ראשי רשויות בדרום: רה"מ ידאג למיגוניות לילדים
ראש הממשלה נפגש עם ראשי הרשויות על רקע ההסלמה בגבול עזה. לדבריהם, הוא הבטיח להעביר תקציבים למיגוניות למוסדות חינוך שבהם אין מיגון כלל. קצינים בצה"ל: "התגובה לירי של חמאס הייתה רכה מדי, אנחנו עלולים לשלם על זה"
בסופו של יום היסטורי שבו הוצבה מערכת "כיפת ברזל" לראשונה בדרום, אך מאידך עוררה תרעומת גדולה בקרב ראשי ערים שתושביהן לא קיבלו הגנה דומה, ראשי הרשויות בדרום זוכים למסר מעודד מראש הממשלה. ראשי הרשויות יצאו אמש (יום א') אופטימיים מפגישתם עם בנימין נתניהו וצמרת משרדו, וסיפרו כי הוא קיבל את הערותיהם בנוגע להיעדר מיגון, והבטיח לבחון דרכים לתקצוב מיגון מוסדות החינוך שאינם ממוגנים כלל.
ראשי הרשויות סיפרו כי נתניהו אמר להם שהוא יקיים ישיבה מקדימה ומצומצמת
שבה יידון הנושא, והבטיח גם לבדוק את הטענות בנושא הסיוע לרשויות בעוטף עזה. לדבריהם, נרמז להם שאין כוונה לפתוח בקרוב במתקפה צבאית ברצועת עזה על רקע ירי הרקטות. "לא נישאר חייבים, נפעל כדי לעצור את הירי, אבל צריך למצוא את הזמן והעיתוי המתאימים", אמר נתניהו לראשי הרשויות. בלשכת נתניהו טענו כי הוא לא הבטיח תקציב נוסף למיגון, אלא ביקש להציג לו את כל אפשרויות המיגון הקיימות.
בפגישה בין הצדדים, שנמשכה יותר משעתיים, השתתפו גם השר להגנת העורף, מתן וילנאי, ושר החינוך, גדעון סער. "עכשיו זה לא הזמן האידיאלי למתקפה צבאית, אבל אנחנו בהחלט נשמר את ההרתעה ואת היכולת הפוטנציאלית שלנו", אמר נתניהו לראשי הרשויות.
ראשי הרשויות הביעו שביעות רצון בצאתם מהפגישה, וראש העיר אשדוד, יחיאל לסרי, אמר: "אני חושב שהפגישה הייתה מצוינת, והצלחנו להעלות נושאים שחלק מראשי הרשויות מנסים להעלות כבר כמה שנים. הבעיה המרכזית שדנו בה היא מיגון מוסדות החינוך. לא דיברנו על מיגון כללי, אלא על הצבת מיגוניות במקומות שהם נעדרי מיגון לחלוטין".
היד הייתה רכה מדי?
לסרי סיפר לנתניהו על ההחלטה שלו ביום רביעי שעבר לבטל את הלימודים באשדוד עד לסוף אותו השבוע, בעקבות נפילת
רקטות בעירו: "מצד אחד רצינו לשמור על שגרה, ומצד שני - לא יכולתי לשלוח תלמידים לבתי ספר שאין בהם מיגון. חשבנו שבסופו של דבר מוטב שיישארו בבית מאשר שייחשפו לירי". ראש העיר שדרות, דוד בוסקילה, סיפר כי מלבד נושא המיגון דיברו הוא ועמיתיו על החוסן החברתי בעוטף עזה. "אנחנו סבורים שעל הממשלה לחזק את המקומות האלה, כדי לחזק את החוסן הנפשי ואת חיי השגרה במקום", אמר.
בינתיים מודים קצינים בצה"ל כי בסבב ההסלמה הנוכחי ברצועת עזה, איבדה ישראל כמה נקודות יתרון חשובות מול חמאס ושאר ארגוני הטרור, בשל האופן שבו הגיבה על האירועים. "צריך לנתח היטב את מה שקרה כאן ולקוות שבעתיד לא נשלם על דרך הפעולה שנבחרה", אמר אחד הקצינים ל-ynet.
בצה"ל טרם נכנסו לשלב הסיכומים של כל מה שאירע בשבועות האחרונות בגזרה הדרומית, אולם כבר כעת ניתן לשמוע קולות ראשונים המדברים על התגובה הרכה שבחרה ישראל לנקוט בעקבות ירי רקטות גראד לשלוש ערים גדולות בישראל, לראשונה מאז סיום מבצע "עופרת יצוקה".
המשוואה נסדקת
בצה"ל מבינים כי סבב ההסלמה הנוכחי נמצא בעיצומו, ובשיחות פנימיות נוצר הרושם כי דווקא חמאס יצא מחוזק
מההתרחשויות. "אחרי 'עופרת יצוקה' נקבעה משוואה ברורה מאוד שלפיה על כל הפרה של השקט צה"ל מגיב בחומרה יתרה ולא מידתית. כך היה באופן כזה או אחר, והמסר עבר לצד השני", ניסה אחד הקצינים לשרטט את הדינמיקה העדינה שבין ישראל לחמאס. "מדי פעם היה ניסיון לבחון אותנו, אבל שוב תגובה חדה - יחד עם ההרתעה מהמבצע - העבירה מסר עד לפעם הבאה".
כעת, מסבירים בצה"ל, חמאס החליט לשבור מעט את הכלים על רקע תקיפת מוצב לאור יום. ארגוני טרור אחרים העזו לשגר טילים לאשדוד, אשקלון ובאר-שבע, דבר שכמובן שיבש את אורח החיים של מאות אלפי אזרחים, ואילו בישראל הסתפקו בניסיון להרגיע את המצב ובפעולות צבאיות מתונות. הקצינים נזהרים מלהפנות אצבע מאשימה לעבר צמרת צה"ל או אל הדרג המדיני, אך אומרים כי הם חשים שארגוני הטרור הצליחו לקבוע רף חדש של פעולות, ללא כל תגובה הולמת.
"כל הזמן בוחנים את ישראל, את צה"ל, כיצד הוא יגיב, ולפי זה בונים את הסבב הבא. נכון שיש שיקולים נוספים, ולכן צריך לבחון את דרך הפעולה שנקטה ישראל במבחן רחב יותר ולאורך זמן", אמר אחד הקצינים. "לאנשי צבא, שלהם יש את היכולת והכלים לתת מהלומות לטרור, לא קל בסופו של דבר לראות אזרחים שחיים בחשש".
הכיפה והסמל
בתוך כך, ממשיכים במערך ההגנה האווירית את שלב "הניסוי המבצעי" במערכת ההגנה האקטיבית מפני טילים, ובימים הקרובים יימשכו פריסות של שתי הסוללות באזורים שונים במרחב הדרום. מדובר בנקודות שנבחרו מראש והוקצו להצבת המשגרים. במסגרת סבב זה יושלמו תהליכים שונים, לרבות היבטי בטיחות, שנועדו להביא את המערכת כולה להכרזה כעל מבצעית.
גורמים ביטחוניים אמרו בנושא זה כי בכל שלב שבו יהיה צורך להפעיל את המערכת, הדבר יבוצע כפוף להערכת מצב, גם אם המערכת לא תגיע לבשלות מלאה. למיקום הנוכחי של הסוללה הראשונה שהוצבה - סמוך לבאר-שבע - חשיבות סמלית
גדולה יותר מהפן המבצעי. ראשית, על פי גורמים צבאיים, הסוללה אמורה "לדלג" בימים הקרובים למקומות אחרים, ושנית - כל עוד לא הסתיים שלב הניסוי המבצעי יעילותה נמוכה.
בהמשך השבוע, עם השגת התקדמות משמעותית בכל אותן פעולות ותהליכים שנותר עוד לבצע, עשויות, במקרה של המשך ירי הטילים לעבר ישראל, להתקבל החלטות משמעותיות יותר סביב שאלה היכן להציב את שתי הסוללות. "בכל מקרה,
היכולת להעבירן ממקום למקום בתוך שעות ספורות תסייע מאוד להפיק מהן את מלוא התועלת בזמן אמת", ניסו הגורמים לצנן את הביקורת בנושא ההחלטה לגבי מיקום המערכת.
גם שר התשתיות, עוזי לנדאו, תקף אמש את נתניהו ואת שר הביטחון, אהוד ברק, על התגובה הישראלית לירי הרקטות מעזה. "הממשלה הזו מצטיירת כמי שמדברת ביטחון, אך אינה עושה ביטחון", אמר לנדאו. הוא הוסיף: "המדיניות הנוכחית נותנת לגיטימציה למציאות שבה זה בסדר לירות טילים על יישובי עוטף עזה ועל ערים בישראל". לנדאו קרא לממשלה להכין תוכנית למבצע צבאי קרקעי נרחב ברצועה.
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
