לא מתכוננים לרעש אדמה: "דגל אדום לממשלה"
בדו"ח חמור על היערכות המדינה לרעידות אדמה תוקף המבקר את הממשלות לדורותיהן, וקובע כי הן הביאו ל"מחדל חמור ומתמשך". למרות שלל ועדות ותוכניות, דבר לא נעשה כמעט, והליקויים רק החריפו. הוא מזכיר כי בפעם שעברה התנהלות כזו הסתיימה באסון הכרמל, ומזהיר: "אין לנו רגע אחד נוסף"
"דגל אדום בפני ראש הממשלה וממשלת ישראל", כך מכנה מבקר המדינה, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, את הדו"ח העוסק במוכנות ישראל לרעידות אדמה, שהוגש הבוקר (יום ד') לוועדה לענייני ביקורת המדינה ומתפרסם כעת. בזמן שביפן עוד סופרים את המתים ובניו-זילנד ממשיכים לשקם את ההריסות, המבקר מתריע על מחדל חמור ומתמשך בנושא המוכנות לרעידות אדמה בישראל.
לקריאת הדו"ח המלא - לחצו כאן
לינדנשטראוס מצא כי למרות דו"חות ביקורת, שפורסמו ב-2001 ו-2004 ושהתריעו על מחדלים חמורים - כמעט דבר לא נעשה. המבקר קרא לראש הממשלה, שר הפנים ושרים נוספים לפעול לאלתר בנושא זה. "לדאבון הלב, מוצא את עצמו משרד מבקר המדינה מתריע בשער, זה כ-20 שנה, בסדרה ארוכה של דו"חות בנושא מחדל ההיערכות לרעידות אדמה בישראל", כתב המבקר במבוא לדו"ח.
המבקר לינדנשטראוס מגיש את הדו"ח לח"כ יואל חסון (צילום: גיל יוחנן)
"בביקורת זו נמצא, שליקויים משמעותיים בתחום זה לא תוקנו ואף החריפו.
ממשלות ישראל לדורותיהן הביאו לידי מחדל חמור ומתמשך לאורך שנים בטיפול בהיערכות ובמוכנות לאסון רעידת אדמה".
הוא הצביע על תקצוב חסר וקיצוצים בתקציב במשך שנים, "שנעשו בלא שנבחנה באורח מקיף השפעתם על ההיערכות לחירום, והביאו לפגיעה קשה בתחום זה". לינדנשטראוס כתב עוד במבוא לדו"ח, כי הוא ערך את הביקורת נוכח חשיבותו הרבה של הנושא והשפעתו הישירה על חיי אדם ורכוש, לאור הממצאים המשמעותיים והחמורים שעלו בביקורות קודמות, ונוכח הדחיפות והנחיצות הרבה בקידום הטיפול בנושא - כיוון שישראל נמצאת באזור המועד לרעידות אדמה.
המבקר הזכיר את הדו"ח שפורסם לאחר אסון הכרמל, על המחדלים הקשים במערך הכבאות. "אל מול העובדה כי מסקנות מפורשות של דו"חות קודמים לא יושמו, עולה החשש, כי דרך הטיפול בתחום חיוני זה היא בחינת סימפטום של פגם מערכתי בדרכי הניהול וקבלת ההחלטות ברמה הלאומית, שעלול לחול גם בטיפול בעניינים חיוניים אחרים".
"נדרשת לאלתר פעולה נחרצת"
הדו"ח מתפרסם פחות משבועיים לאחר רעידת האדמה החזקה ביפן שעוצמתה היתה 9 בסולם ריכטר. שם, ברעידה החמישית בחוזקה ב-100 השנים האחרונות, היערכות מוקדמת מנעה אסון גדול יותר. מדובר בדו"ח שלישי על היערכות
לרעידות האדמה המתפרסם בתוך עשור. את המבוא סיכם המבקר במילים "אין עומד לרשותנו אף רגע אחד נוסף, ונדרשת לאלתר פעולה נחרצת, בבחינת 'יפה שעה אחת קודם'".
מסתבר כי בארץ מקימים ועדות, מסיקים מסקנות ומציעים דרכי פעולה - אך התוכניות נשארות בדרך כלל על הנייר ובחדרי הוועדות. המבקר כתב כי לאחר פרסום הדו"ח בשנת 2001 החליטה הממשלה להטיל על ועדת ההיגוי לדון בליקויים ולהציע דרכים לתיקונם - בין היתר בנוגע לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה, בקרת העמידה בתקנים אלה ואכיפתם, קביעת סדר עדיפויות לטיפול באזורים המועדים לרעידות אדמה ודרכי הטיפול במבנים ובמתקנים הנמצאים בסיכון. כמעט עשור חלף, ומה מצא המבקר? "ממצאי המעקב מלמדים כי משרדי הממשלה לא תיקנו את מרבית הליקויים", כתב.
בדו"ח מ-2001 נאמר כי התקציבים שאושרו להיערכות לרעידות אדמה בשנים שקדמו לפרסום הדו"ח הראשון, יועדו להכנת תרחישי רעידות אדמה, לפיתוח כלי תכנון ולהקמת מאגרי נתונים - אך לא הוקצו כלל תקציבים לחיזוק מבנים ותשתיות. חלפו ארבע שנים, ובאפריל 2005 החליטה הממשלה למנות ועדת מנכ"לים, שתמליץ לממשלה בדבר הכלים הנדרשים כדי לעודד את חיזוקם של המבנים שכבר הוקמו - כדי להבטיח את עמידותם בפני רעידות אדמה.
חיזוק מבני הציבור אושר, הכסף לא זרם
באוגוסט 2006 הגישה ועדת המנכ"לים את המלצותיה, כאשר העדיפות ניתנה לחיזוק מבני חינוך ובריאות. באותו חודש אישרה ועדת השרים את ההמלצות. התקציב לחיזוק המבנים היה צריך להתקבל בדיוני התקציב לשנת 2007. המבקר מצא כי הממשלה לא ביצעה את החלטתה שלה ולא דנה בנושא, לא במסגרת הדיונים על התקציב לשנת 2007 וגם לא במסגרת הדיונים על התקציב לשנת 2008.רק ביולי 2008 החליט הקבינט להקצות 3.5 מיליארד שקלים, בפריסה ל-25 שנים, החל משנת 2009, לצורך חיזוק מבני ציבור. באפריל אשתקד הודיע יו"ר ועדת ההיגוי, ד"ר אבי שפירא, לשרים
אבל, זה לא המקרה היחיד שבו ההמלצות נשארו על הנייר. בדצמבר 2007 הקימה הכנסת ועדה מיוחדת לבדיקת ההיערכות והמוכנות לרעידת אדמה. בראש הוועדה עמד שר הרווחה כיום, משה כחלון. הוועדה הגישה ביוני 2008 דו"ח לכנסת, בו נכתב כי ישראל אינה ערוכה כראוי לרעידות אדמה. בין היתר נקבע כי על הממשלה לבדוק ולחזק מבנים, ולעודד חיזוק מבנים באמצעות תוכנית תמ"א 38. ומה מצא מבקר? "לא נמצא כי הממשלה על משרדיה התייחסה למסקנות הדו"ח או המלצותיו".
בין מבני הציבור שהמבקר מצא כי היו תוכניות לחזק אותם, אך הן לא בוצעו בפועל - כמה בתי חולים. במסמך של משרד ראש הממשלה מספטמבר 2003 נאמר כי סקר ראשוני שעשה משרד הבריאות מלמד שמרבית המבנים בבתי החולים פוריה בטבריה, זיו בצפת ובני-ציון ורמב"ם בחיפה ייהרסו בעת רעידת אדמה. חמש שנים לאחר מכן דיווח מנכ"ל משרד הבריאות לוועדה מיוחדת כי מבנים רבים המשמשים את המערכת ישנים מאוד ואינם בנויים לפי תקני בנייה. ומה קרה? המבקר מצא כי גם בסוף שנת 2009, יותר משש שנים לאחר שנשלח המסמך, לא חוזקו בתי החולים בפני רעידות אדמה. משרד הבריאות הסביר כי יש תוכניות, אבל לא תקציב.
בבתים פרטיים: ההכשרה לקבלנים לא נאכפה
בנוסף התייחס המבקר לדירות מגורים שבבעלות המדינה. מנתוני משרד השיכון עולה כי 2,110 דירות שהוא בנה בקריית-שמונה ו-2,420 דירות בטבריה, בצפת ובבית-שאן אינן עומדות באמות המידה שקבעו הסוקרים לעניין העמידות ברעידות אדמה. רובן משום שיש בהן קומת עמודים, המוגדרת "קומה חלשה". וגם כן העדיפו שלא לעשות. המבקר כתב כי לא חל כל שינוי ומשרד הבינוי והשיכון כמעט ולא פעל לחיזוק מבנים, לרבות בניינים של הדיור הציבור שהם רכוש המדינה. המבקר מצא כי בשנת 2009, באיחור
של 13 שנים, תכנן המשרד את חיזוקם של מבנים באותן ערים בצפון. אולם, הממשלה לא הוקצתה תקציבים ולכן המבנים לא חוזקו. מי שכן מתכנן לחזק כעת מבנים באותם אזורים הוא המשרד לפיתוח הנגב והגליל.
המבקר קרא לאותן רשויות לפעול ולהכריז על אותם מבנים כמסוכנים ואף להרוס אותם במידת הצורך. "מן הראוי שהעיריות של אותן ערים יכריזו על מבנים אלה מבנים מסוכנים לפי חוקי העזר להריסת מבנים שלהן, ויקצבו למשרד הבינוי והשיכון, שהוא הבעלים של רוב המבנים, פרק זמן מוגבל לחיזוקם", כתב מבקר המדינה.
גם בפיקוח על מבנים בבעלות פרטית מצא המבקר ליקויים לא מעטים. המבקר מצא כי מאז שנת 2001 משרד הבינוי והשיכון לא פעל לאכוף על קבלנים את חובתם לקבל הכשרה בנושא כנדרש בהחלטת הממשלה, אלא הסתפק בביצוע מחקרים. בנוסף, בספטמבר 2006, לאחר מלחמת לבנון השנייה, אישרה הממשלה "לשלב בפעולות השיקום המתבצעות בצפון גם את החיזוק מפני רעידות אדמה". ומה קרה? "הביקורת העלתה כי החלטה זו לא בוצעה", כתב המבקר.
ומסתבר שלא רק תקציב מעכב ביצוע פעולות. המבקר מצא כי מתחילת שנת 2008 עסק המשרד להגנת הסביבה בפיתוח טכניקה שתסייע לקבוע תנאים להיערכות לא רק לרעידות אדמה, אלא גם לפגיעות שמקורן במלחמה, במתקנים ובהם חומרים מסוכנים. ומה קרה בפועל? מסתבר שלמשרד יש הרבה זמן. "עד פברואר 2010 לא הושלם הטיפול בנושא, אף שמדובר בפעולה שאינה מחייבת הקצאת משאבים מטעם המדינה".
המבקר גם הזהיר מאסון סביבתי, בעיקר במפרץ חיפה. "אתרים שונים במדינה, בייחוד באזור מפרץ חיפה, הם עתירי מתקנים המכילים חומרים מסוכנים. פגיעה במתקנים אלה עלולה לגרום לפליטה לאוויר של גזים רעילים - למשל אמוניה - המסוכנים לאנשים הנמצאים בסביבתם; חומצות וחומרים אחרים עלולים לחלחל לאדמה, לפגוע בתשתיות ולחדור למי התהום".
תמ"א 38 לא משתלמת
המבקר גם הזכיר את תוכנית תמ"א 38, אך מצא גם שם ליקויים. "אמצעי העידוד לחיזוק מבנים המוצעים בתוכנית - בניית דירות נוספות במבנה המיועד לחיזוק, מכירתן והשימוש בתמורה למימון החיזוק, והכל בפטור ממסים והיטלים - אין בהם משום תמריץ מספיק לחיזוק של מבנים באזורי הפריפריה. בשל הביקוש הנמוך לדירות באותם אזורים וערך הקרקע הנמוך ייתכן שהתמורה ממכירת הדירות שייבנו לא תספיק למימון חיזוק המבנים ולהבטחת רווח סביר לקבלנים הבונים, והם יעדיפו לוותר על העסקה". המבקר גם כתב כי תמ"א 38 אינה הכלי היחיד להיערכות לרעידות אדמה, ויש לנקוט צעדים נוספים - בהם יישום תוכניות ממשלה. אגב, גם שר הבינוי והשיכון, אריאל אטיאס, אמר כי התוכנית נכשלה.
בפרק הסיכום כתב המבקר, כי ניתן אפוא לסכם ולומר שבעשור שעבר ממועד פרסומו של הדו"ח ב-2001 ועד מועד סיומו של המעקב לא חל שיפור ניכר בהיערכות המדינה לרעידת אדמה, ובכלל זה לא הוסדר תקצוב ההיערכות, אף שבפרק זמן כה ארוך היה אפשר להשיג התקדמות ניכרת בנושא.
תגובות: יש שיפור
מוועדת ההיגוי הבינמשרדית להערכות מפני רעידות אדמה נמסר בתגובה לדו"ח: "בעשור שעבר מאז פרסום הדו"ח הקודם של מבקר המדינה חל שיפור בהיערכות המדינה להגברת עמידותם של מבנים בפני רעידות אדמה. חיזוק מבנים קיימים הוא פן אחד בלבד מכלל ההיערכות המתבצעת, המתמקדת במניעת אסון שמקורו ברעידות אדמה. הפן האחר החשוב במיוחד הוא הטיפול בהבטחת עמידותם של בנינים ומתקנים חדשים".
עוד נמסר, כי "מהלך שנת 2009 השלימה הוועדה את הכנת הרשימה של כ-3,500 מבני ציבור המיועדים לחיזוק בהתאם לסדר קדימות על-פי קריטריונים שאושרו על-ידיי הממשלה. על פי החלטת הממשלה הוחל בהליך של בדיקה ותכנון החיזוק של בניינים המופיעים בראש רשימת מבני הציבור המיועדים לחיזוק. ב-2010 החל משרד החינוך בבדיקה של 58 בתי ספר. משרד הבריאות החל בתכנון חיזוק של הבנין המרכזי בבית החולים זיו בצפת, שלושה מבנים ברמב"ם בחיפה ובבני ציון בחיפה. המשרד לביטחון פנים החל בתכנון חיזוק של תחנות משטרה בנצרת וכרמיאל. נציבות הכבאות כבר בדקה 15 תחנות מתוך 24 שנבנו לפני 1980. במחצית השנייה של 2011, ועם השלמת שלבי הבדיקה והתכנון, יחל חיזוקם של כ-70 בנינים מכלל מבני הציבור, פעולות החיזוק תמשכנה בשנים הבאות"
בתגובת משרד הפנים התייחסו בין היתר למימון החיזוק. "אין באפשרותו של משרד הפנים לסייע תקציבית בחיזוק המבנים. כמו כן לא נראה נכון להעביר את האחריות בעניין ממשרד ממשלתי אחד למשנהו, ולטשטש בדרך זו את גבולות האחריות של הגורמים השונים בעניין ההערכות לרעידות אדמה".
בנושא תמ"א 38 אמר יוסי חסון, מנכ"ל החברה לחיזוק מבנים בישראל, כי "מימוש תמ"א 38 מחוץ לאזור המרכז אינו כדאי, ממשלת ישראל חייבת לעודד את מימוש התוכנית בכל רחבי הארץ".
במשרד הבינוי והשיכון אמרו: "מרבית הדו"ח מתייחס לתקופה של שנים ארוכות טרם כניסת השר הנוכחי לתפקידו, כאשר בשנתיים האחרונות נותן שר הבינוי והשיכון עדיפות מרובה לנושא זה הן במסגרת התקציב הדו-שנתי של 2009 והן במסגרת דיוני התקציב הדו-שנתי של 2011. משרד הבינוי והשיכון יזם מחקר שהוצג לפני שנה לועדת הפנים של הכנסת לפיו קיימות בארץ 810 אלף יחידות דיור הזקוקות לחיזוק, כאשר 70,000 מתוכן בישובים חלשים באזורי סיכון סיסמולוגי. מפני שאין כדאיות כלכלית לתמ"א 38 כיום באזורים אלו, הצגנו תוכנית שתגדיל משמעותית את כדאיותה ואף הוצע פתרון לפיו תהיה 'קופה סגורה' מהכנסות המדינה ממיסים מביצוע פרויקטים מכוח תמ"א 38 לצורך סבסוד ומתן מענה לחיזוק יחידות דיור באזורי פריפריה שהינם רגישים סיסמית וחלשים כלכלית. משרד האוצר מתנגד, ואנו נאבק לקידום התוכנית".
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
