פינוק אמיתי: כרובית בפאנקו
היא חייכה חיוך צחור וכבשה אותה בן רגע - רותי קינן לוקחת את הכרובית, משזפת אותה תחת הגריל ומוסיפה לה פירורי פאנקו שטוגנו במעט שמן זית. סיפור אהבה בלבן על כרובית שפשוט אי אפשר להפסיק לאכול
הכול התחיל, כרגיל, על מדף הירקות בחנות. כרובית צעירה וצחה כשלג, מוקפת בכתר עלים ירוקים בוהקים, חייכה אלי בביישנות מבעד למעטה פלסטיק נצמד. התפתיתי מיד. זה לא היה קשה. אני מתה על כרובית בכל מצב צבירה ובלי תנאים. אני מצרה רק על כך שאין לי הרבה שותפים לאהבה הזאת - רוב בני הבית מסוכסכים עם הירק הנפלא הזה, שמבלבל להם את מערכת העיכול.
בבית החלטתי בכל זאת לבשל אותה. בדרך כלל, אני מחסלת אותה בעצמי, תפרחת אחר תפרחת, בעודה טרייה או מכינה ממנה סלט כרובית טרייה. הבישול, בעיני, הוא העכבה הגדולה ביותר בעניינה של הכרובית - הריח, אתם יודעים. כדי לא לחבל במראה המצודד שלה - הכרוביות העונה פשוט יפהפיות - הסרתי רק פרוסה הכרחית מהבסיס ושני עלים שהחלו לקמול והנחתי אותה, כמו שהיא, בסיר מלא מים רותחים ומומלחים. פתחתי כל חלון אפשרי ובישלתי בישול קצר ביותר. זה לא כל כך עזר, הניחוח הלא נעים היה שם וחדר לכל פינה בבית. רק הזמן עשה את שלו.
הוצאתי את הכרובית מהמים אחרי כמה דקות, כשהבסיס המעוצה רק נענה למגע המזלג. הלבן שלה נותר לבן והעלים הפכו ירוקים עוד יותר מהדשא של השכנה. סיננתי מהמים ובעוד הכרובית מצטננת לה חשבתי על ההמשך. כמי שנמנעת ככל האפשר מטיגונים פסלתי את האופציה המתבקשת והטעימה כל כך - טבילה בקמח, ביצה ופירורי לחם וטיגון בשמן. בחרתי באפייה, זילפתי מעט שמן זית וטמנתי בתנור חם מאוד למשך 10 דקות. כשהיא יצאה ממנו, שלמה ושזופה, העלים המכתרים אותה חרוכים מעט, כל שנותר לעשות הוא לזרות קצת מלח גס, פלפל טרי ועשבי תיבול (אני אוהבת פטרוזיליה וטרגון, אבל כל עשב מתאים). הגשתי אותה כך, כדי שכל מי שחי אתה בשלום יוכל לבצוע לעצמו.
ההצלחה הייתה מסחררת. אף תפרחת לא נותרה על הצלחת. אז חזרתי על המבצע שנית. הפעם, במקום בתנור חם מאוד הנחתי את הכרובית המבושלת והמוברשת בשמן זית לכמה דקות מתחת לגריל. היא יצאה משם מנוקדת בצריבות נאות ופריכה יותר - אבל הפעם החלטתי לפנק אותה ממש: בניגוד לעקרונותיי, פיזרתי עליה בנדיבות פתיתי פאנקו, שטיגנתי במהירות על מחבת, בשמן זית כמובן. ולא תאמינו כמה שהכרובית אהבה את התוספת הזאת. וגם כל מי שטעם. מאז, זה מה שהולך אצלנו עם כרובית. מעין פשרה על הכרובית המטוגנת המיתולוגית, אבל עם שליטה מלאה על כמויות השמן הנספגות בזמן הטיגון (הפאנקו יספוג אמנם כל כמות שתתנו לו אבל יגיב בפריכות מענגת גם עם כמות מועטה של שמן זית בריא) והנה המתכון.
כרובית מצופה בפירורי פאנקו (צילום: ירון ברנר)
כרובית בפאנקו
המרכיבים (ל-4-6 מנות):
1 כרובית טרייה, לבנה וצעירה, עם העלים (500-700 גרם)
מלח גס
3-4 כפות שמן זית
50 גרם פאנקו (או יותר, לפי הטעם)
פלפל שחור גרוס טרי
1 כף טרגון טרי קצוץ או 1 כפית טרגון מיובש (לא הכרחי)
1 כף פטרוזיליה טרייה קצוצה (לא הכרחי)
אופן ההכנה:
- מסירים פרוסה מתחתית הכרובית ומשאירים אותה בשלמותה. שוטפים תחת מים קרים.
- מרתיחים מים בסיר גדול. ממליחים מעט ומניחים את הכרובית השלמה, עם החלק התחתון בתוך המים. מביאים שוב לרתיחה, מנמיכים את הלהבה, מכסים את הסיר ומבשלים כ-5 דקות או עד שהחלק התחתון מתרכך במקצת.
- מחממים את התנור לחום גבוה (200 מעלות) או את הגריל העליון בתנור. מוציאים את הכרובית, מסננים מהמים ומניחים על תבנית פיירקס או כלי חסין חום. מברישים את התפרחת בשמן זית ואופים כ-15 דקות או עד שהכרובית מזהיבה קלות. לחילופין, מניחים מתחת לגריל ל-5 דקות או עד שהתפרחת משחימה מעט.
- מחממים מעט את השמן במחבת. מוסיפים את הפאנקו ומטגנים תוך ערבוב עד שהפירורים מזהיבים קלות. מסירים מיד מהאש.
- זורים את הפאנקו המטוגן על הכרובית. מפזרים מלח גס, פלפל ועשבי תיבול, אם רוצים.