12 סרטים יתמודדו בתחרות הישראלית בדוקאביב
הפסטיבל הבינלאומי לקולנוע דוקומנטרי, שייפתח ב-12 במאי, יציג השנה במסגרותיו השונות 25 בכורות לסרטים ישראליים
פסטיבל דוקאביב לקולנוע תיעודי ייפתח ב-12 במאי ויתארח השנה במקביל בסינמטק תל-אביב, באולמות בית ציוני אמריקה ובנמל תל-אביב. מתוך כ-70 הסרטים שהוגשו השנה לתחרות הישראלית, נבחרו 12 סרטי תעודה חדשים שמציגים גלריה מרשימה של נושאים ועוסקים בין השאר בשולי החברה הישראלית, בזהויות קרועות ובניסיונות הישרדות של יחידים בחברה מתפוררת. חבר הלקטורים שבחר השנה את סרטי התחרות כלל את סיני אבט, מנהלו האמנותי של פסטיבל "דוקאביב", ולצדו הבמאית איריס רובין ועורכת הסרטים נילי פלר.
בין סרטי התחרות: "געגוע", שמחזיר את הבמאי אפי בנאי לשכונת ילדותו בכפר שלם ואל מצוקת שכניו שעומדים בפני פינוי מבתיהם ללא פיצוי. הבמאי ממשיך משם במסע אל שורשי משפחתו ואל סיפורה של אמו שעלתה מאיראן וראתה בכפר העתק מדויק של כפר הולדתה באיספהן אליו חלמה לשוב.
"דומא" בבימויה של השחקנית עביר זיבק חדד עוקב אחרי מסע הופעות בכפרים ערביים ברחבי הארץ, שמפגיש אותה עם נשים שחוו פגיעה מינית ומעזות לספר על כך למצלמה. "החולמות" של אפרת שלום דנון מתבונן בתופעה חדשה בחברה החרדית שבה נשים, שמעולם לא צפו בסרט בקולנוע, יוצרות סרטים ומקרינות אותם בפני נשים חרדיות אחרות.
"טרילוגיה אוזבקית" בבימויו של אבישי סיון, מלווה שלושה דורות של גברים במשפחה שעלתה מאוזבקיסטן לישראל בשנות השבעים ונוגעת בקשיי הקליטה, בניסיונות כושלים להשתלבות בחברה הישראלית ובניכור שהופך לעקרות רגשית. "מדי יום" בבימויה של איה סומך מלווה הכאב המפריד בין העולם לבין אישה בת 84, ניצולת שואה ששכלה את בנה הבכור בישראל.
"הסיפור האחרון של פרנץ קפקא" בבימויו של שגיא בורנשטיין עוקב אחרי הסכסוך הספרותי הפוליטי רווי היצרים בין ישראל, גרמניה ואווה הופה, השומרת על עזבונו של אחד גדולי הסופרים במאה ה-20. "הצלמניה" בבימויה של תמר טל מספר את סיפורה של חנות הצילום המיתולוגית של רודי ויסנשטיין ואת המאבק על המשך קיומה מול כרישי הנדל"ן בתל אביב.
"קרוע" בבימויה של רונית קרצנר שבמרכזו כומר קתולי פולני שגילה כי נולד להורים יהודים ויצא למסע שורשים שמסתיים בקיבוץ דתי בישראל. "רחוקים" בבימוי עדי ברש ורותי שץ מלווה משפחה פלסטינית של משת"פ לשעבר שחיה בדוחק בשכונת נווה שאנן בתל אביב ומבקשת לקבל הכרה בתרומתו של אבי המשפחה לביטחון המדינה. הסרט חושף תמונה עגומה של דיכוי ואפליה, קיום בחוסר שייכות ומאבק יומיומי ברשויות ובמשטרה.
"רעות" בבימויה של סיגל עמנואל מספר את סיפורה הטרגי של אם צעירה שמחפשת בית ומחסה לילדיה בכפר ערבי כשבנה הבכור נמסר על ידי שירותי הרווחה למשפחה דתית המתגוררת בהתנחלות. הסרט מתעד את מאבק ההישרדות שלה ואת מערכת היחסים המיוחדת הנרקמת בינה לבין האם המאמצת.
שני סרטים נוספים שיוקרנו במסגרת התחרות, נוצרו כחלק מסדרה עתידית בשם "ההורים שלי" שתעלה בחודשים הקרובים ב-yes דוקו ומציעה הצצה אינטימית אל מאחורי הקלעים של המשפחה הישראלית. לתחרות הישראלית בפסטיבל "דוקאביב" הוגשו שלושה פרקים מתוך הסדרה אך רק שניים נבחרו להשתתף בה. זו הפעם הראשונה בה מתמודדים במסגרת התחרות הישראלית סרטים שהם למעשה פרקים מתוך סדרת תעודה טלוויזיונית.
"שנטי ומרטין - פרויקט ההורים שלי" שביים במסגרת זו השחקן ג'ייסון דנינו הולט, מפגיש את הבמאי עם אמו, שמתגוררת מאז שעזבה את הבית לפני כשלוש שנים בחושה בחופי סיני. הסרט מציג מערכת יחסים טעונה ואת סיפורה של האם שעזבה את חיי הביטחון והנוחות כדי ללכת עם התשוקות שלה. סרט נוסף מתוך הפרויקט הוא "תמי ויענקל'ה" של ניר הורוביץ שעוקב במשך שלוש שנים אחרי מערכת היחסים בין אביו, החולה בפרקינסון לבין אימו, המטפלת בו ומציג גם רגעי חולשה בהם מתחלפת החמלה באכזריות וגם את רגעי החסד בהם חוזרת האינטימיות בין זוג שהפך מגבר לאישה למטפלת ולחולה.
במקביל לתחרות יקיים הפסטיבל הקרנות מיוחדות לסרטים ישראליים נוספים ובהם: "ג'נט" בבימויה של רות וולק שמספר את סיפור חייה של ג'נט אורדמן ז"ל, מייסדת ומנהלת להקת "בת דור" ובית הספר שפעל לצדה ובת זוגה במשך שנים ארוכות של הברונית בת שבע דה רוטשילד; "לאה גולדברג בחמישה בתים" בבימויו של יאיר קדר מספר בחמישה בתים ותוך שימוש באנימציה, בארכיונים נדירים ובצילומי סטילס את סיפורה של אחת הכותבות הפוריות והמשפיעות בשפה העברית; "פלטשקעס" בבימויו של עפר ינוב עוקב אחרי חמש שנים בנות שבעים והילך שמבקשות להעלות במשותף מופע מחול מקצועי שיקרא תגר על הגיל ומגבלותיו.
הקרנה מיוחדת נוספת תתקיים במסגרת הפסטיבל לסרט "זיכרונות משפט אייכמן" של דוד פרלוב שעבר רסטורציה במימון הפורום לשימור הזיכרון האודיו ויזואלי בישראל לציון יובל למשפט. הסרט בונה שכבות של זיכרון כמסמך קולנועי היסטורי ובמסגרתו קיים פרלוב בדירתו בתל אביב, בשנת 1979, ראיונות עם ניצולי שואה ובני הדור השני שמתייחסים לשינוי שחולל המשפט ביחסה של החברה הישראלית לשואה ולניצולים ולהשפעותיו על חוויותיהם האישיות והמשפחתיות.