ניו אורלינס - הדור הבא

קליפ השבוע 

סטנטון ווריירז - Turn Me Up Some

שלושה רקדנים עם סגנונות ריקוד שונים זה מזה (ברייקדאנס, בלט ודיסקו), מצליחים לרקוד בתיאום את השיר הזה, בזכות העריכה שמושיבה אותם על הקצב וגורמת להם להדהד זה את תנועותיו של זה.

ארוחת החינם של השבוע 

כשיצא בשנה שעברה אלבום הבכורה של Edward Sharpe and the Magnetic Zeroes, היו שני גלים של התלהבות: הגל הראשון של מאזינים סקרנים שנתקלו באלבום, התלהבו בטירוף והעבירו לכל החברים שלהם. והגל השני - תוצאה ישירה של הראשון - היא ששירים של ההרכב, כמו "Home" ואחרים, התחילו לצוץ בהמוני פרומואים, פרסומות ומעברונים טלוויזיונים והגיעו למעגל נרחב יותר של מאזינים.

אדוארד שארפ והזירוס (צילום: Gettyimages) 

אבל אף על פי שרוב תושבי ישראל יודעים לזמזם את "Home" גם אם הם לא מודעים לכך, הלהקה הנפלאה הזו נשארה כאן די אלמונית, אפילו בקרב חובבי מוזיקה רחבי אופקים. הנה הזדמנות לתקן את המעוות. אלכס אברט, סולן הלהקה (שהשתמש בכינוי אדוארד שארפ כחלק מסיפור מסגרת סבוך), מוציא בימים אלו אלבום סולו ראשון ומצוין, שכולל הרבה מאוד מהקסם המוזיקלי של להקת האם, ושומר גם על האיזון היפה בין עיבודים עשירים ל"הוקים" קליטים מאוד (במיוחד בסינגל המעולה "Truth", שממכר מהרגע הראשון).

אמן השבוע 

מאז הכירו לי לפני מספר חודשים את המוזיקה הנפלאה של Allen Touissaint (חפשו את האלבום האחרון שלו מ-2009), נכנעה לפתע התנגדות רבת-שנים שלי לדיקסילנד, לג'אז ניו אורלינסי עליז ומלא חיים. פעם לא יכולתי לשמוע את זה והיום אני מביט בחמלה במאזין שהייתי פעם, ותוהה מה לעזאזל היה לא בסדר איתי.

מאז נפרצה החומה, נתקפתי בולמוס לג'אז ניו אורלינסי נהדר שכזה, חמים ומשוחרר, בלוזי וחצוצרתי או קלרניטי, כזה שהופך כל ערב אביב חמים לחגיגה. בחיפושיי אחר אמנים חדשים שמנגנים בצורה דומה, נתקלתי בלהקה הנהדרת Tuba Skinny. גם היא מגיעה - איך לא - מניו אורלינס, ולמרות גילה הצעיר נושאת על גבה את המטען המוזיקלי בן מאה ומשהו השנים של העיר הדרומית הססגונית והתוססת, שמוזיקה זורמת בעורקיה.

אלבומה האחרון Garbage Man הוא נהדר במיוחד, וגם שני אלבומיה הקודמים ניתנים כמוהו להאזנה מלאה בעמוד הבנדקאמפ של הלהקה.

שמעתם השבוע משהו ששימח את לבבכם, או לכל הפחות ריגש אותו? ספרו לנו בתגובות.