תמיד תישארי אשה עם קול מעצבן וקישוטי-ילדים

אבא משה והילד. מה נתשנה בסופר נני הזו? (צילומים: ערוץ 2)

"סופרנני - מודל משופר"? תחליטו בעצמכם. הפעם הסוגיה היא הורות מורכבת אחרי גירושין, וחגית ומשה שראינו אמש ("תמיד נישאר אבא ואמא", ה', ערוץ 2) מתיישבים על הספה וכועסים זה על זה בנימוס ובחגיגיות ההולמת את המעמד.

היא מזכירה את הבגידות שלו והוא מגחך, הוא מאשים אותה בהיותה "אמא מרעילה" שלא חסכה מהילדים את פרטי הגירושין, הוא מאשים אותה ש"התנהלות לא נכונה" שלה הובילה לקריסתו של עסק בבעלותה ולהפקעת בית המגורים לה על ידי כונס הנכסים, כך שהיא נאלצת להתגורר בצפיפות אצל הוריה בפקיעין.

ומיכל דליות - היא ממשיכה לחייך, כי בעולמה אין לכל אלה קשר משמעותי לאופן שבו מחנכים ילדים. לא המצוקה ולא הבדידות, לא חסרון הכיס ולא השינויים הקשים והאלימים בנסיבות החיים: אלה לא יפגעו באמונותיה המוצקות והמוצדקות בדבר הדרך בה יש להפעיל ילדים עד שיתרצו לחייך להורים במקום להרביץ להם, ועד שיחבקו את סופרנני בדמעות ובהכרת תודה אינסופית.

מהמוצדקות שבדרכיה?

עילאי בן שש והוא מרביץ ובוכה וצועק, שובר והורס כל מה שנקרה בדרכו אם לא נותנים לו בדיוק מה שהוא רוצה. לירון בת 15 ובודדה נורא, חושבת שאמא שלה לא שמה עליה ומתעלמת מנוכחותו המעיקה של האח הקטן.

בהתאם לחוקי הז'אנר, אנחנו צופים בכמה התפרצויות זעם של עילאי וגם תוהים אם אי אפשר היה להפסיק אותן לפני שהאפקט הדרמטי מוצה עד תום. אם איננו מאוהבים בסופרנני עד כלות ואיננו מייחלים לביקור שלה בבתינו, צריך לשאול גם מדוע לירון לא נקראת לדבר קצת על התנהגותה עם הוריה או עם סופרנני עצמה.

דליות. הקול אותו קול, הפנים אותן פנים והילדים? למי אכפת מהילדים?

לכל אורך התוכנית היא נשארת כמין מושא עקיף שכזה, שאפשר לבצע בו מניפולציות (חיוביות, כמובן) באמצעות אבא מרוכך, מצלמה וגאדג'ט פלאי בתוך אוזנו של האב - אוזניה שבאמצעותה סופרנני אומרת לו בדיוק כיצד עליו לדבר אל ביתו ומה עליו לעשות ולא לעשות כדי שתתרצה לעשות מה שנדרש ממנו כאב.

בסופו של ערב, השתלת האישיות לא באמת הצליחה. אין בעולם אוזניה משוכללת שתלחש לסופרנני בלאט, הנה את ממשיכה להתייחס לילדים כאל חפצים עם הוראות הפעלה אוניברסליות, ואל הוריהם בדיוק באותו אופן.

הנה את יושבת לך בבית מוקף הגינה הענקית ואומרת לאנשים קשי יום בדיוק איך הם צריכים לחיות, בלי להתייחס לקשיי היום. הנה את חכמה, צודקת, ומצליחה לחולל שינוי מופלא בחייהם, בחסות מה שלעולם יימחק בעריכה נבונה ויושלך לפח הזבל של החיים.

נהניתם? תבורכו. אני נשארתי שם, בוהה במסך דקות ארוכות, ולבי עם הילדים שננגרו אל המסך בגלל שהוריהם רצו בכך, מבלי לחשוב על ההשלכות שיהיו למעשה הכוחני הזה ביום שאחרי השידור.