פרסם על הסלב בפייסבוק
שדרית הספורט האיטלקית שהפכה לווירוס, מו"ל הספרים שלא רוצה להילחם בפיראטיות, והסלבים שאתם אוהבים הופכים ללוח פרסומות
מריקה פרוסקיו מזהמת לכם את הפייסבוק
בימים האחרונים מסתובבת בפייסבוק המלצה על סרטון שבו הדוגמנית מריקה פרוסקיו חושפת שדיים בטלוויזיה האיטלקית. מדובר בהונאת-לייקים, שמפיצה את עצמה על פרופילי פייסבוק של גולשים שמנסים לצפות בסרטון. (למי שמתעקש, זה הלינק ללא הונאה)
כך זה עובד: הגולש נתקל בהפניה לסרטון אצל חבר-פייסבוק. הוא מקליק עליה ומגיע לעמוד חיצוני, שמציג חלון וידאו עם כפתור פליי. למעשה מדובר בכפתור לייק, שהוסווה באמצעות סקריפט. הקלקה עליו תפרסם את הלינק על הוול של הגולש. הוא לא יידע מזה, אלא אם ייכנס לוול של עצמו. חלק מחברי הפייסבוק שלו עלולים לנסות לצפות בסרטון בעצמם, וכך להפיץ אותו אותו הלאה בלי ידיעתם. ההונאה מביאה טראפיק (תנועת גולשים) לעמוד המקודם, והמניע יכול להיות הגדלת מספר החשיפות לפרסומות המוצגות בו או הדבקת הגולשים בווירוס.
אם נכנסתם ללינק הזה, או ללינקים חשודים דומים, בדקו את עמוד הפרופיל שלכם ומחקו את ההפניות. אם אתם נתקלים בו אצל חברים, סמנו אותו כספאם (לחיצה על -X ליד הסטטוס). אתם רוצים להימנע מליפול בהונאות כאלו בעתיד, אתם יכולים להתקין תוסף שחושף נסיונות הסתרה של סקריפטים. לפיירפוקס יש תוסף בשם NoScript, ולכרום NotScripts.
מלחמה בפיראטיות? לא, תודה
טים או'ריילי הוא המו"ל המצליח של הוצאת הספרים או'ריילי ואחד מהאנשים המשפיעים בעולם הטכנולוגיה. רבע מהרווחים של ההוצאה שלו בשנה שעברה הגיעו מספרים דיגיטליים. באילו טכנולוגיות נז"ק (ניהול זכויות קניין) משתמש או'ריילי להגן על הספרים הללו כדי למנוע הפצה פיראטית שלהם?
סימני מים מאפשרים לאתר מקור של ספר שהופץ פיראטית, משתמש שמבצע הורדות מסיביות מאתר הספרים האלקטרוניים של או'ריילי, "ספארי", עלול להיחסם, ויש אמצעים נוספים. אבל בגדול, הספרים לא מוגנים מפני העתקה והפצה. מדובר בפרקטיקה עסקית המשולבת באידיאולוגיה. בראיון לפורבס הסביר או'ריילי: "נניח שהמטרה שלי היא למכור 10 אלפים עותקים ממשהו. ונניח שעם נז"ק על הקובץ אני אמכור 10 אלפים עותקים ואני ארוויח כסף, ובלי נז"ק 100 אלף עותקים יכנסו למחזור ואני עדיין אמכור 10 אלפים עותקים". הוא מעדיף את הדרך השניה, שבה הוא לא מרוויח פחות, ובמקביל חושף את הספר ליותר אנשים. לטענתו, "אנשים שלא משלמים לך (על הספר) בדרך כלל לא היו משלמים לך בכל מקרה".
מעבר לחשיפה, הפיראטיות תורמת לחברה, לדעתו של או'ריילי. הוא משווה אותה למיסוי פרוגרסיבי: "אם אתה מאוד מוכר ויש לך מוצר מאוד נחשק, אז כן, אתה תסבול קצת מהפיראטיות, באותו אופן שבו אם אתה מרוויח הרבה מאוד כסף אתה משלם יותר מסים מאשר אם אתה לא מרוויח כסף בכלל. אבל באופן כללי אנחנו מקבלים את הטרייד-אוף הזה, כי אתה יודע שאנחנו משתמשים בכסף מהאנשים שמרוויחים הרבה לעזור לאלה שלא".
מעריצים וקונים
סקר של חברת נילסן מגלה שהמעריצים של סלבים ברשתות חברתיות הם נשאי-פרסום לא רעים בעצמם. מבין הגולשים האמריקאים הבוגרים שעוקבים אחרי סלבים ברשתות חברתיות, 64% עוקבים גם אחרי מותגים, פי ארבעה מהשיעור בקרב כלל הגולשים האמריקאים הבוגרים. כשמקלפים את העטיפה האמנותית, גם הסלב הוא מותג מסחרי: הוא מוכר סרט בכיכובו, אלבום שבו הוא שר, תוכנית טלוויזיה שבה הוא מופיע וכו'.
בנוסף, עוקבי הסלבים מועדים יותר לפרסם ברשתות החברתיות דעות ועצות בנושאים מסחריים לעומת כלל הגולשים: 31.7% סיפרו שהם מפרסמים תכופות דעות ועצות על סרטים, 28.1% על מוזיקה, 27.6% על תוכניות טלוויזיה, 24.3 על אתרים ושירותי תוכן ו-19% על מוצרי מזון. מעריצי הסלבים גם מועדים יותר לרכוש מוזיקה (דיגיטלית ובכלל), ספרים, פריטים במכירות פומביות ופריטי לבוש ואופנה.
המספרים הללו חשובים לתעשיית הפרסום. סלבים מכוונים את הצלחתם ופרסומם לקמפיינים. אם פעם הסתפקו המפרסמים בגיוס הסלב להופיע בפרסומת או לכבב שלט חוצות, היום הם רוצים פרזנטור שישמש כפנים האנושיות הייצוגיות של המותג, ואם אפשר, שיקדם אותו גם בהופעותיו בפלטפורמות חוץ-פרסומיות, כמו ראיונות, הופעות, התארחויות בתוכניות אירוח והופעות מתוזמנות במדורי הרכילות.
מהסקר של נילסן עולה שהרשתות החברתיות הן פלטפורמה מאוד יעילה מהבחינה הזאת. למפרסמים משתלם לכלול בחבילת הפרזנטור גם, אם לא בעיקר, פרסום בפרופילי הפייסבוק, הטוויטר, המייספייס ושאר הרשתות החברתיות של הסלב. זה מצדו צריך להיזהר לא להעיק על מעריציו. אם יספק מעט מדי תכנים בלעדיים (סרטונים, תמונות, משפטי מחץ) ויחפור יותר מדי בהמלצות מסחריות, המעריצים ישתמשו בכפתור האנלייק.
עידוק ברשת
בקרו בחדר 404, הבלוג של עידו קינן, ודברו איתו גם במייל, בטוויטר ובפייסבוק
קולנוע לב - טוויטר להפעלות, לא לתלונות >>