ה-Duo של Dell: גם נטבוק, גם טאבלט
דל ממציאה מחדש את הטאבלט-נטבוק: הדואו הוא מחשב נאה וכיפי, שמנסה לרקוד על שתי חתונות וקצת נופל בדרך. ובכל זאת, הוא מלא חן, ויכול לקסום לסטודנטים
<< המשחק הכי מצחיק לאייפון
"New is always better", אומר ברני סטינסון, באחד מפרקי העונה האחרונה של "איך פגשתי את אמא". אנחנו נוטים להסכים, אבל מסייגים: חידושים יכולים להיות דבר נפלא; תלוי איך בוחרים לבנות אותם.
Dell היא חברה חדשנית יותר מאיך שאנחנו תופסים אותה בישראל. אולי בגלל שדגמים ייחודיים כמו הסטריק (טאבלט זעיר) והאדאמו XPS (לפטופ בעובי של אייפון) לא מגיעים לכאן. אבל אחד החידושים המעניינים ביותר של החברה דווקא נחת בישראל לא מזמן.
מה זה בכלל טאבלט נטבוק?
כבר היו בשוק מחשב טאבלט לפטופ, שכולם עוצבו באותה הצורה: מסך שמסתובב על ציר בבסיסו ונסגר הפוך על המקלדת. התצורה הזאת איפשרה לשלב בין ממשק מגע ומקלדת סטנדרטית. לכאורה, רעיון מעולה שהיה יכול להפוך לסטנדרט בניידים, אבל החברות בחרו למתג את המכשירים גבוה, בתור מוצרי פרימיום. התוצאה: רק אנשי עסקים אמידים, גרפיקאים ופוזאיסטים קנו אותם. בכל זאת, 12 אלף שקל זה הרבה כסף בשביל מחשב.
ואז הגיע האייפד ב-2010 והפך את הטאבלט למשהו שהציבור הרחב מכיר, אוהב ומחפש. רק מה? בתצורת לוח מלא (SLATE) ולא בתצורת טאבלט-לפטופ. מה עושים? חברות כמו HP ביטלו את קו הטאבלט לפטופ שלהן, אחרות פשוט העמיסו את המחשבים ביכולות שייקרו אותם אפילו יותר. לעומתן, דל החליטה להמציא את הטאבלט לפטופ מחדש.
התוצאה נחתה לא מזמן בישראל, והיא נקראת אינספירון דואו (duo) - נטבוק טאבלט עממי ויוצא דופן. למה עממי? משום שהוא עולה כמו נטבוק יקר ולא כמו מכונית זולה. ולמה יוצא דופן? תמשיכו לקרוא.
עיצוב ומבנה: טובים השניים
במבט ראשון, הדואו הוא נטבוק סטנדרטי, שנראה קצת מגודל: יש לו מסך 10.1 אינץ' (ברזולוציה גבוהה יחסית, של 1,366 על 768 פיקסלים) עם מסגרת מסך גדולה ורחבה מאוד. הוא גם יותר עבה (2.5 סנטימטר) וכבד (1.54 קילוגרם) מהנטבוק הממוצע.
איכות ההרכבה טובה מאוד, והמחשב חזק ועמיד. לגב המסך מסגרת חיצונית מפלסטיק, והוא מלא בעיטורים קטנים שמשתלבים זה בזה. אין לו כפתורים משום סוג, למעט לחצן הפעלה. הדואו נאה ואלגנטי ולא נראה כמו צעצוע או גאדג'ט. עד שדוחפים בעדינות את המסך שלו קדימה.
לא סתם קוראים לו דואו: המסך מורכב על ציר, שמחובר בצדדיו. במחשבי טאבלט-לפטופ הייתם צריכים להקפיד שמסך לא יסתובב לצד הלא נכון, או להתבאס כשהוא במקרה נופל והציר הבודד נפגע. בדואו יש ציר שמאובטח במסגרת המסך והופך את הנטבוק לטאבלט בנגיעה אחת. מה קיבלנו? טאבלט-נטבוק חזק ועמיד, שהוא מאוד נוח לאחיזה ולשימוש.
שורה תחתונה: עיצוב מבריק
ממשק: אין סיגר
לדואו יש מקלדת מרווחת מאוד. הדבר אפשרי בגלל שהמחשב קצת יותר גדול מנטבוק עשרה אינץ' ממוצע. פריסת המקשים טובה והמשוב שלהם מצוין. רוב מקלדות הנטבוקים בגודל הזה הן עונש לאצבעות, ולעומתן המקלדת של הדואו פשוט מעולה. גם משטח העכבר גדול יחסית, ומגיב היטב למחוות רב מגע.
ברגע שהמחשב עובר למצב טאבלט, מופעל Stage, שולחן עבודה ליישומי מגע. יש לו אייקונים גדולים וקישורים למספר יישומי מולטימדיה (עליהם נרחיב בהמשך). המסך הקפסטיבי מזהה בצורה טובה גם מגע, וגם מחוות מולטי טאץ' כמו צביטה לתקריב בתמונה ועוד. זיהוי התנועה חלק מאוד: שיחקנו עליו את גירסת הפי.סי של אנגרי בירדס, ולא נתקלנו בבעיות ממשק. חבל שאין למחשב תמיכה גם בסטיילוס - דבר שיכול להיות שימושי מאוד עבור סטודנטים, למשל (לא רוצה להקליד בשיעור? פשוט תכתוב ותשמור את הקובץ).
אחד החסרונות הבולטים של הדואו הוא מיעוט השקעים. תמצאו בו שני שקעי USB ושקע אוזניות, וזהו. לא תמצאו שקע VGA לחיבור תצוגה חיצונית, שקע HDMI, קורא כרטיסים או שקעים לחיבור כבל תקשורת. הבחירה הזו מגבילה את המשתמש במידה מסוימת, והיא מוזרה למדי. דל מציגה את הדואו בתור מתחרה פוטנציאלי בשוק הנטבוקים, ואת רוב השקעים האלה תמצאו בכל מתחריו כסטנדרט.
חיסרון נוסף הוא היעדר כפתורים יעודיים למצב טאבלט - ווליום, הצגת מקלדת וירטואלית, כיוון בהירות ועוד כפתורים שיצרניות טאבלט-לפטופים כמו לנובו ו-HP מקפידות לשים במחשבים שלהן.
שורה תחתונה: פחות מהממוצע בשוק
מולטימדיה ותוכנות: התוכנה שנשארה מאחור
לדואו יש מסך מצוין, אבל לא אופטימלי לצפיה בסרטים משום שהוא רגיש מאוד לתאורה ישירה. יש לו רמקולים קטנים בעלי איכות טובה, ועוצמה בינונית - נתון סטנדרטי לקטגוריה. בראש המסך תמצאו מצלמת רשת ברזולוציה של שני מגה פיקסל. Stage, שולחן העבודה של דל, מכיל כמה תוכנות חביבות.
תוכלו לצפות בסרטים ובתמונות, לצייר בתוכנת ציור פשוטה ולהאזין למוזיקה, וכל התוכנות נבנו היטב עבור מסך המגע של המחשב.
הבעיה היא שהחומרה שלו לא חזקה מספיק, ולוקח להן זמן ארוך יחסית לעלות. הפעולה עצמה דווקא מהירה וזורמת. בנוסף, הקישור לאינטרנט הוא פשוט קיצור דרך לאקספלורר. יש בשוק כמה דפדפנים שמיועדים למכשירי מגע, כמו Venus למשל, והיו יכולים להיות מתאימים יותר לדואו.
דל כללה במחשב גם תוכנה לגיבוי קבצים, ותוכנה נחמדה לשליטה במצלמה. יש לה אפשרות להעלות סרטונים ישירות ליוטיוב והרבה אפקטים ותוספות.
מעבר לתוכנות אלה, לא תמצאו בדואו יותר מדי. אין בו אפילו חבילת אופיס בסיסית או כלים אחרים שיש במכשירי מגע שמבוססים על חלונות 7. בנוסף, מרכז תוכנות המגע הוא הרבה פחות מרשים ופונקציונלי מזה שהתקינה החברה במחשבי ה-AIO (הכל באחד) שלה. חבל שדל לא השקיעה יותר בתוכנות המגע: בסופו של דבר, זה המאפיין הבולט ביותר של המחשב, שלא בא לידי ביטוי במלואו.
שורה תחתונה: נחמד, אבל לא מרשים
ביצועים: נטבוק-נטבוק
לדואו יש מעבד אטום N550 כפול ליבה במהירות של 1.5 גיגהרץ ושני גיגה זיכרון. המעבד מסוגל לטפל ביישומי מולטימדיה בסיסיים ומשימות פשוטות וגם להריץ סרטי HD בצורה חלקה. מצד שני, ברמה הבסיסית יותר אפשר להרגיש שמדובר במחשב חלש יחסית: לחלונות ויישומים לוקח זמן להיפתח ולהגיב. בנוסף, הדואו לא מתמודד היטב עם ריבוי משימות. מבחן בתוכנת PCMark05 הציג ציון של 1,808 נקודות - ציון גבוה יחסית לקטגוריה.
יש לו כונן קשיח בנפח של 320 גיגה - די והותר עבור רוב המשתמשים. כרטיס הרשת מזהה רשתות היטב ופועל בצורה טובה. שידוך בין הדואו ובין כונן SSD היה משפר פלאים את הביצועים שלו, אבל גם היה מייקר אותו בכמה מאות שקלים. ככל הנראה שדל בחרה במפרט הנוכחי כדי להבטיח רמת מחיר נגישה.
שורה תחתונה: ממוצע למדי
סוללה ופליטת חום: מה, כבר נגמר?
בשימוש סביר הצלחנו לסחוט מהדואו שעתיים ורבע של עבודה. בשימוש ספרטני יותר, הגענו לשעתיים וארבעים דקות. זמן הסוללה הקצרצר הוא הפתעה: עם מעבד במתח נמוך ומסך בגודל עשרה אינץ', אין שום סיבה שהמחשב יחזיק פחות מחמש שעות.
העובדה שהוא גם טאבלט אולי מצריכה קצת יותר כוח (עבור מטריצת חיישני המגע של המסך), אבל אין הצדקה לכזה זמן סוללה זעום. המחשב מתחמם מעט בעת פעולה מאומצת, אבל לא בצורה שמפריעה לשימוש.
שורה תחתונה: אכזבה
סיכום: אלטרנטיבה לנטבוק? תלוי
דל הצליחה להמציא מחדש את תצורת הטאבלט-נטבוק. הבחירה בעיצוב נטבוקי גם היא החלטה נכונה - הרבה סטודנטים מסתנוורים מהכיף שבמחשב לוח, אבל נמנעים ממנו בגלל היעדר המקלדת. טאבלט-נטבוק פותר עבורם את הבעיה ובמחיר שאפשר לעמוד בו: 2,990 שקל.
אבל הדואו לא מעביר חוויה מלאה בגלל שחסרים בו שקעים בסיסיים, ושתוכנת המגע שלו פשוט לא טובה מספיק. קצת מוזר, בהתחשב בעובדה שלדל יש על המדף את ממשק השליטה של ה-AIO שלה, תוכנה שפוגעת בול. הוא מומלץ למי שמתלבט בין מחשב לוח ולפטופ סטנדרטי, ומוכן להתפשר על קצת מכל אחד מהם.
כמובן, מדובר במשתמש שחוויית הגאדג'ט חשובה לו יותר מפונקציונליות: שעתיים וחצי הוא זמן סוללה זעום ובעייתי. מה שמחזיר אותנו לברני סטינסון; חידושים שלא תוכננו אולי מאכזבים, אבל גם מגרים את הסקרנות שלנו. יש להניח שחברות נוספות יאמצו את העיצוב המבריק של הדואו, וישדכו לו סוללה גדולה יותר. למחשבים האלה יש פוטנציאל עצום, גם בעידן האייפד ודומיו.
ציון סופי
יתרונות: עיצוב, איכות הרכבה, מחיר
חסרונות: זמן סוללה, היעדר יציאת וידאו, תוכנות מגע לא מספקות
שורה תחתונה: לסטודנטים חובבי גאדג'טים
מחיר מומלץ לצרכן: 2,990 שקל
למפרט המלא באתר היצרן
השועל החדש: פיירפוקס 4 >>
לפנייה לכתב/ת 
