מס' המשקפיים כל הזמן עולה? אולי זה קרטוקונוס

זהו מצב מוכר לרבים מהלוקים בקוצר ראייה: מספר הצילינדר עולה ושוב והאופטומטריסט ממליץ על החלפת המשקפיים. אלא שחלק מאלה סובלים למעשה מקרטוקונוס, מחלה שאבחון מוקדם שלה יכול למנוע פגיעה בלתי הפיכה בקרנית העין.

• בואו להתעדכן בסרטונים ותמונות בלעדיות בפייסבוק שלנו
  

על פי ההערכות, סובלים מקרטוקונוס כ-2% מהאוכלוסייה. מדובר במחלה שבה קיימת הידקקות מתקדמת של הקרנית המופיעה בגילאי העשרה, מתקדמת בגילאי העשרים ונעצרת בסביבות גיל שלושים. תהליך זה נובע מחולשת הקרנית מבחינה מכנית, הנעשית דקה יותר ויותר בשל הלחץ בגלגל העין.

הראייה אובדת בפתאומיות

בקרנית מופיעה בליטה, שתחילה היא קטנה ואינה מפריעה משמעותית לראייה, אך בשלב מאוחר יותר הלוקה בקרטוקונוס זקוק למשקפיים. קוצר הראייה ממשיך להחמיר עם הזמן, ובדיקות הראייה מראות על עלייה במספר ה"צילינדר".

בהמשך הבליטה הופכת משמעותית כך שהיא גורמת לעיוות הראייה. הבליטה ממשיכה לגדול, גורמת לשבירת הקרנית והראייה אובדת בפתאומיות, ללא סימן מוקדם. בשלב זה הדרך היחידה להציל את הראייה היא השתלת קרנית.

מה גורם לקרטוקונוס?

על פי אחת התיאוריות, הקרטוקונוס שכיח במיוחד אצל אנשים אלרגיים

המשפשפים באופן תכוף את העיניים. שפשוף העיניים שובר את הקרנית על פי התיאוריה הזו וגורם לה לבלוט.

אצל כ-15% מהסובלים מקרטוקונוס קיים מרכיב גנטי, כך שמי שבמשפחתו יש הסובלים מקרטוקונוס, נמצא הוא בסיכון וצריך להיבדק.

מי שהוא בן 30-10 שנה וחווה עלייה מתמדת של מספר הצילינדר במשקפיים, צריך לפנות לרופא העיניים ולבדוק את החשד לקרטוקונוס. במיוחד צריכים להיבדק אלה שבמשפחתם כאמור חולים אחרים בקרטוקונוס, או אלה הסובלים מאלרגיה ומשפשפים את העיניים לעתים קרובות.

איך מאבחנים את המחלה?

הדרך לאבחן את הקרטוקונוס היא באמצעות מיפוי טופוגרפי של הקרנית - צילום של הקרנית המתבצע בתוך דקות ספורות.

התמונה המתקבלת מראה את הגבעות, את השקעים ואת הבליטות בקרנית. הבדיקה נעשית לאחר הפניה מרופא העיניים, והיא מבוצעת בבתי החולים ובסניפים אחדים של קופות החולים. המיפוי הטופוגרפי מצוי בסל הבריאות ואינו כרוך בתשלום לבעלי ההפניה.

מיפוי טופוגרפי של הקרנית. בדיקה מוקדמת מצילה את הראייה

הטיפול - ויטמין B2 על הקרנית

עד לפני כמה שנים, כשלא היתה דרך לעצור את הקרטוקונוס, הפגיעה ברשתית היתה בלתי נמנעת והדרך היחידה לריפוי היתה השתלת קרנית. אולם לפני כארבע שנים פותחה שיטת ה-Cross linking על ידי רופא שוויצרי, שעוצרת את התקדמות המחלה, אם האבחון המוקדם מתבצע.

בטיפול ה-Cross linking המתבצע אצל חלק מרופאי העיניים, מזליפים במשך חצי שעה ויטמין B2 על הקרנית. לאחר מכן מקרינים אור אולטרא סגול, וכך נוצרים רדיקלים חופשיים המחברים בין צדי הקולגן של הקרנית. התוצאה היא הקשחת הקרנית ומניעת המשך התקדמות הבלט. הקרינה האולטרא-סגולה אינה פוגעת בחלקים הפנימיים של העין, ולאחר הטיפול יש צורך להמשיך במעקב אצל רופא העיניים.  

שיעור הצלחת הטיפול הוא מעל 90%. הטיפול מונע הידרדרות ועוצר את המחלה, אך אינו מרפא אותה.  

ייעוץ רפואי: פרופ' אור קייזרמן, סגן מנהל מחלקת עיניים ומנהל שרות הקרנית במרכז רפואי ברזילי, ראש תחום איכות ובטיחות בטיפולי לייזר ומנהל סניף הבירה ברשת CARE VISION