השיווק ובחנויות המובחרות, מאמצע חודש ינואר ועד חודש מאי. כשר למהדרין.

במה עסקינן: הכורכום ידוע כמעניק צבע צהוב לכל מנה – וגם כבעל סגולות בריאותיות רבות. לפני ארבע שנים סיפרתי על כך שניתן להשיג בארץ שורש כורכום טרי. בזמנו ניתן היה להשיגו ברשת "עדן טבע מרקט" בלבד: כעת משווקת "חוות תקוע" את שורש הכורכום הטרי לרשתות השיווק, כך שניתן למצאו ממש ליד הבית. ניתן להוסיפו לכל תבשיל שאליו הייתם מוסיפים כורכום טחון: לתבשילי אורז, מג'דרה, עוף, ירקות ועוד. יש לאחסן בטמפרטורת החדר.

שלב הניסוי: ראשית, שמחתי לגלות שהכורכום שרד אצלי בבית, בטמפ' החדר, במשך שבועיים, ללא כל שינוי במצבו. כדי ליהנות מהכורכום הטרי יש לקלפו ולגררו בעזרת פומפייה דקה ישר לתוך התבשיל. אני הקפצתי פרוסות קישואים בשמן זית, הוספתי כפית כורכום טרי מגורר, מלח ופלפל שחור גרוס גס (יש הטוענים כי פלפל שחור מגביר את ספיגת הכורכומין, שהוא המרכיב הפעיל בכורכום). הכורכום הטרי לא צבע את הקישואים בצהוב-כתום, כפי שעושה הכורכום הטחון, כי אם ניקד את הקישואים בכתום. אולי בגלל שכבר חלף זמן-מה מאז נקטף, עצמתו לא היתה חזקה מעצמתו של הכורכום הטחון וטעמו לא השתלט כלל על התבשיל. התוצאה היתה מצויינת ואין ספק כי אמשיך להשתמש בשורש הטרי.

לסיכום: מומלץ מאוד.

(צילום: יעל גרטי)

לבדוק שמן?

מה: שמנים בטעמים של "יד מרדכי"

כמה: 19.5 שקלים לבקבוק בנפח 250 מ"ל. להשיג בכל רשתות השיווק. כשר פרווה למהדרין בהשגחת בעל"ז.

דבר היח"צן: "חברת 'יד מרדכי' משיקה סדרה ייחודית של שמני זית מתובלים, לתיבול והעשרת מגוון מנות במטבח הביתי: שמן זית כתית מעולה בכבישה קרה עם חמיצות מרבית של 0.8% עם אורגנו וטימין (מומלץ לתבשילים, רטבי פסטה וירקות), שמן (כנ"ל) עם לימון וליים (מומלץ לתיבול סלטים ומנות קרות) – ושמן עם שום, ג'ינג'ר ובצל ירוק (מומלץ לתבשילי ירקות, בשרים ומנות אסייתיות). פיתוח המתכון, תוך התאמת סוג שמן הזית לתיבול המתאים, נמשך למעלה משנה, ונעשה בשיתוף השף עמיר אילן וצוות הטועמים המקצועי של החברה".

במה עסקינן? השמנים מכילים שמן זית ומיצויים של המרכיבים מעניקי-הטעם. הבקבוקים קטנים, כך שאפשר לנסות את הטעמים החדשים מבלי להוציא סכומים גדולים מדי.

שלב הניסוי: ריחו של שמן הלימון והליים נעים וטעמו מצוין. ריחו וטעמו של שמן האורגנו והטימין יותר תוקפני ועדיין מאוד מוצלח וטעים. ריחו וטעמו של שמן הג'ינג'ר ייקח אתכם במהירות לאסיה, אך מעט חזק לטעמי. שילבתי את שני הראשונים בסלט עגבניות ושמחתי לגלות ששניהם משתלבים נפלא.

לסיכום: שני הראשונים מאוד מומלצים. השלישי לחובבי הז'אנר.