רכבת ישראל: איחורים כרוניים, בלי קנסות
המדינה והרכבת החליטו כי רמת שירות גבוהה ועמידה בלוחות זמנים, תזכה לתמריץ כספי, או קנסות במקרה של אי עמידה בזמנים. אז איך קרה שלמרות איחורים כרוניים, תקציב הרכבת נותר דומה? משרד התחבורה: "טרם בוצע חישוב שנתי"
מרבית הנוסעים יסכימו כנראה עם הקביעה הבאה: הרכבת לא עומדת בזמנים. רמת הדיוק הממוצעת של רכבת ישראל במחצית השנייה של 2010 עמדה על 87% בלבד - נמוך מהרמה המינימאלית שנקבעה לה בהסכם שחתמה עם המדינה ב-2009. איחורי הרכבת אמורים היו להוביל להקטנת הסובסידיה שמקבלת החברה מהמדינה, אך במשרד התחבורה מסבירים היום (ב') ל-ynet כי לא צפוי כל שינוי "במצבה הפיננסי של הרכבת".
יש לציין כי במחצית הראשונה של השנה שעברה עמדה
הרכבת ביעדי רמת השירות שנקבעו על-ידי משרדי הממשלה. בהתייחסם לרמת הדיוק של החברה במחצית השנייה של 2010, אומרים במשרד התחבורה כי "הרכבת נדרשת להציג הסברים לחריגות מיעדי רמת השרות, במידה וקיימת מגמה שכזאת, (אך) עד כה טרם נערך חישוב שנתי על עמידתה ביעדים, ולכן החברה טרם נדרשה להציג הסברים בנושא".
המנכ"ל: קצב ההצטיידות לא הדביק את הגידול בנוסעים (צילום: איאן כספר)
תגובת רכבת ישראל חושפת את היקף מנגנון "פרס-קנס" הכלול בהסכם שחתמה עם הממשלה: 10 מיליון שקל בלבד, וזאת לעומת תקציב סובסידיה שנתי של כ-336 מיליון שקל, ותקציב שוטף של יותר ממיליארד שקל. ברכבת מסבירים גם כי "בשל עבודות הפיתוח שמבצעת החברה בשנים האחרונות, הוטלו הגבלות מהירות בקטעי מסילה שונים במחצית השנייה של 2010 - מה שהביא לירידה בדיוק ביחס למחצית הראשונה של השנה".
איך מודדים דיוק ממוצע?
דיוק הרכבות נמדד על-ידי הרכבת עצמה, ובאופן הנחשב למקל: על-פי הסברי החברה, "מדד הדיוק נקבע לפי מספר רכבות הנוסעים שהגיעו במועד - בהתאם ללוח הזמנים המתוכנן - אל תחנת היעד, מתוך המספר הכולל של רכבות הנוסעים שהופעלו, (ו)לא כולל רכבות שהתבטלו". יש לציין כי רכבת שמגיעה ליעדה באיחור של עד חמש דקות נחשבת למדייקת. דוגמה לבעייתיות במדידת הדיוק אפשר היה לקבל כאשר נשרף מערך קרונועים ליד שפיים בדצמבר האחרון: למרות השבתת חלק גדול מקווי הרכבת, מדד הדיוק של החברה עמד על כ-90%.
תקופה |
דיוק ממוצע |
ינואר-מרץ | 90.67% |
אפריל-יוני | 91.29% |
יולי-ספטמבר | 87.25% |
אוקטובר-דצמבר | 87.63% |
* רמת הדיוק המינימאלית שנקבעה בהסכם עם המדינה: 89.01%
חשוב לזכור כי בזמנים של ביקוש שיא - ימי ראשון וחמישי, ושעות בוקר ואחר הצהריים - רמת הדיוק הממוצעת של הרכבת נמוכה מנתון הדיוק הכללי. בדו"ח שפרסם מבקר המדינה לפני שנה, נמצא כי "לפי דו"חות הרכבת, היה הדיוק הממוצע ב-2008 כ-91.3% בכל ימות השבוע... הדיוק הממוצע בימי ראשון בשעות השיא בבוקר (היה) 70.45%. בינואר 2008 - 62.45%, בנובמבר - 57.97%, ובדצמבר - 67.03%. בשנת 2009 בחודשים ינואר-מאי היה הדיוק הממוצע בשעות השיא בבוקר 62.73%".
בעקבות דו"ח המבקר קיבלה הממשלה החלטה בעניין השירות לנוסעים ברכבת, ולפיה "חברת רכבת ישראל תקפיד על עמידה בלוחות זמנים, בייחוד בשעות השיא בבוקר". עוד נקבע באותה החלטה - ולא בפעם הראשונה - כי משרד התחבורה "יקדם תיקוני חקיקה להסדרת תהליכי הרישוי והפיקוח על ענף התחבורה המסילתית". לאחר פרסום הדו"ח אמנם הבטיח המשרד כי התיקונים יובאו לאישור עוד ב-2010, אך עד כה לא הסתיימה הכנתם.
למה בעצם הרכבת מאחרת?
ברכבת ישראל מסבירים כבר תקופה ארוכה כי הם סובלים ממחסור חמור בקרונות וקטרים - מחסור המתבטא גם בצפיפות רבה. בדיון שנערך בוועדת הכלכלה בינואר האחרון, הסביר המנכ"ל היוצא של החברה, יצחק הראל, כי "קצב ההצטיידות בצי נייד (קרונות וקטרים, ש.ה) לא הדביק את שיעור הגידול (בנוסעים), ואנחנו פותחים את שנת 2011 עם פער של כ-40% בין הצורך ברכבות לבין הביקוש".
בעיית המחסור בציוד נייד מורגשת בעיקר בימי שיא הביקוש - ראשון וחמישי. על-פי מנכ"ל הרכבת, "ביום רגיל אנחנו מסיעים 130 אלף נוסעים. וביום ראשון אני מסיע 150 אלף". לדבריו, מרבית הנוסעים הנוספים בימי ראשון הם חיילים. הפתרון שהציעה הרכבת בעבר - דחיית זמן ההגעה של חיילים לבסיסיהם בימי ראשון - נמצא בדיונים בין הרכבת ומשרד האוצר והביטחון כבר תקופה ארוכה.
יש לציין כי ב-2010 חתמה הרכבת על חוזים לאספקת מאות קרונות חדשים, בהיקף של מיליארדי שקלים. הגעת הקרונות במהלך השנים הקרובות, צפויה להקל על העומסים והצפיפות בקווים הראשיים של החברה. עם זאת, במקביל להגעת הקרונות יפתחו קווים חדשים - למשל בין תל-אביב ומערב ראשון-לציון - ולכן לא ברור אם הרכש החדש יאפשר לענות על העלייה הצפויה במספר הנוסעים.
"תמריץ לשיפור רמת השירות"
ממשרד התחבורה נמסר בתגובה כי "על-פי ההסכם החדש לסבסוד הפעילות השוטפת של רכבת ישראל, תימדד החברה בין השאר על-פי רמת השרות שהיא מספקת לציבור הנוסעים. רמת השירות הבסיסית נקבעה לפי ממוצע התוצאות של 2008 ו-2009. ההסכם קובע כי ככל שיחול שיפור ברמת השירות, תקבל החברה בונוס כספי - וככל שתחול הרעה, תיקנס החברה. בין הפרמטרים הנבחנים ישנה התייחסות לרמת הדיוק בכלל, ולרמת הדיוק בשעות השיא בפרט".
על-פי המשרד, ההחלטות בעניין תקציב הסובסידיה של הרכבת נועדו להוות "תמריץ לשיפור רמת השירות הניתנת למשתמשים". אלא שלמרות זאת, במשרד התחבורה גם מסבירים כי הקטנה או הגדלה של תקציב הסובסידיה, לא תשנה את מצבה הפיננסי של הרכבת.
עוד אומרים שם כי "טרם בוצע חישוב שנתי של השפעת רמת השירות על היקף הסבסוד הניתן לחברת הרכבת". יש לציין כי בתגובה שהעביר המשרד ל-ynet בסוף אוגוסט האחרון, נאמר כי "התחשבנות של הרכבת מול הממשלה מתבצעת אחת לחצי שנה" - ולא פעם בשנה, כפי שנאמר כעת. בנתונים שהעביר המשרד בעבר, גם חושבה רמת הדיוק של הרכבת לפי רבעונים, ולא בחישוב שנתי.
בהבהרה לעניין זה, מסבירים במשרד התחבורה כי "התחשיב נערך פעם בחצי שנה, אולם עדיין לא נבדקו נתוני החציון השני של 2010". גם לחישוב לפי רבעונים מתייחסים במשרד, ואומרים כי "עדיין לא נבדקו התחשיבים של שני הרבעונים האחרונים".