5 שנות מאסר לאב חורג: כלא והצליף בילדים

חמש שנות מאסר בפועל נגזרו היום (א') על תושב ירושלים, שהורשע בתקיפת שני ילדיה של אשתו מנישואים קודמים, במשך שבע שנים. בנוסף הוא הורשע כי הוא כלא אותם וגרם להם חבלות.

האיש התחתן עם אמם של הילדים, כיום בני 14 ו-12, בשנת 2003. על-פי כתב האישום, שהוגש לבית המשפט המחוזי בירושלים, הוא הכה את הבן הגדול בתדירות גבוהה בהמשך אותה תקופה. הוא הצליף בו בחגורה, סטר בפניו וגם כלא אותו לזמן רב בחדר הכביסה. הפרקליטות טענה גם כי הוא התעלל בבת הקטנה, הכה אותה בחגורה וכלא גם אותה בחדר הכביסה. מכתב האישום עולה, כי הוא כלא אותה במשך חודשים ולא איפשר לה ללכת לבית הספר.

בנוסף, נטען כי האיש כינה את בתו החורגת "ילדה רעה" ו"סינדרלה". הוא אילץ אותה לבצע עבודות ניקיון בבית ואף רשם כתובת על מצחה בעת שישנה - "אני לא מקשיבה לאמא". בנוסף, הוא אסר עליה לשוחח עם אחיה. במקרה אחד הוא איפשר לה לבחור עונש - בין הצלפה בחגורה לאכילת לחם ומים בלבד. למרות שהילדה העדיפה לאכול לחם ומים, הוא בכל זאת הכה אותה בחגורה ואסר עליה לאכול ולשתות דבר מלבד לחם ומים. הוא גם הכריח את הילדה להכות את אחיה הגדול באמצעות חגורה ואסר על השניים שלא לאכול דבר - פרט ללחם ומים.

כתב האישום, שהוגש על-ידי שלומית בן-יצחק מפרקליטות מחוז ירושלים, מגולל מקרים נוספים של התעללות ומכות. במהלך המשפט, טען פרקליטו של הנאשם, עו"ד מיכאל עירוני, כי לקוחו הודה במקרים ואף נטל אחריות. לדבריו, הנאשם גדל בברית המועצות לשעבר, "שם החינוך בבית הספר מאופיין בעונשים גופניים". הנאשם עצמו טען במהלך המשפט, כי הוא דוגל בדרכי נועם ושברקע התרבותי והחינוכי בו גדל והתבגר, היה ברור כי עונשים הם חלק מתהליך.

"פגע בילדיו, אך עזר לאחרים"

בהחלטתם כתבו השופטים יעקב צבן, מרים מזרחי ורפי כרמל כי החומרה במעשי הנאשם מתבטאת בכמה מדדים - גילם הרך של הילדים, משך הזמן של ההתעללות, כמות האירועים וכליאתה של הילדה בחדר כביסה קטנטן לימים, שבועות, חודשים ואף יותר מכך.

עוד כתבו השופטים, כי החומרה במעשי הנאשם מתבטאת בתופעה של אלימות, רוע עם תופעות של אכזריות מצד אב חורג. "נהוג לומר כי הנייר

 סובל הכל, אך קשה לקרוא ולהישאר שווי נפש כאשר אדם מבוגר, לא רק פוגע פיזית בילדים, אלא גם משפילם בכליאה בצינוק הקרוי חדר כביסה, מאכילם לחם צר ומשקה אותם מים לחץ ועושה כן לאורך שנים".

השופטים הוסיפו וכתבו כי: "העובדה שהנאשם היה חם וטוב כלפי אחרים מהווה חרב פיפיות, שכן מי שמכה ילדים קטנים ומונע מהם פת ומצד שני מרעיף חסדים על אחרים, שוכח כלל בסיסי לפיו החסד צריך להתחיל מהבית". עם זאת, התחשבו השופטים בהודאתו של הנאשם, שהתחרט והפנים כי מעשיו הם שליליים ואסורי". השופטים גם אמרו כי לנאשם משפחה גדולה וילדים קטנים הזקוקים לו ו"כי אין להתעלם מפעילותו החברתית של הנאשם, שסייע רבות לעולים חדשים מרוסיה ובעיקר לחיילים בודדים שזכו לאירוח חם בביתו".