הנשים של פריז: מעצבות בעיר האורות
ציוצים בטוויטר ושמועות חצי מבוססות טוענות בתוקף שיש מחליף לגליאנו בדיור. מאידך, יפה עירון-קוץ מתעקשת כי בחברה דווקא מתכננים למנות מחליפה. האופציות הנשיות (ועל הדרך - סקירת הקולקציות המרהיבות!) לפניכם
טרנדי בסלין
למרות שהשמועות הלא מאוששות בתקשורת העולמית גורסות כי את כס המנהל הקריאטיבי בדיור יאייש טישי, בפריז נושבת גם רוח אחרת, שטוענת בעקשנות שאת ג'ון גאלינו תחליף דווקא מעצבת. ובעצם, מדוע שלא תהיה זאת פיבי פילו, מעצבת בית האופנה סלין?
אחרי שלוש עונות בלבד בבית האופנה הוותיק (ועוד כמה בקלואה, הן כמעצבת ראשית והן כאסיסטנטית של סטלה מקרטני), הפכה פילו לאחת המעצבות החמות בפריז. סוד הצלחתה וכישרונה הוא האופן בו היא מעצבת בגדים לבישים, עכשוויים ומינימליסטיים, שמצליחים גם לשדר עומק ויוקרתיות.
לחורף הבא היא ויתרה על גזרת המכנסיים הרחבים המתקמבקת והלכה שוב על מכנסי סקיני ארוכים. בשילוב עם חולצת גולף, מדובר ללא ספק במראה הנכון לחורף הבא.
גולף וסקיני. חביבת המערכת פרייה בהה אריקסן מדגמנת סלין
נשי בסטלה מקרטני
בעוד שפילו נצמדה לסגנונה המינימליסטי, סטלה מקרטני הציגה קולקציה נשית מאי פעם. נכון, היו שם המקטורנים הגבריים הרחבים שהיא אוהבת לעצב, אבל גם אוברולים ארוכים ושקופים ושלל שמלות ערב והדפסי פולקה.
בתצוגה נראו גם כמה שמלות צמודות בסגנון ספורטיבי בהשפעת קשריה עם המותג אדידס וסדרה של שמלות וחליפות בהדפסים אבסטרקטיים.
בר מינן, איזה ז'קט. מקרטני
סבנטיזי בקלואה
האנה מקג'יבון, מעצבת בית קלואה, נצמדה לסגנון שנות השבעים. את תצוגת החורף היא פתחה למשל עם דוגמנית שלבושה במעיל ארוך בהדפס נחש. בכלל, נראה שהעונה יש למק'גיבון אובססיית הדפסי עור נחש. אלה עלו על המסלול בצבעים שונים וחזרו בדגמים רבים בקולקציה.
פססססס (כן, זה היה אפקט קול של נחש). קלואה
נסיכת הפאנק עדיין רלבנטית
"ואולי תהיה זאת ויויאן ווסטווד, שתחליף את גליאנו בדיור", אני מתבדחת עם ידידתי, עיתונאית בריטית, בכניסה לתצוגה של המעצבת הוותיקה, שעדיין שורה עליה רוח הפאנק.
מה שנשמע הזוי בימים אלו, לא נשמע כל כך לפני חמש עשרה שנה. ויויאן ווסטווד, בשיא הצלחתה, הייתה אחת המועמדות לעצב עבור בית דיור. כידוע, בסופו של דבר נבחר מעצב שהושפע וגדל על יצירותיה של ווסטווד.
גם בימים אלו, כשהיא כמעט בת שבעים, היא עדיין שומרת על רעננות עיצובית. התצוגות שלה הן עדיין אחת ההצגות הטובות בעיר. לחורף הבא היא מציגה ערבוב של סגנונות חובקי עולם, מפולקלור אפריקאי, עבור במלתחה הבריטית הקלאסית ועד עולם האופרה והתיאטרון. איפור בסגנון שיבטי השלים את המראה התאטרלי של התצוגה.
וואקה וואקה בווסטווד
אמזונות בדמולמיסטר
גם אם אן דמולמיסטר תקבל פנייה מבית דיור, נראה לי שנסיכת האלטרנטיב הבלגית תוותר. קולקציית החורף שעיצבה הושפעה מהתקופה הקלטית ומאורח החיים של הפראנקי. הדוגמניות נראה כאמזונות שחורות עם חליפות עור א-סימטריות שחוברו בשרוכים. בשערן המפוזר היו תקועות נוצות, שראינו גם על חגורות רחבות.
בשיחה שניהלתי איתה מאחורי הקלעים, אמרה לי דמולמיסטר שהנוצות הן "הדרך שלי בעצם לתמוך דווקא בשלום כלל עולמי". שכן הנוצות, שמאז ומתמיד ליוו את יצירותיה, הן כמו הציפורים - סמל לחופש ועצמאות.
מיוחד וצבעוני (בדרך מאד אפלה). דמולמיסטר
ומפתיע בלימיה פה
לימי פה היא בתו של המעצב היפני יוז'י יאממוטו. היא בעלת בית אופנה עצמאי הנושא את שמה וידועה בעיקר בסגנונה הנשי-גברי. על אף שהיא מוכרת בעיקר ביפן, בשנים האחרונות היא משתתפת בשבוע האופנה הפריזאי. בתפריט: חולצות גבריות לבנות באורכים שונים, מקטורנים גבריים בעיבוד נשי וגם שמלות קצרות ומחוררות. בקיצור: לפחות יוז'י יאמאמוטו לא יצטרך להתלבט יותר מדי בבחירה של מי יהיה המעצב שיירש אותו בעתיד.
