משפטנים בכירים: העונש הולם את העבירות

כמעט תמימות דעים: משפטנים בכירים סבורים שעונשו של הנשיא ה-8 של מדינת ישראל, משה קצב, שנידון ל-7 שנות מאסר, הולם את העבירות שעבר. עם זאת, הפתיעה בכירת הפרקליטות והתובעת לשעבר במשפט קצב - עו"ד אירית באומהורן - כשאמרה ל-ynet שייתכן ששופטי הרוב היו צריכים לשקול את דעת המיעוט, שביקשה להקל בעונש: "אני מוצאת הרבה טעם בדברי השופטת שבח. בסך הכל מדובר בשנים בכלא, החשיבות אם מדובר ב-4, 5 או 7 פעוטה. בסופו של דבר, הנפגעות קיבלו את מבוקשן ועל כך אני שמחה".

• להורדת גזר הדין המלא - לחצו כאן
  

באומהורן תמכה בהעמדתו לדין בעבירות אונס ופרשה מהפרקליטות, לאחר שהתנגדה לעסקת הטיעון שנחתמה עמו בניצוחו של היועץ המשפטי לשעבר, מני מזוז. היא רואה בעונש מענה הולם לעבירותיו: "הן בהחלט ברף החמור יותר של הענישה, אני רואה כאן מגמה שנמשכה מהכרעת הדין החדה, הברורה והנחרצת, כך שגם גזר הדין לא משתמע לשתי פנים".

עונשו נקצב: דיווחים ופרשנות על יום הדין

• השופטים התעמתו: קצב לא שונה מטכנאי מקררים
• מבית הנשיא לכלא: 7 שנות מאסר לאנס משה קצב
• דמעות בבית קצב: "עצוב, בושה לקריית מלאכי"
• נשיא מאחורי הסורגים - הגיבו בפייסבוק
  

באופן אישי הסבירה באומהורן כי היא מרגישה סיפוק: "העמדה בה נקטתי מתחילה ולאורך כל הדרך - ואשר לא השתנתה - התבררה כנכונה לחלוטין, הן בפסק הדין והן בגזר הדין". לצד זאת, הביעה צער על ההתנהלות בגינה פרשה מהפרקליטות: "צר לי על ההתנהלות בנושא במהלך השנים ולמרות זאת, בסופו של יום, לא ניתן שלא להביע אנחת רווחה".

גם בכירה אחרת לשעבר בפרקליטות, עורכת הדין דבורה חן, לא הופתעה מהעונש: "העונש היה צפוי פחות או יותר, בהתחשב במעמדו, בתקדימים של בית המשפט העליון, בסוג ובריבוי העבירות בהן הורשע".

לדברי חן בקשת ההגנה להתחשב בנפילת קצב מאיגרא רמא לבירא עמיקתא נכונה בפן האישי, ובית המשפט התייחס אליה, אך התפקיד הבכיר אותו נשא, עלה על שיקול זה: "מדובר בעונש חמור ברמה האינדיבידואלית של הנאשם, אך בהתחשב בתקדימים בשורה ארוכה של פסיקות בהן העונש היה בעלי אופי דומה, ובהתחשב במעמדו הרם של הנאשם, עובדה שיש בה לרוב התייחסות לחומרה, הוא תואם לסוג הזה של העבירות".

ומה עם הנזיפה לתקשורת?

פרופ' יורם שחר מהמרכז הבינתחומי בהרצליה, המתמחה בדיני עונשין, משפט פלילי ובבית המשפט העליון, סבור שהעונש היה צפוי: "האירוע מאוד לא דרמטי. כל דבר שמתחת ל-4 ויותר מ-8 שנים היה מאוד מיוחד. יש כאן מסר נסתר - לנשיא או נבחר ציבור, אין קולא מיוחדת אך גם לא חומרה מיוחדת". ייתכן מאוד שעונש שווה היה ניתן "תחת השופט קרא שנוטה להחמיר", גם על נאשם אחר בעבירות דומות, שאינו נושא תפקיד רם, אך השתמש ביחסי מרות.

לצד זאת, מתח שחר ביקורת על שופטי הרוב, ותהה לאן נעלמה הצהרתם מהכרעת הדין על אפשרות שייקחו בחשבון "הגנה מן הצדק": "היום נראה כי שופטי דעת הרוב לא קיימו את הבטחתם".

באותו עניין תהה המשפטן הבכיר על שינוי המגמה בדעת הרוב: "השופטים נזפו בתקשורת בהכרעת הדין, תוך שימוש במילים קשות, ורמזו שהיא כמעט הכריעה את הדין, והיום דחו זאת על הסף". לדעתו, נקודה זו מעניקה לקצב אפשרות "של שינוי בבית המשפט העליון". שחר אינו מוציא מכלל אפשרות שההרכב המחמיר גם ביקש "לחנך את קצב": "ייתכן מאוד שדווקא השחצנות שאפיינה את קצב מאחורי הדלתיים, והזלזול שיוחס לו כלפי בית המשפט הוסיפו לו שנה או שנתיים".

עו"ד ד"ר חיים משגב תקף את מערכת המשפט על רקע גזר הדין. "על פניו מדובר באדם איום, עבריין סדרתי שהעונש נגדו מוצדק, אבל אי אפשר לחוות דעה על גזר דין שכזה, כאשר מתנהלים כמו החשוכות שבמדינות. התנהל כאן משפט מאחורי דלתיים סגורות, נעלם מעיני הציבור. נשיא הורשע בראיות לא ידועות, הפרוטוקולים לא פורסמו, עדי ההגנה הרבים שהביא קצב לא נשמעו ברבים, ובסופו של דבר ניתנה הכרעת דין שאף אחד לא יכול לדעת מה טיבה".

משגב תמה על התנהלות הפרקליטות: "איך היא נתנה יד להליך עקום כזה? בית משפט האמין למתלוננות, אבל אנחנו לא יודעים למה, ולא יודעים על פי מה. מערכת המשפט כולה על בכיריה ושופטיה ישבה על היום הספסל הנאשמים, חבל שכך ניראית המערכת במדינה, השופטת יהודית שבח נתנה לכך ביטוי חלקי. בשום מדינה מתוקנת זה לא היה קורה בדלתיים סגורות. בארה"ב נשיאים הועמדו לדין בפומבי, ביל קלינטון עבר הליך שפורסם ברבים, כולל שם המתלוננת".