לא כל יום גולשים: משנכנס אדר מרבים בסקי
במקום ללכת לעדלאידע בארץ, אַרז יואב זבה את שתי בנותיו וטס לחופשת סקי פורימית בסלה רונדה. הבנות גלשו בקייטנה והתרשמו מהנוף ויואב שרד כדי לספר על החוויה
כשסיפרתי לחברים בפעם הראשונה שאני הולך לקחת לבד את הבנות שלי - מאי (13) והגר (10 "ושבעה חודשים") - לחופשת סקי, היו מי שהרימו גבה. הם חשבו שאני יוצא למשימת התאבדות בין הררי ציוד מסורבל ושלל לוגיסטיקות, והכל בטמפרטורות נמוכות במיוחד. אבל איך שהם טעו. מאז עברנו כבר חופשה מוצלחת בהרכב משפחתי משולש, ועכשיו את החופשה השנייה - בסלה רונדה, איטליה.
אבל לפני שאני מספר על החופשה עצמה, כדאי שאציג את עצמי: שמי יואב זבה (40) ואני גר בפרדסיה. עליתי על מגלשיים בפעם הראשונה בגיל 33, אחרי שחברים גולשים משכו אותי לחופשה. מהר מאוד הבנתי שאני רוצה שגם הבנות שלי יחוו את התענוג והחלטתי לקחת אותן איתי.
אחרי שבשנה שעברה הבנות עמדו בגבורה בלא פחות ממינוס 20 מעלות בפאסו טונלה בחנוכה, החלטנו שהשנה אנחנו רוצים טמפרטורות נעימות יותר. בחרנו לטוס בפורים כי מזג האוויר באתרים מעולה בתקופה הזו ויש גם קצת חופש מבית הספר. חיפשנו אתר שיתאים גם למתחילים ויאפשר גם הרבה אופציות להתקדם ולגוון. הפּוּר נפל על סלה רונדה (Sella Ronda), מרחב גלישה ענק עם נופים מדהימים.
ההכנות
לפני חופשת הסקי הראשונה עם מאי והגר בשנה שעברה, אני מודה שקצת חששתי מהסרבול שכרוך בביגוד, בציוד ובגלישה, מלוגיסטיקות שקשורות בנסיעה לחו"ל עם שתי ילדות, מאפשרות של פציעה וכו'. אבל כשראיתי איך הן נהנות, אפילו בקור כלבים (כנראה שההתרגשות עזרה לביגוד החם לשמור על טמפרטורת הגוף שלהן), הבנתי שיותר מהכל מדובר בחוויה מגבשת וכיפית לכולנו.
השנה, לפני שיצאנו לדרך, עשינו ספירת מלאי ובדיקת ביגוד. גיליתי שהמידות של הבנות לא השתנו יותר מדי בשנה החולפת, כך שנשארנו עם הדברים שקנינו בשנה שעברה. אני מחכה שהן יפסיקו לגדול כדי לקנות להן ציוד כמו שצריך, אבל הן לא מפסיקות.
אחרי ציפייה ארוכה, אריזות, טיסה והעברות - הגענו בשבת לקמפיטלו (Campitello), עיירה בעמק פאסה (Val di Fassa) וחלק ממרחב הגלישה העצום. בחרנו את המלון הכי קרוב לגונדולה, שמתהדר בשם הקליט "סלה רונדה", והבנות בירכו על כך כל בוקר מחדש. כמעט שכחתי לציין ששלושתנו עושים סקי, מה שאומר שכל בוקר הולכים הליכת ברווז למעלית בנעליים קשיחות, עם מגלשיים על הכתפיים. אז כמה שהמרחק יותר קצר - יותר טוב.
"יותר מהכל מדובר בחוויה מגבשת וכיפית לכולנו". מש' זבה-גבעון בשלג
הקייטנה
ביום ראשון הבנות התחילו את קייטנת הסקי שלהן. כמו בקייטנות של קיץ, מדובר בפיתרון שאמור לעשות לילדים הרבה כיף ולתת להורים כמה שעות פנויות. נתקלתי בקונספט לראשונה בחופשה שביליתי לבד בפאסו טונלה, ואמרתי לעצמי שאני חייב להביא את הבנות.
צוות הקייטנה הורכב ממדריכי סקי ישראלים ו"בייביסיטרים" צעירים מהארץ (שם קצת מוזר, כי אין שם תינוקות בכלל. הקייטנה מיועדת לבני 6 ומעלה). מאי והגר שובצו לקבוצה שקיבלה דווקא מדריך איטלקי מקומי, אך הוצמדה להן מתורגמנית שדאגה שהן לא יפספסו אף הסבר.
בהתחלה עוד הסתובבתי להן קצת בין הרגליים כדי לוודא ששום כפפה או כובע לא הלכו לאיבוד, אבל מהר מאוד הבנתי שאני רק מפריע והן מסתדרות טוב יותר בלעדיי. הן חיבבו את המדריך, אנדראה, שדחק בהן כל הזמן טיפה מעבר ליכולת כדי שישתפרו, ונדמה לי שתכף הן יעשו גם מסלולים שחורים. תוך פחות מיום הן כבר התחברו עם שתי הבנות הנוספות בקבוצה ומצאו עוד חברות בקרב בנות הקייטנה.
שיעורי הסקי נגמרו כל יום ב-15:00 אבל שאר ההורים ואני קיבלנו פַּס עד שהמעליות נסגרו ב-17:00. בחדר המשחקים של המלון יש שולחן פינג-פונג וכדורגל שולחן, וצוות הבייביסיטרים דאג גם למשחקי קופסה והפעלות. לכן, כשהן לא היו סחוטות מיום ארוך של גלישה, סללום בין דגלים וקפיצות במסלול הבורדר קרוס (כבר ציינתי שהמדריך אהב לאתגר אותן?) - הבנות שיחקו בקייטנה.
אני, שרק לפני שבועיים חזרתי מחופשת סקי עם חברים באישגל, בכלל לא ציפיתי לזה. יצאתי לחופשה הזו בעיקר בשביל הבנות, אבל כבר ביום הראשון והשני מצאתי את עצמי עושה את המסלול המעגלי וגולש בכיף. הבנות קיבלו יחס אישי, חזרו כל יום מלאות חוויות, ולי כבר ברור שצריך להתחיל לחשוב על החופשה הבאה כי כולנו כבר מכורים.
הנוף: שוקולד מקופלת עם אבקת סוכר
רציתי לתאר גם את מה שהבנות מרגישות לגבי החופשה, אבל עדיף שהן ידברו בעד עצמן:
הגר: "הכל פה נורא יפה. ההרים נראים כמו שוקולד מקופלת ענק שמצופה באבקת סוכר. בהתחלה היה לי קצת קשה, כי כאילו שכחתי את כל מה שלמדתי בשנה שעברה וכל שנייה נפלתי, אבל מהר מאוד השתפרתי. אפילו מצאתי את עצמי ראשונה ושנייה בקבוצה לפעמים. למרות שזה נראה קשה - סקי זה ממש כיף, וגם בנינו איש שלג במהלך השבוע. הבנות בקבוצה היו ממש כיפיות ונהיינו חברות".
מאי: "המדריך האיטלקי שלנו היה מעולה וכל הזמן איתגר אותנו. הוא לקח אותנו לשלג עמוק באוף פיסט (הייתי צריכה להשתמש בשרירים שלא ידעתי שקיימים), למסלול סלאלום ואפילו לכמה קפיצות. הייתה פעם שגלשנו מהר ולא ראינו שיש גבעה בהמשך, פתאום מצאתי את עצמי באוויר וזה היה אדיר. בערבים היינו מתות מעייפות כבר ב-17:00 אבל שיחקנו הרבה טאקי ורמיקוב בחדר. אפילו הצלחתי ללמוד קצת למבחן בהיסטוריה".
שוקולד מקופלת ענק שמצופה באבקת סוכר. הנוף של סלה רונדה
טיפים לפני שיוצאים לסקי עם הילדים:
- קודם כל, אל תחששו. לא מהקור, לא מהגלישה ולא משום דבר אחר. תניחו לילדים והם יסתגלו ויסתדרו הרבה יותר טוב ממה שאתם חושבים.
- בפעמים הראשונות, לכו על קייטנה עם הדרכה בעברית. המסגרת המאורגנת מאפשרת לילדים להכיר חברים חדשים וללמוד לגלוש בצורה מסודרת, ואתם תקבלו זמן איכות על השלג. בד"כ קייטנות הסקי מתקיימות בחגים (חנוכה, פורים ופסח) כך שהילדים גם מפסידים פחות לימודים.
- כל עוד הילדים קטנים וממשיכים לגדול, לא חייבים להשקיע הון בביגוד, ובהחלט אפשר גם לשאול מחברים.
- הכתבה באדיבות חברת תיירות הסקי SkiDeal
לפנייה לכתב/ת 
