הסיילונים פולשים לדפדפן: BSG Online
המשחק המקוון של באטלסטאר גלקטיקה לא ישנה את פני הגיימינג ולא כזה מלהיב. אבל היי, אפשר לחסל סיילונים במקום לגדל תירס בפארמוויל
בראשית היו בני האדם. בני האדם יצרו את הסיילונים. הסיילונים מרדו והרסו את 12 הפלנטות-מושבות של בני האדם, וגזרו על כמה אלפי הניצולים שיטוט ממושך בחלל בחיפוש אחר המושבה ה-13 המיתולוגית: כדור הארץ. הסיפור הזה, שמזכיר קצת את כתבי פיליפ ק.דיק, עומד בבסיס של סדרת הטלוויזיה והמשחק Battlestar Galactica Online.
מקווים לביג באנג למותג
כל מי שבחר לשחק במשחק מכיר את העלילה, מעריץ את הסדרה ואולי גם נוהג להשתמש ב-frack במקום המילה האחרת ההיא, שלא יפה לכתוב באתר של המדינה.
המשחק אמנם מבוסס על הסדרה שהחלה ב-2004 והסתיימה לפני כשנה וחצי, אך ראשית הסיפור בסדרת טלוויזיה באותו השם שהוקרנה בשנות ה-70 וזכתה לחידוש המעולה, מופתי אפילו, בערוץ המדע הבדיוני האמריקאי.
לבעלי הזיכיון יש תקוות להחיותו ולהפוך אותו למותג-על גיקי שעל ברכיו יתחנכו דורות של משקפופרים, כדוגמת "מסע בין כוכבים" ו"מלחמת הכוכבים", שמוכרים עד היום מרצ'נדייז וזוכים לאינספור איזכורים בסדרה "המפץ הגדול", המוצלחת כשלעצמה. "קפריקה" שמקדימה בעלילה את גלקטיקה, לא צלחה במיוחד ובוטלה בעונתה הראשונה, אך יש כבר דיבורים על ספין-אוף נוסף שיעסוק בתחילת הקריירה הצבאית של מפקד הספינה גלקטיקה, ביל אדאמה, ועל סרטי טלוויזיה נוספים.
על רקע התחייה הזו, ובשקט תקשורתי יחסי, נפתחה בפברואר הבטא של משחק המקוון מרובה המשתתפים של באטלסטאר גלקטיקה. המשחק מציע לשחקן בחירה בין אחד משני העמים המצויים במאבק אינסופי: הקולוניאלים, בני האדם, או הסיילונים – הרובוטים יצירי-כפיהם שקמו על יוצריהם. אפשר לעצב קצת את הוויזואליה של הדמות שמשחקים, אבל לא יותר מדי: תווי פנים, שיער, מדים וזהו.
התרסקות מהדפדפן
הכותרת "בטא" הולמת מאוד את המשחק בשלביו הנוכחיים, שכן הוא נוטה להתרסק בתכיפות המאפיינת מוצר של מיקרוסופט בסוף שנות התשעים. מסיבות שקשה לפענח, כנראה חסכנות או רצון לספק נגישות לקהל בעלי מחשבי גרוטאה, בחרו מפתחי המשחק ב-BigPoint לפתחו כמשחק שפועל מתוך הדפדפן. מעריצים רבים התאכזבו והניחו שמדובר, מן הסתם, במתן גזר-דין של גרפיקה בינונית ומאכזבת, אבל השד לא כל-כך נורא והנופים של המשחק מרשימים, גם אם חוזרים על עצמם.
על מנת להיכנס למשחק יש להתקין תוסף לדפדפן בשם UnityPlayer, שנטה להתרסק בתכיפות גבוהה הן בפיירפוקס והן בכרום. ההתרסקויות מנעו ממני לשמור את השלבים אליהם הגעתי במדריך למתחילים, אך מרגע שסיימתי את המדריך – להתרסקויות לא היה נזק משמעותי (מלבד עצבים של החתומה מטה) ומידע לא עבד. בפיירפוקס המשחק התרסק הרבה פחות.
לאילוצים הגרפיים של עבודה מתוך הדפדפן יש בכל זאת כמה השלכות לא-כייפיות: ספינת הקרב המפוארת גלקטיקה, שתוארה בסדרה כענקית ועתירת מפלסים, כוללת במשחק המקוון רק שלושה חדרים נגישים לשחקנים. לא הצלחתי לעלות על הסיפון של קלאוד 9, ספינת תענוגות, או על קולוניאל 1 המשיטה את נשיאת המושבות והממשלה. השיוט עצמו בחלל חווייתי למדי בהתחשב במגבלות של משחק בדפדפן, והכל מלווה בפסקול הנפלא המוכר מהסדרה.
אמברוזיה עם הקפטן
לטייס מתחיל יש בחירה מצומצמת יחסית בין הטסת וייפר לראפטור בצד של בני האדם, או ריידר כבד/קל בצד של הסיילונים. בשלבים מתקדמים יש יותר אפשרויות של כלי טיס. מעניין ותמוה ששמות כמה מכלי השיט במשחק (אייסיר, פנריר, ואניר), בשונה מהמסורת בסדרה, מבוססים על מיתולוגיה נורבגית ולא יוונית-קלאסית. בשיטוט אקראי בגלקטיקה או בישיבה בבר של הקצינים, על כוסית אמברוזיה ירקרקה, לא נתקלתי בשחקנים אחרים אלא רק בדמויות ללא-שחקן (NPCs) מתוכנתות, כולל האדמירל ביל אדאמה, קפטן לי "אפולו" אדאמה, קפטן קארה "סטארבק" ת'רייס המדהימה ועוד כמה.
בצד של הסיילונים תפגשו דמויות מוכרות כמו מספר שש הפרובוקטיבית, שרון "בומר ואלרי הסוכנת הרדומה, קאביל האנטי-הומנידי ועוד. הסרבר בו בחרתי לשחק היה העמוס ביותר מרשימת השרתים האופציונאליים, אך למרות זאת מספר השחקנים היה מצומצם מאוד בהשוואה לחוויית העולם המלא ש-World of Warcraft על 12 מיליון השחקנים הפעילים שלו מציע.
בחלל, אף אחד לא שומע שאתה קסטרופובי
חבל שאין שרתי משחק תפקידים, שבהם יש הקפדה מסורתית של השחקנית על דיבור בתור הדמות שהם מגלמים. במשחק שהמימד הגרפי שלו דל כל-כך, אפשר היה להעשיר את החווייה באמצעים טקסטואליים-קהילתיים, כמו ב-MUDs של פעם. זה לא קורה בינתיים, וכוונת המשורר היא שהמשחק יהיה מבוסס בינתיים על קרבות בלי הטייס בעיקר – כמו Eve Online המעיק. קרוב לוודאי שלא תזכו לדרוך על אדמת פלנטה כלשהי עם הדמויות שלכם. באופן אירוני, שהות ממושכת בחלל החשוך גרמה לי לקצת קלסטרופוביה. מכניקת הקרב מתוך כלי הטייס לא הכי נוחה בעולם. לא נוח לרכוש מטרה באופן אוטומטי דרך ה-DRADIS, הסיילונים עושים הרבה תמרונים וצריך להסתובב ידנית ולזוז הרבה כדי לירות בטוסטרים האלה.
שחקנים יכולים להצטרף ליחידות טייסים או לנהל אותן, בדומה לגילדות או שבטים במשחקים אחרים. עיקר המשחק הוא בעיקר השלמת קווסטים שמעצבים את העלילה לפי בחירותיכם: משימות כמו סיורים בגזרה, ליווי והגנה על כלי טיס קולוניאליים, סריקת כוכבי לכת בחיפוש אחר משאבים, כריית מחצבים וכיסוח של ריידרים של סיילונים, איך לא. ניתן גם לכסח כלי טיס של שחקנים שבחרו לשחק בפלג האוייב לשלכם. בגיזרה המכונה Huggin התרחש עיקר האקשן מבחינת PVP. כלומר, שם חוטפים הרבה משחקנים אחרים. העגינה בספינת האם משמשת רק לצורך תיקון החללית שלכם, רכישה ומכירת ציוד וזהו, בלי אינטראקציה, והמפגשים בין השחקנים קורים במסגרות של קרבות קבוצתיים.
המודל הכלכלי שעליו סומכים יוצרי המשחק דומה למודל של Lord of The Rings Online, לפיו אין דמי שימוש חודשיים (שיטת World of Warcraft) הנדרשים כדי להצטרף למשחק. עם זאת, צבירת הישגים, חפצים ונקודות נסיון קלה הרבה יותר אם קונים את המטבע של המשחק מהחברה. המטבע – ואם אתם מעריצים כבדים של גלקטיקה כבר ניחשתם – הוא קיוביטים (Cubits), ואפשר לרכוש עוד קיוביטים תמורת דולרים אמיתיים. אפשר להסתדר בלי לפתוח את הארנק, אבל זה יהיה איטי וקצת קשה יותר.
בסופו של דבר, לא מדובר ביצירת מופת ממכרת שתשנה את פני הגיימינג, אך אולי תרצה את חובבי הגלקטיקה שחווים כאבי פאנטום עזים מאז שהסתיימה הסדרה ושחקני ה-PVP. אותי המשחק לא ממש הלהיב: ציפיתי ליותר, בדומה למשחקים מושקעים אחרים בז'אנר מרובה המשתתפים. אפשר רק לקוות שהמשחק ישתפר משמעותית בעתיד, so say we all.