נאמן יציע: לפחות 40 שנה בכלא לפעילי טרור

המלחמה בטרור עוברת לזירה המשפטית: ועדת השרים לענייני חקיקה תדון היום (א') בהצעת חוק של שר המשפטים יעקב נאמן ושל בכירי משרדו להחמרת הענישה למעורבים בפעילות טרור.

ההצעה נועדה להעניק לרשויות המדינה כלים משפטיים מתאימים להתמודדות עם איומי הטרור, ולפגיעה בתשתית הארגונית והפיננסית המזינה אותם.

 ההצעה תאחד הסדרים וסמכויות, שחלקם כבר קיימים כיום ויוסדרו עם החלת החוק החדש. חלק מהסמכויות המעוגנות בהצעת החוק יחליפו הוראות הקיימות בתקנות ההגנה לשעת חירום.

על פי ההצעה, עונש המינימום על עבירות הקשורות בטרור יהיה 40 שנות מאסר ולא 30 כפי שהיה עד כה. כמו כן, קציבת עונש של אסיר שהורשע במעורבות בטרור תתאפשר רק לאחר ריצוי 15 שנים מתוך העונש, ולא שבע שנים. חלק מהמורשעים, על פי ההצעה, אף ירצו מאסר עולם ללא אפשרות לחנינה. עבירה, על פי ההצעה, תוגדר כ"מעשה טרור" על פי שלושה קריטריונים: המניע למעשה, מטרת המעשה, ומאפייני המעשה.

בין השאר, ההצעה תעגן הוראות הקשורות למעצר חשודים בעבירות ביטחון, וכן תגדיר הסדר הכרזה מנהלי בידי שר הביטחון ביחס לארגונים הפועלים בישראל שהוכרזו בחו"ל כארגוני טרור. בנוסף מגדירה ההצעה עבירות מיוחדות בהן ניהול ארגון טרור, גיוס וחברות בו, מתן שירות וכן גילוי הזדהות עם ארגון שכזה.

עבודת מטה של 3.5 שנים

היבט נוסף אליו מתייחסת ההצעה, הוא נהלי מעצר של חשודים בפעילות טרור. לפי ההצעה, ההחלטה בדבר הארכת מעצר של חשוד בעבירות ביטחון חמורות תהיה בסמכות שופט בית המשפט העליון בלבד.

 כמו כן, ניתן יהיה להשהות את הבאתו של עצור לבית משפט למשך 72 שעות, ובמקרים חריגים במיוחד עד למשך 96 שעות - בכפוף לאישור ראש השב"כ והיועץ המשפטי לממשלה.

את הצעת החוק גיבשה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עורכת הדין רחל גוטליב, לאחר עבודת מטה שארכה כשלוש שנים וחצי. את החוק יזם וליווה היועץ המשפטי הקודם לממשלה, מני מזוז, עד שהוחלף על ידי היועץ הנוכחי, יהודה וינשטיין, שהמשיך ללוות את החוק. בניסוח הצעת החוק לקחו חלק גם בכירי פרקליטות המדינה, נציגי שירות הביטחון הכללי ונציגי גופי ביטחון אחרים.