שתף קטע נבחר

 

האח הקטן: איך המז'יק של ג'קי ניצח את לואיס?

"עצוב ואפילו מביש היה לראות את יציעי בלומפילד מול לטביה. הנבחרת שלנו מייצגת אותנו טוב יותר מג'קי מהאח הגדול". איזי עין דור התאכזב מהקהל ושוב התלונן על איל ברקוביץ'

נתחיל בעובדה ראשונה. אני לא נמצא בישראל, אבל גם כך פיניתי לעצמי זמן בשבת בצהריים (שעון מקומי) על מנת לצפות במשחק הנבחרת מול לטביה. הזכרונות מאותו הפסד מרגיז באיצטדיון רמת גן לפני שנה וחצי נותרו טריים, וידעתי שלא מחכה לנו טיול קל. נכון, גמר האח הגדול הועבר בשידור ישיר במספר אתרי אינטרנט, אבל הוא לא עניין אותי. אותי עניינה נבחרת ישראל.

 

 

בחודשים האחרונים אני אמנם נמצא בשליחות בקנדה, אבל אם הייתי בארץ, בטח הייתם מוצאים אותי בבלומפילד - היכן שכל אוהד כדורגל ישראלי צריך להיות. מצד אחד אני מבין את הכעס שיש כלפי הנבחרת הנוכחית, ובעיקר כלפי מאמנה. לואיס פרננדז הוא טיפוס ארוגנטי, מרגיז ועקשן, ששוב בחר הרכב בעייתי והתמהמה עם החילופים.

 

צפו בתקציר המשחק

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

נכון שאפשר היה לוותר על יואב זיו, איציק כהן ואפילו על עומר דמארי לטובת בן שהר, אבל מבחינת ההרכב פרננדז עוד ריחם עלינו, לעומת הבחירות ההזויות שלו במשחקים הקודמים. ישראל פתחה טוב את המשחק וסיימה אותו כמו שצריך, למרות שבאמצע קיבלנו הרבה מאוד דקות משמימות, בדיוק כמו באותו משחק מלפני שנה וחצי.

 

ברקו תרגע

אז נכון שלא הייתי בבלומפילד, אבל גם בניכר דאגתי להצטייד בצעיף כחול-לבן וגרעיני עפולה. כאחד שהיה במסיבת העיתונאים העצובה של דרור קשטן אחרי אותה לטביה, בסיומו של עוד קמפיין מאכזב, קיוויתי לעבור את 90 הדקות האלה בשלום. אחרי כל כך הרבה שנים של אהדת הנבחרת וסיקורה מקרוב, אתה מכיר את כל הניואנסים הקטנים שמלווים את החבורה הזו - עם היתרונות ובעיקר החסרונות.

 

אם לומר את האמת, היה קשה לראות את הנבחרת מרחוק. זה לא רק עניין של אהבה, אלא גם עניין אחר שקשור לצפיית המשחק בטלויזיה. אנחנו לא ממש ברצלונה, כך שאין לנו על מה להתלונן. מה שאנחנו מקבלים מדי שבוע בליגה, זה פחות או יותר מה שראינו בשבת ותו לא. זה לא הפריע לאיל ברקוביץ' הפרשן, להתייחס לחבורה של פרננדז כאילו מדובר בשחקנים של פפ גווארדיולה, שסתם נקלעו ליום חלש.

 

צפו בתגובות בסיום המשחק

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

איל עשה עבודה נהדרת בסך הכל. הוא קלט מהר את שינויי המומנטום, הרגיש מתי לטביה תשווה ואפילו מתי ישראל תשיג שער ניצחון. שיתוף הפעולה שלו עם יורם ארבל שוב הביא כמה רגעים יפים, אבל במקביל גם נותר מתלהם כתמיד. בשביל שזה ייפסק, איל חייב להפסיק להשוות את בלומפילד לקאמפ-נואו ולתת קצת יותר כבוד ליריבה.

 

פרשן רציני שמגיע לשדר משחק, לא יכול להרשות לעצמו לא ללמוד את היריבה, אפילו בצורה הכי מינימליסטית שאפשר. אבל איל הוא מלך השכונה וככזה, לא ממש מעניין מי משחק ב"נבחרת הלא מוכשרת הזו" שהגיעה ליורו 2004 ומאז התקרבה עוד כמה פעמים לטורנירים גדולים, וסיימה את הקמפיין האחרון לפני ישראל, עם ניצחון נאה ברמת גן. קצת כבוד לא היה מזיק, מר ברקו.

 

יש יותר כבוד

פרננדז סיכם את המשחק בצורה אופיינית - "אני המאמן הראשון שניצח את לטביה". צודק, אבל הוא גם הראשון שפגש את אותה יריבה בבלומפילד ולא ברמת גן המנוכר. מאכזב, עצוב ואפילו מביש היה לראות משהו כמו 7,000 צופים, שהטריחו את עצמם לאיטדיון ביפו. מצד שני, אותם אוהדים, שברובם בדוואי נכנסו בחינם או במחירים מצחיקים רק כדי למלא את היציעים, סיפקו לחבר'ה בכחול-לבן אווירה טובה ודחיפה גם ברגעים הקשים.


איל ברקוביץ'. קצת כבוד לא היה מזיק (צילום: טל שחר)

 

והשחקנים מסתבר, שמעו אותם הפעם. דודו אוואט דיבר על האווירה הטובה, אבל האמת שגם בין השחקנים ניתן היה למצוא חיוכים ופרגונים. פרננדז הלך עם התחושות שלו, נתן לשחקנים כמו כהן, דמארי וטאלב, "רוברטו קרלוס הישראלי" - טוואטחה את המפתחות, וקיבל מהם תפוקה סבירה. בקמפיין הראשון מזה יותר מעשור בו ליוסי בניון אין ממש משקל, פרננדז חיפש את המנהיג הבא ולא ממש מצא אותו. רבים קיבלו הזדמנות, אבל אף אחד לא ממש לקח אותה בשתי ידיים.

 

ובכל זאת, יש משהו בנבחרת הזו. באופן יחסי היא משחק בצורה מאוד התקפית, למרות שהצרפתי עלה כביכול עם שלושה בלמים. היא צעירה, נלחמת, לוחצת (שוב, באופן יחסי) ובדרך כלל גם לא נשברת. גם אם לא נעלה ליורו, לפחות נרצה לצאת בתחושה שיש על מי לבנות. לנבחרת הזו יש כבוד, למרות האווירה המקולקלת ששררה סביבה בחודשים האחרונים.

 

אח קטן

את אותה אווירה מקולקלת דחפה התקשורת, שבמשך תקופה ארוכה שידרה אנרגיות שליליות מסביב לפרננדז. נכון שמדובר במאמן שככל הנראה ייכשל במבחן התוצאה, אבל זו עדיין נבחרת הכדורגל היחידה שיש לנו. בראשי אפילו לא עברה לרגע מחשבה להעדיף לראות את השידור עמוס הפרסומות של האח הגדול.


ג'קי וסקולי. איזי פספס אותם (צילום: באדיבות ערוץ 2)

 

הרי בשביל לראות טיפוס כמו ג'קי, לא צריך להדליק את מסך הטלויזיה. בכדורגל הישראלי או אפילו סתם ברחוב, יש הרבה כמוהו, בעצם גם פרננדז אומר כל הזמן מז'יק. הבחור הזה, ש'ייצג' אותנו באח הגדול הספרדי, לא נחשב לאיש הכי חכם, אבל זכה ליותר באז תקשורתי וחיבוק מהקהל, מזה שזכתה לו שחר פאר שמפלרטטת עם הטופ 10 העולמי בשבועות האחרונים. נבחרת ישראל? את מי היא מעניינת כשליהיא, נופר, עמיר וסיוון מחכים על המסך?

 

למרות התוצאות, הנבחרת שלנו מייצגת אותנו הכי טוב שאפשר באירופה. לא מדובר בעוד ג'קי, אלא בבמה אמיתית להראות לעולם שיש אצלנו גם דברים חיוביים, עם דוגמה נהדרת בדמות האיש שכבש את שער הניצחון. ישראל היא לא רק מלחמות, פיגועים וענייני ביטחון, אלא הרבה מעבר לזה.

 

חובב הכדורגל הישראלי היה חייב להגיע למשחק, ולא להשאיר את יציעי בלומפילד קרחים, או לפחות להעדיף את המשחק על פני האח הגדול - תכנית שמתחילה לאבד גובה ברחבי העולם ורק אצלנו תופסת מקום כל כך מרכזי בשיח המקומי. את מי מעניין לראות איך אסי עזר וארז טל סוחטים עוד דקה ועוד דקה מהשידור הצפוי והבלתי נגמר. ביום שלישי, במיוחד לאור התוצאות האחרונות, הנבחרת ממש צריכה אותנו. אתם תגיעו?

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
פרננדז חוגג
צילום: אלי אלגרט
מומלצים